צבע. רעל. רחפנים. כריתה של הקרן, ואפילו מצלמה קטנה שמתחבאת בתוכה. כל האמצעים האלו גויסו כדי להגן על קרנפים מפני ציד לא חוקי, אך אף אחד מהם לא הוכיח את עצמו. כעת, חוקרים מאוניברסיטת ויטווטרסראנד בדרום אפריקה מנסים רעיון חדש: להפוך את הקרניים של הקרנפים לרדיואקטיביות.
להרעיל את הקרן
קרנפים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה; ציד לא חוקי אינו הסיבה היחידה לכך, אך כיום הציידים הם האיום העיקרי על אוכלי העשב הגדולים. הם צדים אותם עבור הקרניים שלהם, שנמכרות למזרח אסיה, שם הן משמשות בתכשירים חסרי תועלת של "רפואה" מסורתית. בדרום אפריקה, שבה חיים יותר קרנפים מבכל מקום אחר, ניצודו 499 קרנפים בשנה שעברה, ו-448 בשנה שלפניה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מערכת ההגנה שמשכיבה את החיידק לישון
עונת הקדחת: מחלות ללא גבולות
החלבון שמונע הפריה כפולה
חוקרים ואנשי שמירת טבע ניסו בעשור האחרון מגוון שיטות כדי להפחית את הקטל, ולהציל את היונקים עבי העור. רבות מהן מנסות לגרום לציד להיות פחות רווחי, כדי לפגוע במוטיבציה של הציידים. מבין אלו, השיטה הפשוטה ביותר היא להוריד את הקרן. ללא קרן, אין מה למכור ואין סיבה לצוד את הקרנף. קרן הקרנף עשויה מקרטין, אותו חומר שמרכיב את הציפורניים והשיער שלנו, ואפשר לחתוך אותה בלי לגרום נזק לחיה.
עם זאת, לשיטה הזו יש כמה חסרונות. לפני שחותכים את הקרן צריך להרדים את הקרנף, פעולה לא פשוטה שמצריכה זמן ועבודה של אנשים רבים, וכרוכה גם בסיכון לחיה. הקרן צומחת מחדש - ממש כמו הציפורניים והשיער שלנו - ולכן צריך לחזור על הפעולה המסובכת והיקרה כל 18 חודשים בערך.
בנוסף, קרני הקרנפים אינן סתם קישוט: הם משתמשים בהן בקרבות אחד עם השני וגם בהגנה על גוריהם מפני טורפים, שוברים בעזרתן ענפים שאותם הם אוכלים, וחופרים בורות כדי למצוא מים. הסרת הקרניים עלולה אם כך להקשות עליהם ואפילו לסכן אותם. ולבסוף, זה לא תמיד עובד: כדי לא לפגוע בעור לא מסירים את הקרן לחלוטין, ויש ציידים שיצודו גם קרנף עם גדם של קרן, מאחר שעדיין אפשר למכור את החלק הנותר.
רעיון אחר, שנוסה בעבר בדרום אפריקה, הוא להרעיל את הקרניים ולצבוע אותן. גם השיטה הזו דורשת להרדים את הקרנפים, אבל אפשר לעשות זאת לעתים רחוקות יותר, ולא כל שנה וחצי. לאחר ההרדמה קודחים חור קטן בקרן ומכניסים לתוכה רעל. הרעל לא מזיק לקרנף, ואינו קטלני גם לבני אדם - אך מי שיבלע תכשירים שעשויים מהקרן אמור להרגיש בהשפעתו. "זה יגרום להם להיות חולים מאוד - בחילה, כאב בטן, שלשולים", הסביר אנדרו פרקר, מנהל השמורה שבה נעשה הניסוי. "הם לא ימותו, והתקווה היא שהם יפיצו את השמועה שלא כדאי לבלוע קרן של קרנף".
אלא שגם השיטה הזו לא הצליחה. מחקרים העלו שהרעל לא באמת מתפשט אל כל הקרן, כך שרק חלק קטן ממנה מורעל. נוסף על כך, הציידים שהורגים את הקרנפים אינם אלו שצורכים את התכשירים מהקרניים ואין להם בעיה לפגוע באנשים שעומדים בדרכם או להרוג אותם, כך שבוודאי לא אכפת להם אם כתוצאה מפעולותיהם מישהו יקבל כאב בטן. מצד הצרכנים, הקרניים המורעלות לא היו רבות מספיק, או יעילות מספיק, בשביל להשפיע על הביקוש.
הטכנולוגיה תגן על הקרנף?
בשנים האחרונות היו ארגוני שמירת טבע שניסו להיעזר בטכנולוגיה כדי להילחם בציידים, ובמיוחד באמצעות רחפנים. הרעיון הוא לכסות שטח רחב בעזרת כלי הטייס הקטנים, המצויידים במצלמות, וכך לזהות ציידים לא חוקיים ולעצור אותם. זה נשמע מצוין, אבל במציאות, זה לא ממש עובד. "אם תדבר עם רוב האנשים שעובדים בשימור של קרנפים על רחפנים, כנראה שתשמע אנחה", אמר ריצ'רד אמסלי (Emslie), שבעצמו עובד בשימור של קרנפים, לוושינגטון פוסט.
יש לכך כמה סיבות. קודם כל, לרחפנים יש טווח טיסה מוגבל, ולרחפנים עם מצלמות טובות, ולכן גדולות וכבדות, יש טווח מוגבל עוד יותר. כאשר יש רחפן עם מצלמות טובות וטווח גדול, הוא עולה הרבה מאוד כסף, שלארגוני שמירת טבע לרוב אין. וזה עוד לפני שדיברנו על המשכורות לאנשים שצריכים לצפות דרך מצלמות הרחפנים ולזהות את נסיונות הציד, ולצוותים שצריכים להיות בשטח כדי להגיע למקום במהירות ולעצור אותם.
הרעיון השאפתני ביותר כולל מכשיר לניטור קצב הלב של הקרנף, קולר GPS, ומצלמה שמוטמנת בתוך הקרן. כאשר המכשיר מראה שקצב הלב של הקרנף משתנה באופן פתאומי, הוא משדר אות לאנשי השמורה והם יכולים להסתכל דרך המצלמה ולראות אם הקרנף נמצא בסכנה. אם זה אכן המצב, קולר ה-GPS אומר להם איפה בדיוק הוא נמצא. המערכת נבדקה על כמה קרנפים בדרום אפריקה, אך מאז נזנחה. חלק מהמומחים טענו עוד לפני כן שהסיכוי שלה להצליח נמוך מאוד.
"סביר שהמצלמה תשרוד על הקרנף כמה שעות בלבד, אולי ימים, או במקרה הטוב ביותר שבועות, לפני שהיא תנותץ, תתכסה בעפר, או תצא מכלל פעולה בדרך אחרת", אמר ראול דו טויט (du Toit), מנהל קרן לשימור קרנפים בזימבבואה, לוושינגטון פוסט. הוא הוסיף שאפילו אם הכל יעבוד כשורה, הוא בספק אם הצוותים יספיקו להגיע אל הקרנף בזמן. "כמו הרבה הבטחות טכנולוגיות קודמות במאבק לשימור הקרנפים, הטענות לגבי היעילות של המערכת יתקבלו בספקנות רבה על ידי אנשי שמורות הטבע, שכבר עייפו מתקוות שהתבדו".
מקרנף ואיזוטופ יוצא רייזוטופ
כל זה מביא אותנו לשיטה החדשה ביותר, שמנוסה בימים אלו בדרום אפריקה: קרניים רדיואקטיביות. הפרויקט נקרא רייזוטופ (Rhisotope), חיבור של המילה האנגלית לקרנף עם המילה איזוטופ. איזוטופים הם צורות שונות של אותו יסוד, עם מספר שונה של נייטרונים - וחלקם, כמו האיזוטופים בהם נעשה שימוש בניסוי, הם רדיואקטיביים. האם הרייזוטופ - או אם להמציא לו שם בעברית, "הקרינף" - יצליח במקום שהשיטות האחרות נכשלו?
כדי להפוך את הקרניים לרדיואקטיביות צריך להרדים את הקרנף, לקדוח חור בקרן ולהכניס לתוכה את החומר - בדיוק כמו שנעשה בעבר עם הרעל. וכמו עם הרעל, החומר הרדיואקטיבי לא מזיק לחיה. במקרה הזה, הכוונה היא גם לא לגרום למחלה אצל הצרכנים. אומנם זה לא בריא במיוחד לבלוע חומרים רדיואקטיביים, אבל החוקרים אומרים שאדם יצטרך לאכול קרן שלמה לפני שייגרם לו נזק - תרחיש מאוד לא סביר.
החומרים הרדיואקטיביים, אם כך, לא נועדו להרעיל את הקרן - אלא להפוך אותה לקלה הרבה יותר לאיתור. האיזוטופים "חזקים מספיק כדי להפעיל גלאים, שנמצאים בכל מקום בעולם", אמר ג'יימס לרקין (Larkin), שמוביל את הפרויקט. הגלאים מותקנים במעברי גבול ובנמלי תעופה, כדי למנוע הברחה של חומרים רדיואקטיביים ו"פצצות מלוכלכות". כעת הם יכולים לעזור גם למנוע הברחה של קרני קרנפים.
סרטון של פרויקט רייזוטופ:
השלב הראשון של הפרויקט כולל עשרים קרנפים, והחוקרים יעקבו אחר בריאותם והתנהגותם כדי לוודא שהם לא נפגעים מהחומר שבקרן. אם השיטה תתברר כבטוחה ויעילה, הם מקווים להרחיב את הפרויקט לא רק לקרנפים נוספים, אלא גם לפילים, לפנגולינים ועוד. כדי להרתיע את הציידים לפני שיהרגו את הקרנפים, הם תלו שלטים על גדרות השמורה בה מתבצע הפרויקט, וגם השיקו קמפיין הסברה ברשתות חברתיות ובאזור השמורה.
"אולי זה מה שיעצור את הציד הלא חוקי", אמר ארי ון דוונטר (Van Deventer), שייסד את "בית היתומים לקרנפים" בדרום אפריקה. "זה הרעיון הכי טוב ששמעתי עד היום".
אנחנו מצטרפים כמובן לתקווה של ון דוונטר, שהשיטה הזו תוכיח את עצמה במקום בו אחרות נכשלו. עם זאת, כפי שאמר אמסלי כבר ב-2015, חשוב מאוד "לא לשכוח את היסודות": צוותים שנמצאים בשטח כדי להתמודד עם הציידים, עבודה עם הקהילות המקומיות והסברה וחינוך בקרב הצרכנים. "אין תחליף לאכיפת חוק, בצירוף מאמצים להפחתת הביקוש", סיכם דו טויט. האם הקרניים הרדיואקטיביות יוכלו להוסיף על השיטות הקונבנציונליות, ולהגן על הקרנפים בצורה טובה יותר? ימים יגידו.
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
