עוד מחקר מדאיג על "המסוע הימי", שנפגע כתוצאה ממשבר האקלים: הפסקה פתאומית של זרמי האוקיינוס האטלנטי עלולה להכניס חלקים גדולים מאירופה להקפאה עמוקה. מדובר בתרחיש שנראה קצת יותר סביר וקרוב מבעבר. כך עולה מהדמיות מחשב, שערכו חוקרים.
התרחיש, שלקח בחשבון את הפשרת יריעת הקרח של גרינלנד, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, עדיין נמצא במרחק של לפחות עשרות שנים, אבל לא מאות השנים כפי שנדמה היה פעם. כך מגלה מחקר חדש שפורסם הלילה (שבת) ב-Science Advances. המחקר, שבו השתמשו החוקרים בסימולציות מורכבות וכלל מספר גורמים, עקב אחר עוצמת זרימת האוקיינוס הכוללת החיונית, שמאטה בשנים האחרונות.
קריסה של המסוע הימי, המכונה גם "מחזור ההתהפכות האטלנטי", תגרום לשינוי במזג האוויר ברחבי העולם, מכיוון שהמשמעות היא השבתה של אחד מכוחות האקלים והאוקיינוסים המרכזיים של כדור הארץ.
על פי התרחיש, הטמפרטורות בצפון מערב אירופה יירדו ב-5 עד 15 מעלות צלזיוס, הקרח הארקטי יתרחב דרומה, ובנוסף תחול התחממות נוספת בחצי הדרומי של כדור הארץ. בנוסף הקריסה תוביל לשינוי דפוסי הגשמים ברחבי העולם, ותשבש את אזור האמזונס. מדענים אחרים אמרו שזו תהיה קטסטרופה, שעלולה לגרום למחסור במזון ובמים ברחבי העולם.
"אנחנו מתקרבים יותר (לקריסה), אבל אנחנו לא בטוחים כמה אנחנו קרובים יותר", אמר מחבר המחקר רנה ואן ווסטן, מדען אקלים ואוקיאנוגרף באוניברסיטת אוטרכט בהולנד. "אנחנו הולכים לקראת נקודת מפנה". הוא אמר כי לא ניתן לדעת מתי הקריסה תתרחש בדיוק. עם זאת המדען ההולנדי בן ה-30 אמר כי ייתכן שהיא תקרוס במהלך חייו. "זה תלוי גם בקצב שינויי האקלים, שאנו גורמים כבני אדם", אמר ואן ווסטן.
מחקרים הראו בעבר ש"המסוע הימי" קורס מעט, אבל המחקר הנוכחי עוסק בקריסה או קריסה מוחלטת שלו. בפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים (IPCC), קבוצה של מאות מדענים שנותנת עדכונים סמכותיים שוטפים על התחממות הגלובלית, מסרו שיש סיכוי בינוני שלא תחול קריסה לפני 2100, ובאופן כללי החוקרים הפחיתו בתרחישי אסונות. אבל ואן ווסטן, כמו מדענים אחרים, אמרו שהמסקנה אינה נכונה.
חוקרים אחרים אמרו כי יש סימנים המראים כי "המסוע הימי" קרס בעבר, אך לא ברור כיצד ומתי הוא ישתנה בעתיד - אמר ווי צ'אנג, האוקיינוגרף של המינהל הלאומי לאוקיאנוס ואטמוספירה של ארה"ב, שלא היה שותף למחקר החדש.
"המסוע הימי" פעל במצבו הנוכחי מאז עידן הקרח האחרון - שהתקיים בכדור הארץ החל מלפני כ-115 אלף שנה והסתיים לפני כ-11,700 שנים - שבו קרס על פי החוקרים בפעם האחרונה. יחד עם זאת, קפיצות אקלים פתאומיות בין המצב הנוכחי של המסוע הימי לבין המצב בו פסקה פעילותו קרו 25 פעמים בהקשר לאקלים של עידן הקרח, כך שהתחזיות העגומות לפיהן עצירת פעילותו של כלל המסוע הימי, לרבות זרם הגולף, שמוביל מים חמים מאזור מפרץ מקסיקו הטרופי צפונה לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, לעבר צפון אירופה וגרינלנד, שם המים מתקררים ושוקעים אל קרקעית האוקיינוס, תוביל להשלכות הרסניות על האקלים העולמי - אינן חסרות תקדים.
כאמור, קריסה של מערכת זרמים זו עלולה לגרום, בין היתר, לירידה חדה בטמפרטורות באירופה ובסקנדינביה, להעלות את פני הים בחוף המזרחי של ארה"ב ולשבש את הגשמים שמיליארדי אנשים תלויים בהם למזון בהודו, דרום אמריקה ומערב אפריקה. אם לא יינקטו בהקדם צעדים משמעותיים לבלימת שינויי האקלים האנתרופוגניים, להם אחראי הגורם האנושי, הרי שהעולם כולו עלול למצוא את עצמו בעתיד הנראה לעין במציאות קטסטרופלית של אסון קיומי.
