צוות של ארכיאולוגים ערך מחקר ראשוני על קו ביצורים שאורכו 405 ק"מ במזרח מונגוליה, המכונה "הקשת המונגולית", בשל צורתו שמזכירה את צורת הקשת שהייתה בשימוש העמים המונגוליים שבערבה האסייתית. מטרת המחקר הייתה העמקת הידע על ההיסטוריה של החומה והמטרה שלשמה הוקמה. באמצעות גישות מחקר שונות, גילו החוקרים מספר ממצאים מסקרנים, אולם הבהירו כי יש עוד כברת דרך רבה עד שהפאזל יושלם במלואו.
קטע מהחומה הסינית - מערכת ביצורים מאדמה, מלבנים ומאבנים בסין, שנבנתה ושופצה פעמים רבות בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-16 - נושאת היסטוריה מרתקת ועוברת דרך נופים עוצרי נשימה. החומה שנחשבת למבנה הארוך ביותר שנבנה אי פעם בידי האדם, עוברת בחלקה דרך מונגוליה - מדינת הלאום של המונגולים, אף שמרביתם מתגוררים בסין (במונגוליה הפנימית ובשינג'יאנג) - במקטע שזכה לכינוי "הקשת המונגולית", בשל צורתו דמוית הקשת שבה השתמשו המונגולים.
4 צפייה בגלריה
שרידיו של המבנה ה-21 מבין 34 שהתגלו במקטע החומה הסינית שבמונגוליה
(צילום: Journal of Field Archaeology)
4 צפייה בגלריה
מבנה מספר 3 מתוך 34 המבנים שהרכיבו את "הקשת המונגולית"
(איור: Journal of Field Archaeology)
בהשוואה לחומה שנמצאת בשטחה של סין, המקטע שעובר בשטחה של מונגוליה זכה למחקר מועט. לכן, במחקר החדש שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Field Archaeology, החוקרים שמו לעצמם למטרה להרחיב את הידע על אודות מערכת החומות המונגולית באמצעות מגוון גישות.
מיפוי בוצע לחומה, המשתרעת מדורנוד (Dornod) ועד סוחבאטאר (Sukhbaatar) - שניים מ-21 האיימאגים (מחוזות) של מונגוליה - שבמזרח המדינה, בערך לאורך גבולה הדרומי עם סין. התגלה כי מקטע זה כולל 34 מבנים, כשהחוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועמיתיהם מהאוניברסיטה הלאומית של מונגוליה הניחו כי בשל העובדה שרישומים היסטוריים המפרטים מתי נבנתה החומה אינם מצביעים על מועד מדויק, ייתכן כי בנייתה בוצעה בין המאות ה-11 ל-13, זאת בהתבסס על תיעוד היסטורי אודות שושלת ג'ין - הידועה רשמית כשושלת "ג'ין הגדולה" - שהייתה אחת השושלות האחרונות שמלכו בסין לפני הפלישה המונגולית.
4 צפייה בגלריה
מיקומם של 34 המבנים לאורך "הקשת המונגולית", כולל הפערים שהתגלו בקו ביצורים זה
(איור: Journal of Field Archaeology)
המחקר כלל בנוסף בחינה של תיעוד מזג האוויר (באזור זה מגיעה הטמפרטורה בחודשי החורף לעיתים קרובות עד למינוס 25 מעלות צלזיוס) והאופן שבו השפיע הקור העז על החומה לאורך השנים, כמו גם ביצוע סקירת תמונות לוויין, מהן ניתן ללמוד על הקשר בין מיקום החומה לתוואי השטח.
החוקרים אף יצאו לשטח ובדקו מקרוב את החומרים מהם נבנתה החומה, כמו גם את מצבה הפיזי. כלל הבדיקות הללו הובילו את החוקרים לגלות שבחומה היו רווחים גדולים, שמצביעים על כך שהיא לא נבנתה למטרת הרחקת והדיפת פולשים, אלא שבנייתה הייתה חפוזה וכוונה לתוקפים מסוימים, כמו למשל הפולשים ממונגוליה.
מספר עדויות שהתגלו הצביעו על כך שהחומה נבנתה לא רק כדי לשרת מטרה צבאית, אלא גם כאמצעי לשליטה בתנועת אנשים ועדריהם, או כאמצעי לגביית מיסים, זאת בהתבסס על העובדה שרבים מנקודות משלט רבות מוקמו באזורים לא יעילים, שסיפקו שדה ראייה מוגבל אל האזור שמסביב.
החוקרים הודו כי לא הצליחו לספק תשובות חד משמעיות לגבי הסיבה לבניית החומה, מה היה מועד בנייתה המדויק והאם היא נבנה בפעם אחת או על פני תקופה מתמשכת. יחד עם זאת, נוכח מורכבות הפאזל ההיסטורי של "הקשת המונגולית", מתכננים החוקרים להמשיך במחקרם, בתקווה להצליח ולהשיג מידע חד משמעי ומדויק יותר אודות הפלא הארכאולוגי הזה.
