יקינטון המים - אחד המינים הפולשים המסוכנים ביותר התגלה בעמק המעיינות. במהלך סיור שגרתי של אנשי החברה להגנת הטבע בעמק המעיינות, הם גילו מוקד פלישה חדש ומשמעותי של יקינטון המים. הצמח (איכהורניה עבת-רגל) בעל קצב ריבוי מהיר. הצמח יכול להכפיל את עצמו בתוך 5 ימים. אבל מעבר לכך, הוא מהווה כאב ראש גדול, שכן הוא פוגע באיכות מי השתייה, ודוחק ומכחיד צמחי מים מקומיים ופוגע בדגים, עופות מים ומינים אחרים החיים באזור. עד כה בישראל בוצעו טיפולים לא יעילים באתרים נגועים.
לפי ההערכות, יקינטון המים - שמקורו בדרום אמריקה - חדר לישראל בעקבות ייבוא מכוון למטרות נוי. בשנת 2009 נאסר לייבא את הצמח, אך הוא עדיין נמכר במשתלות בישראל בהיעדר אכיפה יעילה. "יקינטון המים נחשב לאחד מהמינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם, ופלישתו גורמת לנזקים אדירים למגוון הביולוגי בנחלים ומעיינות, למשק המים, לבריאות הציבור ועוד", כתב אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע במסמך שהועבר לסמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה אלון זסק. רוטשילד הזהיר כי הפלישה הטרייה מאיימת לסכן מוקדי טבע ונופש כמו נחל הקיבוצים, נחל האסי והמעיינות באזור. נחל הקיבוצים הוא אחד מאתרי המים הפופלאריים ביותר בצפון. "צמחי מים מזיקים אלה ממשיכים להימכר לכל דורש במשתלות", הוא כתב.
רק לאחרונה פרסמה רשות הטבע והגנים דו"ח משותף עם משרדי החקלאות והגנת הסביבה, שממנו עולה כי הנזק הכולל שעלול להיגרם ממינים פולשים בישראל הוא כ-500 מיליון שקלים בשנה, בהערכה שמרנית. הסכום כולל נזק לחקלאות ולכלכלה, לבריאות ולמערכת האקולוגית המקומית. בתוך כך, המינים הפולשים נחשבים בין הגורמים הבולטים לאובדן המגוון הביולוגי.
המצב בארץ הוא חמור. בשנת 2016 עתרה החברה להגנת הטבע לבג"ץ, ורשות הטבע והגנים הגישה בתגובתה חוות דעת מקיפה, שבה התריעה על הסיכון החמור של צמחי המים הפולשים ועל הצורך המיידי במניעת התפשטותם. אך המדינה טענה כי היא עשתה ככל יכולה בנושא ואין מקום להתערבות שיפוטית. בצר לה, החברה מחקה את העתירה. "חמש שנים אחרי", מציין רוטשילד, "ממשיכים צמחי מים פולשים לזלוג ממשתלות, גינות, מתקני טיהור שפכים ועוד- אל מקווי המים היקרים מפז בארצנו היובשנית, ומהווים סיכון לטבע ולאדם כאחד. מדובר על מחדל, לא פחות. ולא ברור מדוע המשרד להגנת הסביבה לא נוקט שום פעולה רגולטורית כדי למנוע במקור את התפשטות המפגע".
בחברה להגנת הטבע הוסיפו כי ניתן לאסור את ההחזקה והמכירה של צמחי מים פולשים, כמו יקינטון המים, במסגרת תיקון חקיקה נקודתי לחוק המים, המצוי בסמכות המשרד להגנת הסביבה, או במסגרת חוק מערכתי למניעת פלישות.
מנכ״ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר: "מינים פולשים בצומח ובחי הופכים לאחד האיומים הכי משמעותיים על הטבע. עלינו לנקוט במדיניות חדשה והכרזנו מלחמה בהם כאתגר אסטרטגי, הכנו תוכניות פעולה הכוללות מניעת כניסה, ביעור צומח פולש, תקנות חדשות למשתלות, מניעת זבל שהוא מזון להתפרצות המינים ודילול כשאין ברירה. המינים הפולשים הם אחת הסכנות המרכזיות למגוון הביולוגי בארץ ובעולם וכן גורמים נזקים כלכליים אדירים למשק".
כיום, נדרשת חקיקה חדשה או שינויים בחקיקה קיימת כדי למנוע כניסה של מינים פולשים לישראל, מתן אפשרות לביעור מינים פולשים לאחר שפלשו, ואמצעים חוקיים למניעת הפצה של מינים בתוך הארץ (למשל, ממשתלות)."עם זאת, יש פעולות שבהן ניתן לנקוט במסגרת החקיקה הקיימת, והמקרה של צמחי המים בכלל ויקינטון המים בפרט הוא מקרה כזה. רוב התוכנית בשלבי מימוש אך לצערי גורמים רבים שצריכים ויכולים לקחת אחריות אינם עושים זאת. אני מקווה שבתקציב המדינה החדש וכן במערכת החקיקה נראה שינויים לטובה כבר בהקדם", הוא אמר.
ביום חמישי האחרון צוות 500, שפועל לביעור מינים פולשים הגיע למקום על מנת לטפל ולנקות את השטח. "אבל טיפול זה הוא מאוחר מידי ונעשה לאחר שהנזק נגרם. כל עוד ימשיכו למכור מינים פולשים במשתלות, ולא תהיה חקיקה ואכיפה מוסדרים, לא נצליח לבער את המינים הפולשים במדינה", נמסר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מיד עם קבלת המידע בדבר התצפית במשרד להגנת הסביבה, ולאחר בירור המיקום המדויק, הנושא הועבר מיידית לטיפולו של מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, על-מנת שיפעל לטיפול וביעור המין הפולש מאזור זה. באופן שוטף, המשרד מפעיל צוות ייעודי, שתפקידו לבער מינים פולשים. בנוסף, המשרד פועל ביחד עם שאר הגורמים הרלוונטיים, על מנת לגבש את הרגולציה הנכונה ביותר למנוע את כניסת המינים הפולשים לישראל ולמנוע ולהפסיק את הפצתם והתפשטותם בארץ. הפתרון המיטבי לטיפול במינים פולשים הוא בעיקר ביכולת למנוע את חדירתם דרך שערי הכניסה השונים לארץ. לשם כך, יש לעבות משמעותית את מערך הבדיקה בכניסה לארץ ולשנות את החקיקה הרלוונטית, שתאפשר ביצוע מניעת החדירה וקבלת סמכויות נרחבות בתחום זה. המשרד להגנת הסביבה מקדם הליך חקיקה נרחב שייתן מענה לנושא מניעת חדירת מינים פולשים לישראל".
הוצאת כרוב המים מנחל גדורה ביוני
(צילום: רשות נחל הקישון)
במקביל, לפני כמה שבועות התגלה בנחל גדורה, בשטח השייך לקריית ביאליק, מין פולש נוסף - "כרוב המים". הצמח כיסה את המים לאורך של כ-500 מטרים. ברשות נחל הקישון העריכו אז, שהצמח שעלול לגרום למטרד יתושים ולפגוע בבעלי חיים בנחל, הגיע למקום כתוצאה מריקון מי אקווריומים.
