במקדש איסנא, הנמצא כ-60 ק"מ דרומית ללוקסור במצרים, מתקיימות עבודות שיקום נרחבות כחלק משיתוף פעולה מצרי-גרמני. המקדש עצמו כבר לא קיים, אבל הפרונאוס - חדר מבוא שמוביל אל ההיכל הפנימי והמרכזי של המקדש - התגלה מחדש לפני יותר מ-200 שנה בשלמותו. עבודות השיקום נמשכות מאז 2018.
במהלך 1,800 השנים האחרונות הודלקה אש בפרונאוס של המקדש, שהיה מהאחרונים שנבנו במצרים העתיקה, בתקופת בית תלמי (במאה ה-2 לפנה"ס). כתוצאה מכך, קישוטי הקיר והעמודים שהיו בעבר צבעוניים וססגוניים הושחרו. במהלך שש השנים האחרונות, צוות של עד 30 משחזרים מצריים חשף את צבעי התמונות האסטרונומיות המכסות את התקרה כולה וכן את צבעי 18 העמודים הפנימיים.
7 צפייה בגלריה
עיטור קיר בו מופיע טקס פולחני אל מול סירתו של האל ח'נום שמובלת על ידי אנשי דת
(צילום: University of Tübingen)
שלב חדש של שיקום החל השנה, במהלכו מומחים סיימו לשחזר את הקיר הפנימי הדרומי ואת החלק הדרומי של הקיר האחורי המערבי. הם חשפו את הצבעים המקוריים, שבהם ניתן להבחין בדומיננטיות של פיגמנטים צהובים ואדומים במבנה העתיק שהוקדש לח'נום (אל הבריאה במיתולוגיה המצרית), מה שסימן הבדל חד משימוש בצבעים במקומות אחרים, כמו למשל במקדש דנדרה שבנייתו הוקדשה לחתחור (אלת היופי, האהבה, המוזיקה והמלחמה במיתולוגיה המצרית), שבו שולטים צבעי הלבן והתכלת.
"התגלית הגדולה ביותר השנה הייתה הפרטים המצוירים הרבים של הלבוש על המלך והאלוהויות של מקדש איסנא, לרבות הכתרים שלהם וכסאותיהם", אומר האגיפטולוג פרופ' כריסטיאן לייץ מהמכון ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת טובינגן. "בעבר לא יכולנו לראות אותם כלל בגלל שכבת הפיח העבה שכיסתה אותם, אולם כעת הם התגלו במלוא תפארתם".
כלל הממצאים שנחשפו מחדש הם חלק בלתי נפרד מסצנות רבות משמעות המכסות את הקירות הפנימיים של המקדש. החוקרים ידעו על הטקסטים ההירוגליפים והתבליטים, אבל לעיטורים הטריים שנחשפו על כס המלכות יש משמעות משלהם. באחד מעיטורי הקיר צוות השימור חשף ארבע קשתות מצוירות בחלק התחתון של כס המלכות, אולי חלק מתשע קשתות במקור.
7 צפייה בגלריה
עיטור הקיר בו מופיעים הפפירוס שמסמל את מצרים התחתונה והשושן שמסמל את מצרים העליונה על בגדי המלך
(צילום: University of Tübingen)
7 צפייה בגלריה
עיטור הקיר בו ניתן לראות כיצד אנשי הדת נושאים את סירתו של האל ח'נום
(צילום: University of Tübingen)
למעשה, לא מדובר במספר סתמי, שכן "תשע הקשתות" הוא כינוי למצרים העליונה והתחתונה ולשבעה אזורים נוספים שנשלטו על ידי מלך מצרים, כמו גם לסמל כוח של מלך מצרים כנגד אויביה המסורתיים של מצרים הקדומה. דוגמה נוספת מעיטורי הקיר שנחשפו, ניתן לקבל בשני צמחים שמעטרים את בגדי המלך: הפפירוס שמסמל את מצרים התחתונה והשושן שמסמל את מצרים העליונה, מה שמלמד כי מלך מצרים היה השליט הבלתי מעורער של שני חלקי הארץ.
עם זאת, הסצנה המרהיבה ביותר שנחשפה הייתה זו שבה הופיע סירתו הקדושה של האל ח'נום, עבורו נבנה כאמור המקדש שנמנה על אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו מאז 2003. סירה זו נישאת על ידי כמה אנשי דת שמובילים אותה בתהלוכה, על מנת שאנשי העיר איסנא יוכלו לגשת ולראות מקרוב את המקדש שהיה סגור בכל ימות השנה, מלבד עבור אנשי הדת שזכו לגישה חופשית יותר אליו.
עבודות השימור יתחדשו בתחילת החודש הקרוב, כשהמטרה העיקרית היא ניקוי החלק החיצוני של ששת העמודים הקדמיים של המקדש. מכיוון שלא ניתן לעשות זאת בחודשי הקיץ החמים, העבודות הללו נדחו לחודשי החורף, כל זאת הודות לחסות שהוענקה מטעם הקרן למצרים העתיקה, מרכז המחקר האמריקני במצרים וקרן גרדה הנקל מגרמניה.
אורכו של הפרונאוס במקדש איסנא הוא 37 מטר, רוחבו 20 מטר וגובהו 15 מטר. זהו מבנה אבן חול שהוקם על פי ההערכות לפני או בתקופת שלטונו של הקיסר הרומי קלאודיוס (54-41 לספירה), שהיה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית. על פי ההערכות, ממדיו של הפרונאוס היו גדולים בהרבה מהמקדש עצמו. מיקומו בלב העיר איסנא תרם ככל הנראה לשימורו, שכן הוא לא שימש כמחצבה לחומרי בניין כפי שקרה עם מבנים עתיקים אחרים בתקופת התיעוש במצרים. אפילו בתקופתו של נפוליאון, הפרונאוס משך תשומת לב רבה, שכן הוא נחשב לדוגמה אידיאלית של אדריכלות מקדשים מצרית עתיקה.
