השנה היא 2023, משבר האקלים הוא עובדה מוגמרת ובערים ברחבי העולם פועלים על מנת לנסות להסתגל למציאות של גלי חום ארוכים וממושכים ביותר. השבוע תהיה הפעם הראשונה שמינהל התכנון יוזם כנס בנושא אי החום העירוני. מינהל התכנון הוא האחראי על גיבוש מדיניות התכנון הארצית שלנו, ועד עתה ההתייחסות שלו לנושא היה הצללה. ב-2020 יצא לאור מדריך ארצי להצללה במרחב הבנוי, בתקווה שבישראל יטמיעו שיקולי שימור ונטיעת עצים בכל רמות התכנון. היום (ד') יוצאת לדרך סדנה ראשונה, שמארגן המינהל בנושא חום עירוני.
"מדינת ישראל מצטרפת למדינות וערים רבות בעולם שמתמודדות עם אתגר ההתחממות. באירופה, למשל, גלי חום מכים מדי קיץ וגורמים למותם של אלפים רבים", אמר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. "המטרה היא להנגיש ידע מקצועי חדשני לגופי התכנון בישראל, שיסייע בהיערכות למצבי חום קיצוני בערים".
התמודדות עם חום עירוני היא צו השעה במדינת ישראל, שהולכת ומתחממת. והיא כמובן לא היחידה. באירופה, למשל, גלי חום מכים מדי קיץ וגורמים למותם של אלפים רבים. חום מוגדר לעיתים קרובות כ"רוצח שקט", מכיוון שהוא לא גורם לנזק גלוי למבנים ותשתיות, אך בפועל אחראי ליותר מקרי מוות מכל אסון אקלימי אחר. האגף האסטרטגי במינהל התכנון החליט לקיים סדנה בשיתוף האיחוד האירופי בנושא התמודדות עם חום עירוני. הסדנה תיערך השבוע, ואליה יגיעו שלושה מומחים מיוון, ספרד ואיטליה. המטרה: להנגיש ידע מקצועי חדשני לגופי תכנון מקומיים וממשלתיים, ליזמים, מתכננים ואדריכלים בישראל, ולהתחיל לענות על השאלה: איך התכנון העירוני יכול לסייע בהיערכות למצבי חום קיצוני בערים?
לוקאס פראה גיל, מנהל אגף שיתוף פעולה וקרנות אירופיות מסיבליה שבספרד, סיפר על המצב בארצו: "יש לנו כאן גלי חום רבים. הם חמים יותר וארוכים יותר. זה מסובך לנהל חיים בעיר שלנו. בשבוע הבא יהיו אצלנו 44 מעלות. שינויי האקלים היא המציאות אצלנו כבר שנים. אנחנו צריכים לנהל את הרחובות מחדש, לתכנן איך אנשים ייצאו החוצה, ייצאו לקניות, איפה אנשים ישימו את האופניים. חשוב לדעת איפה לשים את נתיבי האופניים ואיפה ליצור מקומות עם הצללה. והכל במטרה ליצור עיר בריאה. יש לנו כמה פרוייקטים בנושא".
המטרה של אחד המיזמים הוא לקרר את הרחובות של קרטוחה, ואת זה הם עושים באמצעות מים שמקררים את האוויר, ושימוש בחומרי בנייה קרמיים שמאפשרים לפתח "קירות רטובים", המאפשרים לתושבים שהייה נוחה בחוץ.
עקרונות נוספים מוכרים מהעולם כוללים שימוש בחומרים בהירים במדרכות ובגגות, הפחתת כיסוי האספלט והחלפתו במשטחים "רכים" וטבעיים יותר, כמו גם גגות ירוקים, מזרקות ומערכות לקירור אקטיבי במרחב הציבורי (כמו מערפלי מים בכיכרות ציבוריות) ומתקני שתייה. ערים שונות בעולם קבעו גם שמבנים מסוימים ישמשו כמרכזי קירור בזמן גלי חום. המרכזים הללו נפתחים לקהל הרחב כדי לספק הקלה ממוזגת מהחום הלוהט. במינהל יבחנו את הדרכים להטמעה של תוצרי הסדנה במסמך ההיערכות של מינהל התכנון לשינויי אקלים, שנמצא כיום בעבודה, ובתהליכים אחרים.
"בסופו של דבר, לצערנו ולשמחתנו, כל העולם מתמודד עם סוגיית האקלים, וגם מדינות אירופה", אמרה ד"ר רוני בר ממינהל התכנון. "בישראל אנחנו מתחילים להתקדם, אבל אני לא מרגישה שיש פערים עצומים. המומחים מאירופה שמגיעים לפה גם שמחים לבוא ללמוד מאיתנו. לצערם היו כמה גלי חום קטלניים, עם עשרות אלפי בני אדם שמתו. בצרפת אלפי קשישים נפטרו כתוצאה מגל חום ב- 2003. אין להם מזגנים בבתים. וזו הייתה קריאת השכמה. בספרד, צרפת ויוון יש התרעות על גלי חום. אנחנו במצב טיפה אחר. אנחנו מדינה חמה, וזה יתרון וחיסרון. יתרון כי יש לנו מזגנים, אנחנו יותר יודעים להתמודד עם זה. אבל זה יכול להכניס אותנו לשאננות".
יש שכונות חדשות שמתוכננות בלי צל, בלתי נסבל להסתובב בהן
"זו אמירה גורפת", אומרת ד"ר בר. "יש שכונות ויש שכונות. צריך לשים את הדגש על צל בשכונות חדשות ומתחדשות. להביא עצים בוגרים בחדשות זה מאוד מאוד יקר. צריך לשים לב בתכנון לשים מספיק מקום לבתי הגידול של השורשים, שכן העצים הם האמצעי הכי טוב להורדת הטמפרטורה, והוא קולט מזהמים ורעש. צריך לזכור שגם המיזוג פולט חום וגם התחבורה. זה מגביר את הבעיה. בסוף חשוב מה קורה במרחב הציבורי. כשהולכים, נוסעים באופניים, איך אנחנו מבלים בחוץ ולא הולכים לקניון. ואם נגיע לסיטואציה של גלי חום ממושכים, 40 מעלות, איך זה משליך על החיים העירוניים שלנו? בספרד יש פרוייקט שעשו בו שימוש בהצללה ומערפלי מים כדי להוריד את הטמפרטורה בכמה מעלות. בפריז יש אפליקציה שבה קשישים יכולים להזמין הסעה בחינם למרכזי קירור. זה לא תכנון אלא, ניהול של העירייה. אבל אי אפשר לקרר את כל העיר בו זמנית. המטרה לצאת מהסדנה עם מפת דרכים של איך צריך להתייחס לחום בתכנון. בסוף, אנחנו יכולים לכתוב דברים בתוכניות, ויש הרבה דברים שנוגעים בביצוע, אבל לפעמים יש פערים".
בישראל נרשמת עלייה מדאיגה בטמפרטורה הממוצעת - עלייה מצטברת ממוצעת של 1.77 מעלות מ-1991 ועד 2020 - כפול מקצב ההתחממות העולמית, לפי נתוני השירות המטאורולוגי. עלייה זו צפויה להמשיך ואף ולהתגבר בעשורים הקרובים כל עוד לא ייעשה מהלך משמעותי לבלימתה. כבר היום מורגשים עומסי חום קיצוניים בערים בישראל, ו"חום יולי אוגוסט" מורגש כבר ביוני ואל תוך הסתיו.
סדנה אחת כמובן לא תפתור שנים של חוסר תכנון. פרופ' אביתר אראל, מהמחלקה למדעי הסביבה, גאואינפורמטיקה ותכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, אמר: "אני חושש שהנושא לא קיבל עד עכשיו את תשומת הלב הראויה, לא רק בישראל אלא בכל העולם. ההבדל הוא שבאזורים אחרים המרחב העירוני רובו בנוי. אם ניקח עיר בגרמניה לדוגמה - היא כבר בנויה. התכנון העירוני הוא לא שכונה חדשה מא' ועד ת', אלא התערבות במרקם עירוני קיים. בישראל יש הרבה בנייה חדשה, וזה מצב שלא אופייני לערים אחרות בעולם. לכן, זו הזדמנות. אבל יש לנו גם אחריות לתכנן בצורה שתיתן מענה יותר טוב לעומס החום שצפוי לנו".
אז מה חשוב לעשות? פרופ' אראל: "יש מודעות גדולה לנטיעת עצי צל, אבל לא מדברים מספיק זה על היכן לטעת אותם ואיך להבטיח שהם לא יחסמו את תנועת האוויר, הנחוצה לנוחות של הולכי הרגל אבל גם לסילוק מזהמים, בעיקר מכלי רכב. מדברים הרבה על צל, אבל לא על איך מייצרים גם צל וגם אוורור"
חשוב גם לדעת מה לא לעשות. "גגות ירוקים, לדוגמה, כמעט שאינם משפיעים על התנאים ברחוב בבנייה בארץ, משום שהבניינים גבוהים מאוד. אלא שתרומתם למיתון החום גם בבנייה נמוכה תלויה באידוי, ובארץ – בניגוד לגרמניה או אנגליה, למשל - אין כמעט גשם בקיץ, ולכן הם דורשים השקיה. את הגגות בארץ צריך לייעד לפאנלים סולריים להפקת חשמל, על מנת להקטין את השטחים הפתוחים אשר יוקצו לאותה מטרה", הוא אמר.
פרופ' אראל הוסיף כי "הסדנה בחסות מנהל התכנון היא מענה לחום עירוני. אומרים לעצמנו שהשאלה היא איך מפחיתים את החום על האנשים ברחוב, ואיך מפחיתים את עומס החום כדי לקרר ולמזג בניינים. רוב תשומת הלב שלנו היא לשעות בהם אנחנו פעילים, ביום, והלילה. אני חושב שמינהל התכנון עושה טוב שמתחיל לטפל במצב, משום שלא הרבה גופים אחרים מטפלים בזה".
