הוקרה לאיש שקורא להנגיש חיסונים באפריקה
ד"ר ג'ון נ' נקנגאסונג (John N. Nkengasong), וירולוג קמרוני המכהן כמנהל של מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC האפריקני) הוא חתן פרס מינץ לאתגרים גלובליים לשנת 2021. הפרס מוענק מטעם מכון בוריס מינץ לפתרונות מדיניות אסטרטגיים לאתגרים גלובליים באוניברסיטת תל אביב.
פרס מינץ, בסך 100,000 דולר, מוענק לד"ר נקנגאסונג על מנהיגותו הציבורית והבריאותית יוצאת הדופן במהלך המאבק בנגיף הקורונה, ועל השמעת ובכללה השמיע קול חשוב בקריאה להנגשת חיסונים – שהופכת להיות קריטית מאין כמותה. באוניברסיטת תל אביב אמרו כי הענקת הפרס לד"ר נקנגאסונג מדגישה את החשיבה הגלובלית של המכון, ומבליטה את מחויבותו לבעיות הבוערות ביותר של זמננו. הפרס יוענק ביום ראשון בשבוע הבא באירוע וירטואלי במעמד נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת.
מכון בוריס מינץ לפתרונות מדיניות אסטרטגיים לאתגרים גלובליים נוסד בשנת 2015 בחוג למדיניות ציבורית שבפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון. ייעודו של המכון הוא לעודד מחקר ועיצוב פתרונות מדיניות חדשניים שיקדמו שינויים חיוביים בחברה האנושית כולה. הפרס, שנחנך בשנת 2017, מוענק לאנשי אקדמיה מובילים בעולם, המעורבים גם בעשייה ציבורית משמעותית, אשר חוללו שינוי ממשי בתהליכים של גיבוש מדיניות גלובלית, ותרמו תרומה משמעותית לרווחתן של קהילות רבות בעולם. בין זוכי העבר ניתן למנות את פרופ' מייקל קרמר מאוניברסיטת שיקגו, אשר זמן קצר לאחר קבלת פרס מינץ זכה בפרס נובל לכלכלה.
ד"ר נקנגאסונג הוא הראשון שאפיין את כלל תתי הסוגים הגנטיים של נגיף ה-HIV (איידס) באפריקה. בכך פילס את דרכו אל הפסגה הבינלאומית של המחקר הרפואי, והוא נחשב לאחד מהווירולוגים המובילים בתחום חקר האיידס. בשנת 1993 הצטרף לארגון הבריאות העולמי ושימש בו כווירולוג הראשי. מרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן הוקמו ע"י האיחוד האפריקאי בשנת 2017. מטרתם לתמוך ביוזמות הקשורות לבריאות הציבור במדינות החברות באיחוד, ולקדם את היכולת המקומית להתמודד עם איומי מגפות ומחלות.
ד"ר נקנגאסונג מונה למנהלם הראשון של המרכזים, שמילאו ועודם ממלאים תפקיד חשוב במאבק של יבשת אפריקה כנגד נגיף הקורונה. עם פעולותיו של ד"ר נקנגאסונג ניתן למנות את הגינוי הנחרץ שפרסם למול אמירות גזעניות שטענו כי יש לבחון את החיסון לקורונה באפריקה; הובלה של הפצת ערכות בדיקה ברחבי היבשת; התמודדות עם ביקורת מצד נשיא טנזניה על כך שהבדיקות לקויות; וחשוב מכל – ניצוח על שיתוף הפעולה בין מדינות אפריקה במהלך ההתמודדות עם המגפה, בין היתר בנושאי רכש ומידע.
במהלך תקופת המגפה מונה ד"ר נקנגאסונג לשליח מטעם ארגון הבריאות העולמי למדינות אפריקה, והוא נושא בתפקיד זה גם כיום. לאחרונה נבחר על ידי TIME Magazine כאחד מ-100 האנשים החשובים בעולם.
מאמציו אלה ונוספים, הביאו את ההתמודדות האפריקנית עם מגיפת הקורונה לרמה נאותה ולא מובנת מאליה, אך ד"ר נקנגאסונג לא מתכוון לנוח עד אשר תתבצע חלוקה צודקת של החיסונים גם במדינות אפריקה השונות, שחלקן הניכר סובלות מעוני ומתנאים קשים ביותר גם בימים כתיקונם. תחת שרביטו של ד"ר נקנגאסונג הפך ה-CDC האפריקני לשם דבר ולמוסד מדעי מכובד ביבשת ומחוצה לה.
הענקת הפרס לד"ר נקנגאסונג על ידי מכון בוריס מינץ באוניברסיטת תל-אביב מהווה הכרה והוקרה לפועלו, וכספי הפרס יאפשרו לקדם עוד את פעילותו הברוכה.
חדש באוניברסיטה העברית: המרכז לחדשנות עירונית
לעיר חכמה יש את היכולת לרתום טכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור בניית הקהילה, הניידות, השירותים הציבוריים, הבריאות והסביבה. יישומי חדשנות עירונית נעים בין ניטור איכות אוויר וכלה בבקרת תאורת רחוב או ניהול תנועה. התשתית הטכנולוגית אינה נראית לצרכני העיר, אך באופן טבעי יש לה השלכות הן על התפתחות העיר והן על התנהגויותינו כיחידים. בחזית היישום הטכנולוגי לערים חכמות נמצאת האוניברסיטה העברית, המנצלת את המומחיות הרב-תחומית שלה כדי להתמודד עם האתגר של חידוש הערים המודרניות. בשל כך, הוחלט להקים לאחרונה את המרכז לחדשנות עירונית בימים אלה באוניברסיטה, מרכז שיפעל בראשות פרופ' נעם שובל מהמחלקה לגאוגרפיה.
המרכז מוגדר כמרכז פקולטאי ומטרת העל שלו היא לנסות לענות על שאלות גדולות בנושאים עירוניים תוך שימוש בעיבוד נתונים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ויצירת שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי והפרטי. בהקמת המרכז וקידום המחקר והפיתוח לוקחים וייקחו חלק חוקרים וחוקרות בעלי שם המתמחים במחקר בסוגיות תחבורה, אקלים, מדיניות ציבורית, ביטחון במרחב הציבורי, תיירות ועוד.
"בעבודת המרכז משולבים מחקר מדעי וידע טכנולוגי מתקדם", הסביר פרופ' שובל. "המחקר האקדמי תומך ונתמך ביכולות טכנולוגיות ומאגרי מידע שנמצאים מחוץ לאוניברסיטה, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. המטרה היא פיתוח מוצרים עירוניים חדשים, כלים יישומיים לטובת הקהילה, לצד ליווי והובלה של תהליכי חדשנות עירונית. כל זאת, מתוך תפישת המהות של 'ערים חכמות' לצד אידיאולוגיה של השתלבות האקדמיה אל הקהילה בה היא ממוקמת. בכך, המרכז יאפשר הבנה טובה יותר של העיר החדשנית, עיר העתיד, המבוססת על ידע ופרדיגמות מחקריות הקיימות באוניברסיטה".
המרכז פועל כיום באחת הסביבות העירוניות המרתקות והמאתגרות - העיר ירושלים - המשמשת כמעבדה ייחודית למחקר, הוראה והתנסות. אחד המחקרים הבולטים המקודמים כיום במרכז בהקשר לעיר הוא של ד"ר רותם בר-אור מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, בשיתוף פעולה עם החברות Kanarit ו-EnviroManager. מטרת המחקר היא יצירת תמונת מיקרו-אקלים עירוני מלאה, זאת לאור העבודה שהאקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר (בה פועלות רק שתי תחנות מדידה מטאורולוגיות). כך, לדוגמה, לא ניתן להעריך כיום במדויק את עומסי החום בתוכה, לנטר את יצירת איי החום העירוניים, וקשה לשלב שיקולים תכנוניים במיתון האקלים העירוני ובהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. כמו כן, תושבי העיר לא יכולים להעריך את מידת החשיפה שלהם לתנאים אקלימיים וסביבתיים שונים אשר יכולים להשפיע על בריאותם באזורים שונים של העיר.
באמצעות חיישנים לאיסוף מדדים סביבתיים (טמפרטורה, לחות יחסית, רעש, זיהום אוויר ועוד), שיותקנו על ציי כלי רכב בפרישה עירונית רחבה, בזמן אמת ולאורך כל שעות היום, מקווה ד"ר בר-אור כי המערכת תוכל לספק נתוני עתק (big data) שיאפשרו קבלת תמונה רחבה ואמינה של המצב הסביבתי ברחבי העיר. באמצעות נתונים אלה, ניתן יהיה לייצר מפת אקלים עירוני ברזולוציה גבוהה הן בזמן והן במרחב; לאתר איי חום עירוניים; לבחון קשרים בין עומסי תנועה ופרמטרים סביבתיים; לבחון קשרים סוציו-אקונומיים ופרמטרים סביבתיים ועוד.
"יש לציין בהקשר זה כי בעוד חודש תפתח תוכנית לימוד בינלאומית חדשה לתואר שני בערים חכמות באוניברסיטה העברית ביוזמת המחלקה לגאוגרפיה ובשיתוף עם המרכז לחדשנות עירונית", מסכם פרופ' שובל.
מכללת סמינר הקיבוצים פותחת קורס אקדמי חדש לקהל הרחב
ועוד בנושא. מכללת סמינר הקיבוצים הכריזה על קורס אקדמי חדש, פתוח לקהל הרחב, במסגרת החוג להיסטוריה. הקורס "מרומא לתל אביב – מסע הקסם העירוני", יכלול סיורים בתל אביב ושיעורים בבר במרכז תל אביב, ויציע חווית לימודים אחרת וחדשנית.
הקורס יפתח ביום שני בשבוע הבא בשיעור על גג עיריית תל אביב-יפו בכיכר רבין, ביום השנה העברי להירצחו של יצחק רבין ז"ל, ויסתיים ב-30 במאי. במהלך הקורס יתקיימו שיעורים בבר Friends Underground בלונדון מיניסטור, שיעורים באתרי מורשת כמו בית ליבלינג ההיסטורי, ושני סיורים בנמל יפו, בתחנת הרכבת הראשונה לירושלים, באתרי העבודות על קווי הרכבת הקלה, בשכונת נווה שאנן ועוד. כל שיעור וסיור בקורס יועבר על ידי מרצה אחר מומחה בתחומו, ויכלול אנשי אקדמיה ממגוון מוסדות ואנשי מקצוע מתחום האדריכלות ותכנון ערים.
מירב מורן, עיתונאית, מרצה ורכזת הקורס במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת: "הקורס יעסוק בסוד הקסם העירוני, במוקד המשיכה של ערים, בנצחיותה של העיר - מראשית התיישבות הקבע ועד ערי הענק החדשות הנבנות במהירות במזרח ומאכלסות עשרות מיליוני תושבים, ובמה מאפיין את הערים בישראל, מראשית ההתיישבות ועד ימנו".
ד"ר מעין מזור, ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, הוסיף: "בחרנו לפתוח את הקורס לקהל הרחב ולקיים אותו מחוץ לקמפוס במטרה להציע חווית לימודים אחרת, בהתאם לתפיסת המכללה כי למידה יכולה וצריכה להתקיים בכל מרחב ותוך חיבור לקהילה בה היא מתקיימת. קורס זה מצטרף לקורסים נוספים המתקיימים בחוג להיסטוריה, בהם הסטודנטים חוקרים תמונות מלפני קום המדינה, לומדים במוזיאונים ובאתרי מורשת ומסיירים באתרים ארכיאולוגיים – במטרה שיקדמו למידה משמעותית ורלוונטית לכשיכנסו לבתי הספר כמורים".
הקורס מתקיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
SCE פותחת השנה פקולטה חדשה לעיצוב ואדריכלות
החל משנת הלימודים הנוכחית SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון מציעה תואר ראשון באדריכלות B.Arch ותואר ראשון בתקשורת חזותית B.Des . מדובר בבשורה של ממש עבור אלפי צעירים בדרום המבקשים לרכוש ידע והשכלה בתחום.
במכללה האקדמית אמרו כי הפקולטה לעיצוב ואדריכלות תיתן מענה להתפתחות המואצת של דרום הארץ כאזור עתיר בתעשיות מתקדמות ובמרכזי מחקר ותהווה פריצת דרך לנגב כולו.
בראש המחלקה לאדריכלות יעמוד האדריכל נתנאל אלפסי, בוגר ארכיטקטורה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בפילוסופיה. מומחה בחדשנות טכנולוגית באדריכלות, הציג תערוכות רבות בארץ ובעולם וזכה בפרסים יוקרתיים ביניהם מקרן התרבות אמריקה-ישראל.
בראש המחלקה לתקשורת חזותית עומדת נינו ביניאשווילי, יוצרת ואשת חינוך, בוגרת תואר שני בתכנית ל-Storytelling מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בשטוקהולם, זוכת פרסים רבים, ביניהם מדליית הזהב של פרס מוזיאון ישראל לאיור.
