מחלוקת מדעית ארוכת שנים באוסטרליה באה על פתרונה, לאחר שחוקרים שערכו ניתוח גנטי בביצים שנמצאו בדרום המדינה, גילו כי נקבת עוף פרהיסטורי היא זו שהטילה אותן.
במחקר שפורסם לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן וצוות עמיתים בינלאומי נוסף, הראו שהביצים הן מהמגה-פאונה האוסטרלית (בעלי חיים גדולים במיוחד ומצויים במקום ובזמן מסוימים) ומשויכות לגניאורניס (Genyornis newtoni) - עוף גדול שנכחד ממשפחת הדרומורניטיים. אותו עוף חי באוסטרליה והיה גבוה מיען. לפי ההערכות בעל החיים התנשא לגובה של 2.5 מטרים ושקל כ-250 ק"ג. קרוביו של עוף ענקי זה נחשבו לגדולי העופות בהיסטוריה, ובראשם הדרומורניס שהאמיר לגובה של 3 מטרים ושקל 650 ק"ג.
המחקר, שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, מתאר את ביצי הציפור, שהטילה ביצים בגודל של מלון מזן קנטלופ, ככל הנראה לשמחתם של בני אדם קדומים, שאספו אותן, כך על פי ההערכות, השליכו אותן לבורות אש (נוכח סימני חריכה שהתגלו על הקליפות), צרכו אותם כמקור חלבון חיוני ותרמו בכך להאצת תהליך הכחדתם של העופות הפרהיסטוריים - שלא יכלו לעוף. מעבר לכך, הביצים הללו היו בנות כ-50 אלף שנה ומשקלן היה כבד פי 20 מביצת תרנגולת.
4 צפייה בגלריה
ביצת אמו (מימין) וביצת גניאורניס (משמאל), שלדעת החוקרים שוקלת פי 20 ממשקלה של ביצת תרנגולת ממוצעת
(צילום: Trevor Worthy)
למעשה, מאז שחוקרים מצאו את שרידיהן של קליפות הביצים לפני קצת יותר מ-40 שנה, הביצים הענקיות היו נושא לוויכוח, בעיקר סביב השאלה למי הן שייכות. בעוד שחלק מהמומחים הציעו כי הביצים שנחשפו בחולות הדיונות שבדרום אוסטרליה שייכות לגניאורניס, אחרים חשבו שמקורן מציפורי ליפואה ענקית, עוף נכחד אשר חי בתקופת הפליוקן עד הפליסטוקן באוסטרליה, והתאפיין במשקל נמוך יחסית (בין 4-7 ק"ג). התומכים בכך שמדובר בביצי ליפואה ענקית טענו כי קליפות הביצים קטנות מדי מכדי שעוף בגודל של הגניאורניס יוכל להטיל אותן.
"עם זאת, ניתוח רצפי החלבון מהביצים מראה בבירור שקליפותיהן אינן יכולות להגיע מליפואה ענקית", הסבירה יוספין סטילר, מהמחלקה לביולוגיה של אוניברסיטת קופנהגן ואחת החוקרות שלקחה חלק במחקר הנוכחי. "הן יכולות להיות רק של הגניאורניס, כך שבעזרת המחקר שלנו, הצלחנו ככל הנראה לסיים את המחלוקת הארוכה אודות מקור הביצים הללו", הוסיף מת'יו קולינס מאוניברסיטת קופנהגן, שתחום המחקר שלו הוא גנטיקה אבולוציונית.
4 צפייה בגלריה
איור של גניאורניס, אשר ניצוד על ידי לטאה ענקית באוסטרליה לפני כ-50 אלף שנה
(איור: Peter Trusler)
החלבונים פורקו והורכבו על ידי החוקרים, שהשתמשו בבינה מלאכותית כדי לחקור את המבנה שלהם. רצפי החלבונים נתנו להם אוסף של 'קודים' גנטיים, אותם יכלו להשוות לגנים של יותר מ-350 מיני ציפורים מודרניות. "השתמשנו בנתונים שלנו מפרויקט B10K, המכיל כיום גנומים עבור כל שושלת הציפורים המודרניות, כדי לשחזר לאיזו קבוצת ציפורים שייכת הציפור הנכחדת. בבדיקה התברר שהביצים לא הוטלו על ידי דגרתיליים (משפחת עופות הקרובות לתרנגולים ושייכים לסדרת התרנגולאים), ולכן לא היו שייכות לליפואה ענקית שנמנית גם היא על משפחה זו", הסבירה סטילר.
בכך, החוקרים פתרו את התעלומה לגבי מקורן של הביצים האוסטרליות העתיקות והעניקו ידע חדש על האבולוציה. "אנחנו נרגשים שביצענו מחקר בין-תחומי שבו השתמשנו בניתוח רצף חלבונים כדי לשפוך אור על התפתחות בעלי החיים ואף על אופן האינטראקציה בין בני האדם וסביבתם באותן שנים, לרבות ההשפעה שלהם על הכחדת הגניאורניס בשל אכילת הביצים שהטיל", סיכם קולינס.
