לפני כ-400 שנה, עולי רגל מוסלמים שהיו בדרכם ממצרים למכה - השתתפו בטקסים מאגיים אצל מכשפים "מקצועיים", סמוך לאילת. כך עולה ממחקר ישראלי חדש. את המחקר ערכו ד"ר איתמר טקסל מרשות העתיקות, ד"ר עוזי אבנר ממו"פ מדבר וים המלח וד"ר ניצן עמיתי-פרייס מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר התפרסם בכתב העת Journal of Material Cultures in the Muslim World.
במחקר ניתחו החוקרים חפצים, שהתגלו בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת באתר ארכיאולוגי בהרי אילת. החוקרים סבורים שחפצים אלה שימשו לטקסים מאגיים לגירוש עין הרע, ריפוי תחלואים ועוד.
שלושת החוקרים אמרו כי "התגלית מלמדת, שממש בדומה להיום, לצד האמונה בדת הרשמית, נהגו אנשים בתקופה העות'מאנית להיעזר גם במכשפים עממיים".
ד"ר טקסל, ד"ר אבנר וד"ר ניצן עמיתי-פרייס אמרו כי "החפצים נתגלו על-ידי מוטי שמטוב, תושב אילת, ובעקבות התגלית נוהלה באתר חפירה על ידי עוזי אבנר ואסף הולצר מטעם רשות העתיקות. החפצים, שהתגלו יחד ומתקשרים לטקסים או פולחן, כוללים בעיקר עשרות שברים של רעשני חרס, שמרביתם מזכירים כדור פינג-פונג, והם הכילו אבנים קטנות שהשמיעו קול רשרוש בעת נענוע הרעשן".
החוקרים הוסיפו כי בנוסף "נמצאו שני חפצים דמויי מזבחות מיניאטוריים, ששימשו כנראה להבערת קטורת, צלמית (פסלון) של אישה או אלה עירומה שידיה מורמות מעלה בתנוחה האופיינית לאלים ולכוהנים, מספר שברים של צלמיות נוספות, וחלוקי אבני קוורץ צבעוניות. בדיקה של הטין שממנו נצרפו חפצי החרס השונים, העלתה שמקור החפצים הוא במצרים. זוהי הפעם הראשונה בה מתגלה כמות כה גדולה של חפצים טקסיים ייחודיים מסוג זה יחדיו, ועוד באתר ארעי, שלא שימש כיישוב קבע."
החפצים התגלו לצד דרך עולי הרגל (ערבית: דָרבּ אל-חאג') שיצאה מקהיר, חצתה את חצי האי סיני והמשיכה דרך אזור הרי אילת של ימינו אל העיר עקבה - וממנה אל חצי האי ערב. הדרך הייתה בשימוש החל מהמאות הראשונות שלאחר עליית האסלאם - במאה ה-7 לספירה, ועד לסוף המאה ה-19.
לאורך קטע הדרך שעבר בהרי אילת נתגלו כמה אתרי חניה ומבנים ששירתו את עולי הרגל, ונראה שפרק הזמן העיקרי בהם פעלו האתרים האלה היה בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, החל מהמאה ה-13 או ה-14 ואילך.
"מקום הימצאם של החפצים - בשולי אתר החניה, והשוואה של החפצים למידע מרחבי העולם המוסלמי - כמו גם העובדה שהחפצים הללו נמצאו בנקודה אחת, מאפשר להציע כי הם שימשו לטקסים מאגיים", אמרו החוקרים. "החפצים נמצאו כשהם שבורים - וייתכן שאף נשברו במכוון כחלק מאותם טקסים. כנראה שטקסים אלה נערכו באתר על ידי אדם אחד או יותר, שהתמחו ב'כשפים' עממיים".
החוקרים אמרו עוד כי "ממקורות ספרותיים ידוע לנו כי היה להם ביקוש בקרב אנשים משכבות שונות באוכלוסייה. טקסי מאגיה שכאלה התקיימו מימים-ימימה לצד פולחן הדת ה'רשמית', כולל בעולם המוסלמי, ונראה שעולי הרגל שעשו דרכם לערים הקדושות מכה ומדינה לא היו יוצאי דופן מבחינה זו".
מנהל מרחב דרום ברשות העתיקות, ד"ר עומרי ברזילי, התייחס גם הוא למחקר "דרך דרב אל-חאג' עוברת בתחומי העיר אילת. הדרך והאתרים שלאורכה, עתידים להפוך לחלק ממסלול ארכאולוגי-תיירותי אזורי וייחודי שמקדם משרד התיירות. רשות העתיקות תפעל לפיתוח והנגשה של הדרך לקהל הרחב והיא מתכננת לקיים פעילויות חינוכיות שינגישו את המורשת של המקום לציבור".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לחקר החפצים, עשרות שנים אחרי שנמצאו. "במסגרת פרוייקט 'פרסום חובות חפירות עבר' של רשות העתיקות, מתפרסמות חפירות ארכיאולוגיות ישנות שלא הגיעו בעבר לידי פרסום מדעי. המחקר העכשווי שופך אור על ממצאים וחפירות ארכיאולוגיים שנשכחו זה מכבר ואשר ראוי שיופיעו בספרי המחקר. סיפור דרך דרב אל חאג' הוא דוגמה לחשיבות הפרויקט", הוא אמר.
