המפות של כוכב הלכת מאדים, שהוכנו על ידי מדעני סוכנות החלל האמריקנית, יכללו כעת גם את שמותיהם של שלושה פארקים לאומיים באלג'יריה, בעקבות הצעה של הפיזיקאי האלג'יראי נורדין מליקצ'י. השמות החדשים הם טאסילי נ'אג'ר, גופי וגם רכס ההרים דג'ורג'ורה.
מליקצ'י ציין כי הדמיון הוויזואלי בין נופי מאדים לנופים של אלג'יריה היווה גם סיבה מרכזית לבחירת השמות. הוא הוסיף כי יצירות האמנות העתיקות בטאסילי נ'אג'ר דומות לדימויים שמופיעים במאדים.
3 צפייה בגלריה
לא מאדים. טאסילי נ'אג'ר
לא מאדים. טאסילי נ'אג'ר
לא מאדים. טאסילי נ'אג'ר
(צילום: shutterstock)
"כדור הארץ שלנו פגיע, וזהו מסר לעולם שאנחנו באמת צריכים לשמור על הפארקים הלאומיים שלנו, בין אם הם באלג'יריה או במקום אחר", אמר המדען האליג'יראי, המתגורר בארה"ב, בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית.
"המקום הראשון שעלה לי בראש היה טאסילי נ'אג'ר", אמר המדען האלג'יראי. הוא התייחס למישור העצום במדבר הסהרה, המוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שבו נמצאה אמנות פרהיסטורית בת לפחות 12 אלף שנה.
"בכל פעם שאני רואה תמונות של מאדים, הן מזכירות לי את טאסילי נ'אג'ר. עכשיו בכל פעם שאני רואה את טאסילי נ'אג'ר, זה מזכיר לי את מאדים", הוסיף מליקצ'י, שעזב את אלג'יריה ב-1990 לארצות הברית, שם הוא מלמד כיום באוניברסיטת מסצ'וסטס לואל.
3 צפייה בגלריה
מבנים עתיקים בפארק הלאומי גופי
מבנים עתיקים בפארק הלאומי גופי
מבנים עתיקים בפארק הלאומי גופי
(צילום: shutterstock)
האמנות העתיקה שנמצאה בטאסילי נ'אג'ר מציגה דמויות שיכולות להיראות מעולם אחר, כולל גמדים בעלי עין אחת וקרניים. הארכיאולוג הצרפתי, אנרי לוֹט, כינה את הדמויות האלה "אלים גדולים ממאדים" בספרו מ-1958. המדען האלג'יראי הסביר כי ציורים אלו הם "חתימה" המתעדים איך חיו האנשים, עם דמויות שמזכירות יצורים שיכולים להגיע ממקום אחר.
מליקצ'י בחר גם את קניון גופי במזרח אלג'יריה, שבו היו יישובים עתיקים, כאתר נוסף עם נוף מדברי. הוא ציין כי המקום מעניק תחושת עמידות אנושית. האתר השלישי, דג'ורג'ורה, הוא רכס הרים מושלג במרחק 140 ק"מ מאלג'יר.
3 צפייה בגלריה
שלג בדג'ורג'ורה
שלג בדג'ורג'ורה
שלג בדג'ורג'ורה
(צילום: shutterstock)
השמות של שלושה הפארקים הלאומיים באלג'יריה נבחרו לאחר שרכב החלל "התמדה" של נאס"א חקר שטח לא נודע. מליקצ'י מקווה שההכרה תעודד תיירות לארץ הולדתו, במיוחד לאזור הסהרה. שר התרבות האלג'ירי, זוהיר בללו, שיבח את הצעד ואמר כי זו "הכרה היסטורית ועולמית" בנופי המדינה.