הטכניון אירח אתמול (יום ד') את פרופ' ג'ף הופמן מאוניברסיטת MIT, שסיפר על מסעו להגשמת חלום הילדות שלו: להיות אסטרונאוט. "כילד אבי קנה לנו טלסקופ לצפייה בכוכבים", סיפר בהרצאתו, "ומאז נשביתי בקסמי האסטרופיזיקה ורציתי להגיע לכוכבים". בחלק ניכר מההרצאה התייחס הופמן למשימת הנחיתה על מאדים של נאס"א וסיפר על הפרויקט עליו הוא עובד כעת MOXIE - מערכת לייצור חמצן במאדים.
המערכת, שגודלה כשל קופסת אוכל או טוסטר, הונחתה על מאדים כדי להדגים את האפשרות לספק חמצן לבני האדם שישהו שם בעתיד. ב-2021 דיווחה נאס"א על ייצור ראשון של חמצן מפחמן דו-חמצני על מאדים באמצעות מערכת MOXIE שהותקנה ברכב החלל Perseverance. בשנה שעברה דיווח פרופ' הופמן, במאמר בכתב העת Science Advances, על ההצלחה בייצור חמצן בשבעה ניסויים שונים בתנאים שונים ובקצב ממוצע של 6 גרם בשעה. בהרצאתו בטכניון הסביר פרופ' הופמן "קצב החמצן שהצלחנו להפיק עד כה על מאדים מספיק לכלב, אבל עדיין לא לבני אדם, והיעד שלנו הוא לייצר 3 קילוגרמים חמצן בשעה".
הופמן, יליד 1944, ד"ר באסטרופיזיקה (אוניברסיטת הרווארד), התקבל ב-1978 כאסטרונאוט לנאס"א - אחד מ-35 אסטרונאוטים שהתקבלו מתוך 8,000 מועמדים. מאז הוא צבר יותר מ-1,200 שעות חלל. במרוצת השנים הוא השתתף בחמש משימות חלל ובהן תיקונו של טלסקופ החלל "האבל", משימה שחייבה אותו להתמחות בהליכת חלל. בשנת 2007 הוא התקבל להיכל התהילה של האסטרונאוטים האמריקנים.
"אנחנו האסטרונאוטים – בני אנוש. וכשאנחנו יוצאים למסע בחלל אנו מביאים איתנו את ההיסטוריה והתרבות שלנו," סיפר בהרצאתו. "במסורת היהודית יש חשיבות גדולה ל'תיקון עולם' ואני מרגיש שתיקון טלסקופ החלל 'האבל' היה תיקון העולם האישי שלי. זה היה הדבר המשמעותי ביותר שעשיתי בחיי ותרומתי הגדולה למדע ולאסטרופיזיקה".
אתמול, כשבע שנים אחרי שביקר בטכניון במסגרת אירועי אוניברסיטת החלל הבינלאומית (ISU), חזר פרופ' הופמן לטכניון לרגל הקרנת הבכורה של הסרט "תורה בחלל" המתעד את מסעו לחלל בשנת 1996. למשימה בחלל לקח איתו ספר תורה מיוחד שיוצר בהתאם לתנאי השיגור לחלל. את הסרט הציגה רחל רז, שיזמה והפיקה אותו. בהקרנה החגיגית לקחו חלק סטודנטים, תלמידי תיכון וחברי סגל. האירוע נפתח בברכתה של פרופ' עדי זלצברג, סגנית הנשיא לגיוון והכללה. לאחר האירוע סייר פרופ' הופמן במכון אשר לחקר החלל בטכניון ונפגש עם ראש המכון פרופ' יורם רוזן.
מענק יוקרתי מקרן האיגלס לאוטיזם לחוקר מהאוניברסיטה העברית
השבוע הכריזה קרן פילדלפיה איגלס לאוטיזם, מבית קבוצת הפוטבול האמריקנית, על תשעת הזוכים במענק המחקר היוקרתי שלה לפיתוח תרופות חדשות לטיפול בהפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD). אחד ממקבלי המענק הוא ד"ר הייתם עמל מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה והמרכז לאוטיזם של אוניברסיטה העברית. באוניברסיטה אמרו כי ד"ר עמל הוא המדען הראשון מחוץ לארה"ב והישראלי הראשון שזוכה במענק המחקר, שגובהו עומד על 400 אלף דולר לשנתיים.
כיום, מיליוני אנשים בעולם מתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, כאשר בישראל יותר מ-30 אלף ילדים עד גיל 18 אובחנו עם אוטיזם. לפי נתוני המרכז האמריקני לבקרת מחלות, 1 מכל 44 אנשים מתחת לגיל 21 נמצאים על הספקטרום האוטיסטי בארה"ב. מה שהופך אותה להפרעה ההתפתחותית השכיחה ביותר. עבור הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הפוטבול האמריקאית "פילדלפיה איגלס", ג'פרי לוריא, זה אישי. עם אוטיזם במשפחתו, לוריא יודע שהוא אחד מתוך אלפי משפחות המתמודדות עם מצב זה. בשנים האחרונות, קרן פילדלפיה איגלס לאוטיזם מקדישה מאמצים רבים לגיוס כספים לתוכניות מחקר וטיפול חדשניות על מנת לסייע לאלה המושפעים מאוטיזם כיום ולדורות הבאים.
ד"ר עמל הוא אחד החוקרים המובילים בעולם לחקר אוטיזם, כאשר מעבדתו משלבת טכנולוגיות מתקדמות עם ביולוגיה חישובית, ביוכימיה, פרמקולוגיה והתנהגות. ד"ר עמל מסביר: "אנו משלבים כלים רב-תחומיים כאלה כדי לגלות ולפתח תרופות חדשות להפרעת הספקטרום האוטיסטי, וגם למחלת האלצהיימר". המענק היוקרתי החדש יממן את המחקר פורץ הדרך של ד"ר עמל על תפקידה של תחמוצת החנקן במוח בפעילות הספקטרום האוטיסטי, צעד חשוב לקראת זיהוי ופיתוח תרופה להפרעה. "אני מתרגש ומתכבד לקבל את הפרס המשמעותי הזה כחוקר הישראלי הראשון, וכחוקר הראשון מחוץ לארה"ב בכלל", משתף ד"ר עמל. לדברי החוקר, מענק זה ישפר את יוזמות המחקר במעבדתו לפיתוח טיפולים להפרעת הספקטרום האוטיסטי, אשר עתידים לסייע למיליוני ילדים ומשפחות ברחבי העולם.
לאחרונה, ד"ר עמל ייסד את חברת הביולוגיה החישובית לאבחון וטיפול בהפרעת הספקטרום האוטיסטי, Point6 Bio, בה הוא משמש גם כמדען הראשי. במהלך הקריירה שלו, זכה ד"ר עמל בפרסים ומענקים רבים, ביניהם פרס קריל של קרן וולף, פרס קיי לחדשנות, וכן מימון ממשרד ההגנה האמריקני והקרן הישראלית למדע.
שיתוף פעולה בין שיבא לשנקר
בית החולים הווירטואלי שיבא BEYOND בשיתוף פעולה עם שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות, יקיימו, זו השנה השנייה, שיתוף פעולה אקדמי המאפשר לסטודנטים וסטודנטיות מתחומי העיצוב וההנדסה בשנקר, לקחת חלק בעיצוב ופיתוח עולמות הרפואה מרחוק, זאת במטרה לשמור על הרצף הטיפולי ולענות על האתגרים המתעוררים במעבר לטיפול בבית.
התוכנית מחברת סטודנטים וסטודנטיות למומחי שיבא BEYOND. במשך הסמסטר ובניהולם של ד״ר גליה ברקאי משיבא BEYOND וד״ר מאירה לוי, מיכל פאוזנר, ופרופ׳ יונתן ונטורה משנקר, יעבדו הסטודנטים בצוותים לקראת הגשמת המטרה: להנגיש את הסביבה הביתית למטופלים ומתן מענה לאתגרים שמתעוררים מהמעבר לאשפוז בבית. אתגרים אלו יעסקו במספר היבטים: פנימי, ילדים, נשים, פסיכיאטרי ועוד; וברמות חולי שונות - החל מבדיקות סקר לבריאים ועד לחולים במצב בינוני.
רצף טיפולי משמעו שמירה על רצף בשירות הרפואי הניתן למטופל, בעיקר בעת חילופי מטפלים או מסגרות טיפול. כיום, הטיפול הרפואי מאופיין בריבוי מטפלים, ומסגרות ולכן קיים צורך חיוני בשימור ובשיתוף מידע והעברתו בין המטפלים השונים, המטופל ומלוויו להבטחת טיפול מותאם אישית ובעל ערך. בנוסף, קיימים אתגרים בהתאמת המרחב הביתי למרחב רפואי בו מתנהל אשפוז, כגון אתגרי בטיחות, פיקוח, התמדה בטיפול, ועוד. קבוצות הסטודנטים, המורכבות מדיסציפלינות שונות, נדרשות להיענות לאתגרים המתעוררים במרחב הטיפולי החדש (בבית) ולפתח אותם אל מול צוות רפואי, בתהליך עבודה משותף.
ד״ר גליה ברקאי, מנהלת שיבא BEYOND, אמרה: "כבית חולים ווירטואלי שמושתת על חדשנות ויצירתיות במודלים של טיפול, אנו מברכים על שת"פים אקדמיים כגון השת״פ עם שנקר, אשר יסייע לנו במציאת פתרונות חדשניים לאתגרים שעולים בעולם המתפתח של הרפואה מרחוק והאשפוז הביתי. אנחנו מצפים וסקרנים לראות את הרעיונות והתוצרים מההפריה ההדדית של סטודנטים וצוות רפואי בתכנית זו".
מיכל פאוזנר, חברת סגל במחלקה לתקשורת חזותית ומרצה בקורס, הוסיפה: "כשהתחלנו את העשייה המשותפת, לפני שנתיים, האמנו ששיתוף הפעולה יכול לייצר הזדמנות משמעותית הן לסטודנטיות ולסטודנטים והן לצוותים הרפואיים. אנחנו שמחים על ההזדמנות לצלול שוב למחקר ויצירה משותפים בהם שילוב הידע והמיומנויות חוצי הדיסציפלינות הם קריטיים להתמודדות עם האתגרים המורכבים הנדרשים לשמירה על הרצף הטיפולי".
