מכון וולקני שפועל בראשון לציון איחסן בתחומו במשך שנים כ-25 חביות ובהן פסולת רדיואקטיבית. הפסולת נאספה לאורך תקופה ארוכה - 10 עד 15 שנים - ולא פונתה למרות הזיהום המסוכן שיכול היה להיגרם במקרה של שריפה או דליפה. הפסולת התגלתה בביקורת של המשרד להגנת הסביבה שנערכה במאי השנה ובעקבות זאת נדרש המכון לסלק את הפסולת לאלתר. הפינוי אמור להיערך בקרוב.
מכון וולקני הוא מינהל המחקר החקלאי הגדול בישראל. הוא מחזיק ב-"היתר עבודה רדיואקטיבי" וזאת לצורכי מחקר שונים שבהם נעשה גם שימוש במקורות רדיואקטיבים פתוחים - חומרים רדיואקטיבים שהגישה הבלתי-אמצעית אליהם פשוטה יחסית והשימוש בהם לרוב מהיר. לאחר תום השימוש מושלכת הפסולת, למשל מבחנות שבהם היו החומרים, לחביות ייעודיות המאוחסנות במה שאמור להיות איחסון זמני, במחסן ייעודי לפסולת רדיואקטיבית.
הפסולת הזאת, לפי הנהלים המחייבים, אמורה להיות מועברת לאתר הקריה למכון גרעיני (קמ"ג).
אלא שבניגוד לנהלים מתברר כי במשך תקופה שמוערכת בין עשר ל-15 שנה, הפסולת לא הועברה לקמ"ג ובמכון הצטברו עשרות חביות המכילות פסולת רדיואקטיבית. לשומרים נודע כי הפסולת שנאספה היא תוצר של איזוטופים מסוג H3, C14 ו- P32. קרינת האיזוטופים הללו נחשבת אמנם לנמוכה יחסית, אך חשיפה אליהם - ובמיוחד לאיזוטופ P32 - מסוכנת, שכן היא עלולה לחדור דרך העור והאוויר לגוף ולגרום נזק לאיברים פנימיים. על פי דף מידע של אוניברסיטת ייל שבארצות הברית יש לעבוד עם האיזוטופ רק מאחורי מסך בעובי 1.25 ס"מ ותוך שימוש בבגדי מגן.
כאמור, העובדה כי הפסולת לא פונתה התגלתה רק במאי השנה בביקורת של המשרד להגנת הסביבה והמכון התבקש לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית באופן מיידי. למרות זאת ארגון העברת החביות על ידי מוביל מורשה ארך חודשים ארוכים. בתקופה הזאת - כאמור לפחות עשור לאחר שהחלה הפסולת להיאסף - מסר המכון כי "אי הטמנת חביות אלו מהווה סיכון להתפרצות זיהום במקרה של שריפה". את הפינוי, אמורה לבצע חברת רותם תעשיות, החברה היחידה בישראל המוסמכת לעשות כן.
הטיפול בפסולת מסוכנת מוסדר כיום בתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"א-1990. אשתקד פרסם המשרד להגנת הסביבה טיוטה לתקנות החומרים המסוכנים (פסולת מסוכנת), התשפ"א–2021, בכוונה לעדכן את הרגולציה החלה על פסולת מסוכנת הנוצרת ומטופלת בישראל. "עדכון זה נדרש הן לצורך מילוי אחר התחייבות מדינת ישראל לארגון ה–OECD בתחום הטיפול בפסולת המסוכנת בישראל, והן לצורך יישום עבודת מטה מקצועית שנעשתה במשרד להגנת הסביבה בנושא עדכון מדיניות ניהול הפסולת בישראל", נאמר בזמנו בהודעה שפירסם המשרד. "הגדרת הפסולת המסוכנת בתקנות הקיימות היא הגדרה מיושנת ומרחיבה, אשר אינה תואמת את המקובל כיום במדינות ה-OECD. כמו כן, הגדרה זו שונה מההגדרה הקבועה בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993 ובתקנות מכוחו העוסקות בייצוא וייבוא של פסולת מסוכנת, המכילה חומרים מסוכנים המפורטים בתוספות לחוק החומרים המסוכנים. תהליך הבדיקה והסיווג של פסולת המוצע בתקנות מבוסס על עקרונות ומסמכים בינלאומיים מקובלים, ובעיקר רשימת הפסולת האירופית, וכן על שיטות בדיקה סטנדרטיות".
הפסולת הרדיואקטיבית מוטמנת, כאמור, באתר הקריה למחקר גרעיני בדימונה. על האתר ניתן ללמוד מעט מאוד מפרסומים בשנים האחרונות. אבל דברים שמסר לכנסת בשנת 1993 השר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד, מלמדים בכל זאת משהו. שריד מסר אז, בתגובה לשאילתא, כי הפסולת הגרעינית של ישראל קבורה באתר קמ"ג וכי "אין אתר אחר לפסולת גרעינית בארץ". הוא הוסיף כי "כשירות האתר והתאמתו נבדקו על-ידי הוועדה לאנרגיה אטומית בפיקוח הוועדה לבטיחות גרעינית" וכי "אין שום סילוק של פסולת רדיואקטיבית לחוץ-לארץ. במקרים מסוימים יש החזרה אל הספק בארץ המוצא של מקורות רדיאקטיביים חתומים, בדרך כלל מבתי-חולים, שהשימוש בהם הסתיים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לכתבה כי "בסיור פיקוח שערך המשרד להגנת הסביבה במכון וולקני, נמצאו חביות המכילות פסולת רדיואקטיבית ממגוון חומרים המותרים למוסד על פי ההיתר. החביות היו בחדר פסולת מיועד לכך, כנדרש. בבדיקה שנערכה במהלך הסיור, נמדדו ערכים תקינים ברמות קרינת הרקע באזור ולא נשקפה סכנה לחשיפה לקרינה לעובדים או לאזרחים באתר. מבירור של גורמי המקצוע של המשרד מול ממונה בטיחות קרינה במכון, החביות הצטברו במהלך 15-10 השנים האחרונות. בהתאם להיתר הקרינה של מכון וולקני, על המכון לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית שלא בשימוש. על כן, דרש המשרד מהמכון לפנות את הפסולת הרדיואקטיבית לאתר הטמנה ייעודי. לפי דיווח של מכון וולקני למשרד, פינוי הפסולת הרדיואקטיבית עתיד להתבצע בימים הקרובים".
ממכון וולקני נמסר כי "מכון וולקני מחזיק בהיתר עיסוק בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי, הניתן לו על-פי החוק בפיקוח מעבדה מוסמכת והמשרד לאיכות הסביבה. אחד מהמתקנים הכלולים בהיתר הינו אתר לאחסון פסולת, שבו מורשית להישמר הפסולת. האתר עומד בכל דרישות ההיתר. הפסולת המאוחסנת מפונה לקמ"ג, אחת לכמה שנים, ע"פ שיקולי נפח אחסון זמין ונפח פינוי מוצדק. הפסולת נשמרת על-פי הרגולציה המתבקשת בחביות מתכת ייעודיות לשמירת פסולת רדיואקטיבית שנרכשות בקמ"ג שבתוכן שקיות פלסטיק ייעודיות. יחד עם המעבדה המוסמכת, הוחל בדצמבר 2021 בתהליך התקשרות עם קמ"ג על מנת לפנות את הפסולת הקיימת. בביקורת של נציגת המשרד לאיכות הסביבה במאי 2022 היא עודכנה לגבי התחלת הליך הפינוי לקמ"ג, תמכה בהחלטה וציינה כי המתקן תקין ומועד הפינוי הקרוב תואם ל-8 בספטמבר. יש לציין כי המקורות הפתוחים המשמשים בפועל למחקר הם ברובם איזוטופים קצרי חיים שלאחר חצי שנה אינם בבחינת רדיואקטיבים. בחלק זעיר נעשה שימוש באיזוטופים, שקרינתם חלשה במיוחד ואינה עוברת דף נייר. ובפועל, רוב נפח הפסולת אינו רדיואקטיבי זמן קצר לאחר הכנסתו לחבית.
"בעקבות מעבר לאנליזות חדשות שאינן מחייבות שימוש באיזוופים, נפח העבודה הרדיואקטיבית עם מקורות פתוחים הוא אפסי ולכן כמות הפסולת המיוצרת - אפסית".
הכתבה פורסמה באתר שומרים
