קרן ברידג'ס ישראל מפרסמת את דוח האימפקט שלה לשנת 2021. הדו"ח כולל את ביצועי האימפקט החברתי והסביבתי של 12 חברות הפורטפוליו, שבהן משקיעה הקרן. מדובר בקרן השקעות האימפקט הגדולה בארץ. הקרן מדווחת כי בשנה האחרונה האימפקט בקרב החברות, שבהן היא משקיעה צמח בממוצע ב-260%, וכי לאורך תקופת ההשקעה נרשמה צמיחה של 439% במדדי האימפקט.
"אנחנו רואים כיום את התנודות של השווקים ומאמינים שהחברות האלה הן חברות העתיד", אמרה רננה שורצולד, ראש תחום אימפקט בקרן ברידג׳ס ישראל. "החברות עונות על צרכים שלא הולכים להיעלם. אנחנו צריכים פתרונות לבעיות כמו שינויי אקלים ומחסור במים. החברות שייתנו את הפיתרון - הן פה להישאר. זה לא מותרות. ואנחנו רואים שהתשואות גבוהות יותר. העולם הולך ומתקדם לקראת חברות עם ביצועים סביבתיים וחברתיים טובים יותר".
שורצולד ביקשה שלא להתייחס לחברות הנפט, אך ציינה כי "הרגולציה בעולם הולכת לכיוון שבו משקיעים יידרשו לסווג את ההשקעות שלהם ולדווח בצורה אחידה על ביצועים חברתיים וסביבתיים. אנחנו מאמינים שזה ייתן פוש לעולם הזה".
לארי פינק, מנכ״ל Blackrock, העריך כי "1,000 היוניקורנים הבאים יהיו חברות קליימטק״. שורצולד אומרת כי אין ספק כי הכיוון הולך לשם. "החברות המצליחות של העתיד ייתנו מענה לכלכלה שיווינית ועולם שהוא בר קיימא. יש כיום שינוי בערכים של העובדים והצרכנים. גם קרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם מאמינות שזה עולם שיביא תשואות. דור המיליניאלז ודור ה-Z מגיע עם ערכים אחרים ונכנס לעולם ההשקעות".
השקעות הקרן מתחלקות לחברות המציעות פתרונות עבור משבר האקלים (החברה מתייחסת לזה כ"משבר כדור הארץ") דוגמת N-Drip, Kando, Econcrete, Addionics, Virdix, וחברות המציעות פתרונות עבור בעיית אי השוויון החברתי בארץ ובעולם כמו נזיד, אברהם הוסטל, Tailormed, XRHealth ועוד.
מהדוח עולה כיצד השקעות אימפקט מובילות לקידום חוסנן של מערכות חקלאיות, ברקע האתגרים שמציבים שינוי האקלים לביטחון המזון הגלובלי ובדגש על חקלאים קטנים במדינות מתפתחות המהווים כ-70% מהמשקים החקלאים בעולם. חברת N-Drip, שחתמה השנה על שיתוף פעולה משמעותי עם חברת פפסיקו, פיתחה טכנולוגיית השקיה בטפטוף המונעת על ידי כוח הכבידה, ומחליפה את שיטת ההשקיה בהצפה, המהווה 85% מההשקיה בעולם, ונחשבת בזבזנית מאוד במים. הטכנולוגיה של N-Drip משפרת את תפוקת הגידולים, מצמצמת את השימוש במים ב-42% ומפחיתה עד 70% מפליטות גזי החממה בשדה.
חברת ECOncrete, פיתחה בטון אקולוגי, הנועד לשימוש בקו החוף ובתשתיות ימיות. באמצעות הטכנולוגיה של החברה, המגוון הביולוגי גדל, המינים המקומיים שגשגו והושג שיפור באיכות המים, זאת תוך שמירה קפדנית על עמידה בכל הדרישות ההנדסיות המחמירות ביותר. חברת נזיד, הממוקמת ברהט, עוסקת בהסעדה, בעיקר עבור בתי ספר בכל הארץ ופועלת לקדם נשים בדואיות בשוק העבודה. השכר הממוצע לעובדים מהחברה הבדואית עומד על פחות ממחצית הממוצע בישראל, בעוד שרמת האבטלה גבוהה ביותר. בשנה האחרונה, העסיקה החברה 78 עובדים ועובדות מהחברה הבדואית ומעל 50% מהמשרות הניהוליות בחברה מאוישות על ידי נשים. זאת לצד הגדלת ייצור וקליטת לקוחות חדשים, על אף ההתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה.
הקרן, ממוקדת בהשקעות אימפקט שיניבו תשואה פיננסית גבוהה ואימפקט חברתי וסביבתי משמעותי. כאמור, הקרן מדווחת כי בשנה האחרונה האימפקט בקרב החברות בהן היא משקיעה צמח בממוצע ב-260%, וכי לאורך תקופת ההשקעה ישנה צמיחה של 439% במדדי האימפקט. עליה זו באה לידי ביטוי בהשפעה חיובית וישירה על כ-215,000 חיי אדם, מניעת פליטות של 365 טון פחמן דו חמצני והטמעת טכנולוגיות המקדמות חקלאות בת קיימא ב-1.27 מיליון הקטר ברחבי העולם. מרבית חברות הפורטפוליו הראו צמיחה משמעותית בהכנסות, בהתאם למידת האימפקט שיצרו.
הדו"ח הדגים כיצד ישנה הלימה גבוהה בחברות בין ביצועים עסקיים להשגת השפעה חיובית על החברה והסביבה. "כשהקמנו את הקרן לראשונה ב- 2018 היה לנו קשה לשכנע ולהסביר מה זה השקעות אימפקט", אומרת סנדרין מונטסמה, שותפה מנהלת בקרן. "היום יש קונצנזוס ששני האתגרים המשמעותיים ביותר בפנינו הם המשבר החברתי ומשבר כדור הארץ. כולם מבינים שאלה שני אתגרי על. יש יותר שיח על משקיעים מוסדיים שמסיטים השקעות לחברות האלה, קרנות פנסיה וחברות ביטוח". יחד עם זאת לדבריה אנחנו עדיין לא בשלים לעזוב את החברות הוותיקות, דוגמת חברות הנפט והגז. "זה עוד לא שם. יש הבדל בין לא להשקיע בדברים שהם מזיקים לבין להשקיע בפתרונות. אנחנו מתמקדים בלהשקיע בפתרונות, שם יש יותר הסתמכות על טכנולוגיה כדי להשיג אימפקט. זה שני עולמי תוכן שונים. אבל יש יותר ויותר גופים שלא משקיעים בחרות מזיקות. כיום אנחנו רואים שבכל העולם מפנים סכומי כסף עצומים לחברות שנותנות פתרונות. אלה חברות שחד משמעית ישיגו תשואה גבוהה יותר".