לפני כמה שבועות מכונת הכביסה בבית משפחת יצחק שבקה חיים, אחרי שנים רבות של שירות טוב ואינספור סיבובים של שטיפה וסחיטה. לא עזרו כל ניסיונות ההחייאה ונאלצנו להחליף אותה בדגם צעיר יותר. בחנות מוצרי החשמל ניסו לפתות אותנו עם כל מיני מבצעים של בלאק פריידיי, אבל הצבע היחיד שבאמת עניין אותנו היה איפה מכונת הכביסה החדשה שלנו ממוקמת בסקאלה של אדום לירוק של צריכת האנרגיה של מכשירי חשמל.
החל מהשבוע האחרון של 2022, גם מי שירכוש דירה חדשה יוכל לבחור אותה גם על פי הצבע האנרגטי שלה, זאת בזכות כניסה לתוקף של חובת הצגת דירוג אנרגיה של יחידות דיור במפרט חוק המכר, שקובעת שלכל יחידת מגורים שתיבנה מהיום בישראל יהיה מדרג אנרגטי, שיזמי נדל"ן יחויבו בהצגתו לקונים פוטנציאליים.
הרעיון מאחורי המדרג הוא שרוכשי הדירות יוכלו לקבל מידע רלוונטי על הנכס - מידע שישפיע, בין השאר, בצורה דרמטית על חשבון החשמל שלהם בהווה ובעתיד. עד כמה משמעותי יכול להיות הפער בהוצאות החשמל בין דירה במדרג גבוה (+A) לדירה במדרג נמוך (F)? על פי נתוני משרד האנרגיה, דירה עם דירוג גבוה יכולה להשיג חיסכון של עד כ-30 אחוז בצריכת החשמל על חימום וקירור.
חיסכון באנרגיה חשוב, מן הסתם, להוצאות של כל צרכן פרטי, אבל יש לו גם חשיבות למשק האנרגיה הלאומי וגם לעתיד כדור הארץ. כך, למשל, מחקר עדכני של המועצה הישראלית לבניה ירוקה מצא שצריכת החשמל במבנים אחראית לכ-40 אחוז מצריכת האנרגיה בעולם ולכשליש מפליטות גזי החממה, המגבירות את קצב שינוי האקלים.
אז איך מוצאים דירה חסכנית מבחינה אנרגטית? אם בעבר ההורים היו אומרים לנו "תקנו חזית דרומית, כדי שיהיה לכם יותר אור יום בחורף", הרי שהמדרג החדש לוקח בחשבון הרבה יותר נתונים ופרמטרים, שמבוססים על מחקרים, בדיקות וניסיון מצטבר של מומחים בתחום. כך, למשל, המדרג מתחשב בסוג הזכוכיות בחלונות (שמשפיעים על סינון החום ועל חדירת אור טבעי), בגודלם של החלונות, במיקומם במבנה ביחס לדלת (נתון המשפיע על האוורור הטבעי בבית), על מספר החלונות ביחס לשטח הדירה ובמיקום הגיאוגרפי שלה (גובה מעל פני הים, אזור אקלימי ספציפי ועוד). למעשה, כל אלמנט בדירה עומד למבחן, החל מהרזולוציה הגבוהה ביותר של המיקום הגיאוגרפי שלה ועד לסקירת החומרים השונים שבהם נעשה שימוש בעת בנייתה.
מכלול האינפורמציה החדש הזה, שבעבר היה מובן ונגיש רק למומחים בתחום, הופך כל רוכש דירה פוטנציאלי לצרכן מודע ואחראי יותר. (לפעמים אותה החזית הדרומית הנחשקת פונה למעשה לקיר של בניין סמוך - מה שבהכרח משפיע לרעה על "האקלים הפנימי" של הדירה). לכן, חשוב כל כך שנקבל סקירה ספציפית של כלל הנתונים שמשפיעים על צריכת האנרגיה לכל יחידת דיור בפני עצמה (לפעמים שתי דירות בקומות שונות באותו בניין יזכו לדירוג אנרגטי שונה).
מובן שישראל לא המציאה את המדרג האנרגטי בתחום הבנייה. 27 מדינות באיחוד האירופי כבר קבעו חובה דומה בחקיקה, כדי להגביר את החיסכון האנרגטי של השימוש הביתי בחשמל - נושא שנהפך לחשוב במיוחד השנה באירופה, לאור משבר האנרגיה שנוצר בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.
אולם, כדי לשנות התנהגות של צרכן לא מספיק להציג לו ידע. כלכלנים וחוקרים מתחום הפסיכולוגיה, כמו זוכה פרס נובל פרופ' דניאל הכנמן, כבר הוכיחו שבני אדם לא מתנהגים תמיד ברציונליות בעת קבלת החלטות כלכליות, גם כאשר עומדת לרשותם האפשרות להתבסס על נתונים אמינים והוכחות מוצקות. לכן, נדמה שהחשיבות של המדרג החדש היא דווקא בפשטות שבה הוא מציג את המידע שעליו הוא מתבסס, על סקאלה ברורה של צבעים שאפשר להבין באופן אינטואיטיבי.
זו התחלה מצוינת, אבל אנחנו עדיין לא קרובים לסוף הדרך. שינוי התנהגות צרכנית היא לא עניין מהיר והנגשת ידע ואוריינות כלכלית וסביבתית בקרב צרכנים היא תחום מאתגר והפכפך, שמצריך מעורבות ועירנות תמידיות למגמות צרכניות מתפתחות, לטרנדים שיווקיים חדשים ולזירות תקשורתיות שמשפיעות על הקהל הרחב. בלי כל זה, ובלי פעולה מתמדת כדי להזכיר את החשיבות והכדאיות של השימוש במדרג, השינוי לא יהיה יעיל מספיק. ואכן, מחקר בריטי שהתמקד בעמדות של אנשים כלפי המדרג האנרגטי במבנים הראה שרק 18 אחוז מהנשאלים דווחו שלמדרג היתה השפעה חיובית על החלטתם לרכישת בית חסכוני מבחינה אנרגטית.
אז האם רוכש הדירה הישראלי ישכיל לעשות שימוש בכוח המשמעותי שמעניק לו המדרג האנרגטי? לשם כך צריך שהמדרג יתפס ככלי יעיל וחיובי בקרב קהלי היעד השונים שלו (רוכשי דירות, כמובן, אבל גם יזמי נדל"ן, אדריכלים, קבלנים וגם במערכת הפיננסית שמממנת בניית דירות ומעניקה משכנתאות). כשזה יקרה, כולנו נרוויח.
ד"ר חופית שלום-בן יצחק היא חוקרת ומרצה בנושא התייעלות אנרגטית סביבה וקיימות ורועי בית לוי הוא מומחה לתקשורת סביבה
