בשיתוף קבוצת שטראוס
פוד טק
(צילום: ירון ברנר)
אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה, משאבי הטבע הולכים ומתדלדלים, וההשפעות של משבר האקלים הולכות ומתגברות. זהו תהליך מעגלי: בזבוז מים, שימוש באנרגיות מזהמות, פסולת, הפיכת שטחי טבע למפעלים בתהליך ייצור המזון, מגבירים את הפליטות ואת משבר האקלים. כתוצאה מכך מתרחשים אירועי מזג אוויר קיצוניים ואלו גורמים לאובדן אדמות פוריות ושטחי מרעה. בתגובה נעקרים יערות כדי לספק שטחי גידול חלופיים – מה שרק מחמיר עוד יותר את שינויי האקלים. העולם נדרש לשים קץ לסחרור. כחלק מהמשימה התכנסו בשבוע שעבר בהיכל התרבות בתל אביב מעל 67 סטרטאפים ישראליים לכנס FOODTECH IL (פודטק ישראל), כדי להציג פתרונות לעתיד המזון בצל משבר האקלים.
"אם אנחנו חושבים איך אנחנו הולכים להאכיל את אוכלוסיית העולם ב-2050, אנחנו צריכים לחשוב על דרכים שהן הרבה יותר מקיימות כדי לגדל את המזון שלנו", מסבירה דורית רוזנר, סמנכ"לית הטכנולוגיות של חממת the kitchen בקבוצת בשטראוס את המוטיבציה לכנס. שי ביאליק מנהלת קיימות ואתיקה בקבוצה מוסיפה גם על אחריות התעשייה: "באסטרטגיה החדשה של שטראוס יש עמוד תווך מרכזי שנקרא קיימות. אנחנו יודעים שעלינו להפחית פליטות, לדאוג לביטחון המזון שלנו, לביטחון תזונתי, להפחתת סוכר ולקהלים שונים. לדאוג לכדור הארץ".
אבל מה הקשר לפודטק? "פודטק זהו בעצם שם כולל לחברות העוסקות בחדשנות בתחום טכונולוגיות המזון, והוא התפתח מאוד בישראל בעשור האחרון ואף הקדים את התפתחות התחום בעולם", מסביר פרופ'ח אבי שפיגלמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. "אי אפשר לומר שהמוטיבציה לתחום כולו נובעת מסיבות סביבתיות, אך ללא ספק התחום הסביבתי הינו גורם מניע משמעותי ביותר".
לדבריו, חלק ניכר מהחברות ההזנק בזירה עוסקות בפיתוח חלבון אלטרנטיבי, כלומר: מעבר מחלבון מבשר, ביצים, חלב ומוצריו לחלבון ממקור אחר. "עקב ההשפעה השלילית הגדולה של גידול וייצור חלבונים מהחי על הסביבה, ובמיוחד של בשר, זוהי מטרה מרכזית וכמובן מטרה סביבתית", אומר פרופ' שפיגלמן.
אחד הסטרטאפים, שהוא חברת פורטפוליו בחממה הטכנולוגית של שטראוס, לוקח שאריות מזון והופך אותם לדפים שהם ממש ארוחה שלמה. "אנחנו יודעים לקחת ירקות מכוערים, או שנזרקו ולהפוך אותם לדפים האלה – שאנחנו קוראים להם למינטים", מתארת ענת נתן, מנכ"לית ושותפה מייסדת של אנינה. "מהלמינטים האלה אנחנו בעצם מייצרים ארוחות מהירות ופשוטות להכנה: מכניסים לקערה, כוס מים, כמה דקות במיקרו ואתה מקבל ארוחה בריאה, מלאה, טעימה ומאוד מענגת".
נשק נגד חיידקים – ישמש גם להארכת חיי מדף של מזון
בחברת Yeap (ייפ) לוקחים שמרים, שהם שאריות של תהליכים תעשייתיים – והופכים אותם לחלבון שמיש. "אנחנו משתמשים בשמרים שאם לא היינו נוגעים בהם היו נזרקים או הופכים לאוכל לבעלי חיים", אומר יונתן גושן, מנכ"ל ושותף מייסד של הסטרטאפ. "בחלבון שלנו אפשר להשתמש במגוון רחב של אפליקציות: במוצרי חלב, ברטבים למיניהם, מיונז, הולנדייז, סלטים, העשרה למשל של חומוס, סלטים עם ירקות. בנוסף, בעולם של חטיפי האנרגיה, בהחלפת לציטין ובעולם של האפייה ושל תחליפי הבשר".
בעצם זה שהחברה משתמשת בשאריות מהתהליך התעשייתי, ולא מקימה אחד חדש לטובת ייצור מזון, היא מפחיתה שימוש באדמה, במים או הריסה של אזורים ירוקים – ובכך מלבד חלבון אלטרנטיבי תורמת לצמצום הפגיעה בסביבה.
בחברת Prevera (פריברה) שפועלת גם היא בחסות חממת The Kitchen, יצרו פיתוח להארכת חיי מדף של מוצרים כדי להילחם בבזבוז המזון. "אנחנו מפתחים חלבון שיגן על המזון שלנו, יאפשר להוציא חומרים משמרים רעים ממנו, ועל הדרך גם להאריך את חיי המדף", מסביר גל שמרי, מנכ"ל ומייסד משותף בחברה. "זה למעשה פיתוח שהגיע מהאוניברסיטה העברית של חוקר בשם פרופ' צביקה חיוקה, שמצא דרך לקחת כמה חומצות אמינו חיוניות טבעיות, אבני הבניין של הגוף ולהפוך אותם לכלי נשק נהדר נגד חיידקים, אבל בריא עבורנו".
סמנכ"לית הטכנולוגיות בחממה מדגישה: "אנחנו מחפשים מזון שאנחנו גם נאכל אותו ונרגיש שהוא באמת מזון אמיתי, בריא יותר ומקיים. והוא חייב להיות טעים, אחרת אף אחד לא ירצה לאכול אותו".
"ייצור מזון בר-קיימא יהיה בעוד 5 שנים תנאי לחברות"
מבחינת שי ביאליק משטראוס הבסיס נח בשיתופי פעולה: "המזון יושב על עבודה משותפת בין תעשייה מסורתית, לתעשייה טכנולוגית עתידית. אנחנו צריכים לעבוד ביחד כדי לאפשר לחקלאים לשנות את איך שהם עובדים בצורה בטוחה ואחראית. מצד שני להמשיך לייצר מזון שהוא יותר חדשני ויותר מגוון. אנחנו יודעים שלא נוכל להמשיך לגדל מזון כמו שאנחנו מגדלים אותו עכשיו ואנחנו יודעים שאנחנו עדיין רוצים להמשיך להאכיל אנשים מסביב לעולם".
ענת נתן מאנינה אף נחרצת יותר: "היום צרכנים מכבדים חברות שמייצרות בתהליכים ברי קיימא, ואין לי ספק שלא בעוד 10 שנים, עוד 5 שנים – זה כבר יהיה תנאי סף של חברות מזון".
פרופ' שפיגלמן מהטכניון אומר כי קשה לחזות את אופי השינוי, אך מציין: "על פי רוב החוקרים, המשך צריכה של בשר ומוצרים מהחי עם האוכלוסייה הגדלה של העולם הוא מצב בלתי אפשרי סביבתית. כך שסביר להניח שלפחות בתחום הזה בעוד 20 שנה יהיה שינוי ניכר ונאכל פחות בעלי חיים. האם נעבור ליותר תזונה צמחית, נאכל חרקים או יותר אצות, או נאכל סטייקים שגודלו במעבדה ונשתה "חלב" ש"גודל" במיכלי תסיסה? קשה להעריך...חשוב לכולנו להמשיך לפתח ולחקור את מגוון התחומים על מנת שיהיה לאנושות עתיד טעים, מזין ובריא".
