לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הודיעה אוניברסיטת תל אביב על הרחבת הפיילוט "המרצה הווירטואלית" לעשרות רבות של קורסים נוספים, במגוון רחב של תחומי דעת.
באוניברסיטת תל אביב הסבירו כי "המרצה הווירטואלית" היא מערכת AI שמסייעת לסטודנטים ולסטודנטיות בלימוד עצמי, מחוץ לכיתת הלימוד. המערכת מאפשרת להם לנהל דו שיח של שאלות ותשובות עם "המרצה הווירטואלית" תוך כדי צריכה של חומרי הקורס (כמו צפייה בהרצאה מוקלטת, או קריאת סיכומי הרצאות) בזמנם החופשי.
באוניברסיטה מדגישים כי המטרה של הפיילוט היא לשפר את חווית הלמידה של הסטודנטים ולהתאים את שיטות ההוראה לצרכים המשתנים ולכלים הטכנולוגיים של המאה ה-21. בנוסף, הכלי החדש יסייע גם לחיילות וחיילי מילואים שמפסידים שיעורים רבים.
כמו כן, באוניברסיטת תל אביב מסבירים כי במסגרת מדיניות האוניברסיטה לשדרוג שיטות ההוראה, מזה מספר שנים שרוב השיעורים בקמפוס מוקלטים לטובת הסטודנטים. המיזם החדש הוא צעד נוסף בכיוון זה.
המיזם עצמו החל כפיילוט בסמסטר ב' בשנה החולפת וכלל בשלב הראשון כמאה סטודנטים שלמדו לתואר ראשון במסגרת התוכנית "מדעים דיגיטליים להייטק" בפקולטה להנדסה.
לצורך יישום הפיילוט, האוניברסיטה פיתחה תכנה ייעודית שמאפשרת למערכות AI להזין את ההקלטות של הקורס ולפתח מנגנון של "מרצה וירטואלית" שמשיבה לשאלות הסטודנטים באמצעות בינה מלאכותית. התוכנה עובדת כך - הסטודנטים יכולים לשאול שאלות בנושאים שקשורים לקורס הנלמד, ומערכת הבינה המלאכותית יודעת לענות ולאתר מידית את ההתייחסות של המרצה לנושא ואף להפנות את הסטודנט לתזמון המדויק בהקלטה.
מדובר ביוזמה בהובלתם של רקטור האוניברסיטה, פרופ' מרק שטייף (שבהתמחותו הוא פרופ' להנדסת חשמל) ודיקנית הפקולטה למדעים מדויקים, פרופ' טובה מילוא (פרופ' למדעי המחשב).
ניתוח הנתונים של הפיילוט הראה כי "המרצה הווירטואלית" השיבה היטב על קרוב ל- 2,000 שאלות של סטודנטיות וסטודנטים, שהביעו שביעות רצון רבה מהמיזם. גם המרצה של הקורס, ד"ר יונתן אוסטרומצקי, שיבח את המיזם וציין כי ניכר היה שהסטודנטים הגיעו מוכנים יותר לשיעורים והלמידה הייתה אפקטיבית יותר. כאמור בעקבות הצלחת הפיילוט הוחלט באוניברסיטה להרחיב את הפיילוט גם לקורסים במדעי הרוח, מדעי החברה, הנדסה, מדעי החיים, מדעים מדויקים ועוד.
פרופ' טובה מילוא אמרה: "במהלך השנה החולפת גייסנו חמישה סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים לתארים מתקדמים שעזרו לנו לפתח את התכנה של 'המרצה הווירטואלית' ולבצע את ההתאמות הנדרשות בהתאם למשובים של הסטודנטים. להבדיל מתוכנות AI 'רגילות', שיודעות להשיב לשאלות על בסיס מידעים שונים שקיימים ברשת (שלעתים תואמים את עמדת המרצה ולעתים פחות), התוכנה שאנחנו פיתחנו ממוקדת בקורס הנלמד ומציגה לסטודנטים ולסטודנטיות תשובות שתואמות את תוכן ורמת החומר הנלמד בקורס, וחומר הרקע שלו. חשוב להדגיש שפיתוח כלי AI מהסוג הזה דרש מאתנו התמודדות עם מספר אתגרים לא טריוויאליים שהעיקרי שבהם הוא אבטחת האמינות של התשובות שמעניק מודל השפה והחיבור שלהן לסגנון העבודה של צוות הקורס ולשפה שהוא משתמש בה".
פרופ' שטייף הוסיף: "המרצה הווירטואלית היא רכיב נוסף ביישום התוכנית האסטרטגית שלנו לעדכון ושדרוג שיטות ההוראה. התלמידים והתלמידות שלנו נולדו במאה ה -21 ומצפים מאתנו לרמת שירות והוראה שתואמת את העולם שהם חיים בו. בין היתר הם מצפים לכלים שיאפשרו להם למידה עדכנית ויעילה יותר. חשוב כמובן להדגיש שכלי העזר הדיגיטליים נועדו לחזק את המרצים בכיתה ולא להחליפם. אוניברסיטת תל אביב מובילה בתחום המחקר של הבינה המלאכותית ואנו מאמינים כי 'המרצה הווירטואלית' ביחד עם כלי AI נוספים שיפותחו בהמשך באוניברסיטת תל אביב יפנו את סגל ההוראה להשקיע יותר זמן בסוגי הוראה שהמפגש הפרונטלי חיוני להן, כמו דיון, ניסוי או עבודה על פרויקט".
