הפסולת שלנו לא הולכת לשום מקום, גם אם משליכים אותה לים התיכון: תיעוד מחוף גדור בשרון מציף שוב את הבעיה הכואבת של פסולת הפלסטיק, שממשיכה להגיע לחופי ישראל. במשרד להגנת הסביבה מדווחים, כי לא פחות מ-8 מיליון טונות של פסולת מושלכים לים בכל שנה, כאשר כ-90% מהפסולת הימית שמגיעה מהחופים מקורה בפלסטיק. בנוסף, מציינים במשרד כי מקור 60% מהפסולת בחופים מגיע מהמתרחצים עצמם.
פסולת פלסטיק בחוף גדור
(צילום: נגה גבריאלי, עמותת אקואושן)
השימוש בפלסטיק פוגע בבעלי החיים ובמערכות האקולוגיות. לפי דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2022, שפורסם לאחרונה, בחופים הדרומיים שיעור הפלסטיק הוא כ-60% מהפסולת, ואילו במרכז ובצפון הנתון מגיע לכ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בְּדָלֵי סיגריות.
אבל כמובן שהפסולת לא מסתכמת רק בחופים, והיא מתרכזת גם בקרקעית הים. מאז תחילת הניטור בשנת 2017 נצפית תופעה החוזרת על עצמה של הצטברות פסולת פלסטיק ברצועת עומק קרקעית של 200 מטרים. ריכוז הפלסטיק בעומק זה גבוה בסדר גודל מהריכוז הנמדד בעומקים רדודים יותר על מדף היבשת.
ריכוז גבוה של פלסטיק נמצא גם בעומקים של 1,100 ו-1,300 מטרים מעבר למדף. כלומר, פסולת הפלסטיק מגיעה למקומות שבהם בני אדם עדיין לא ביקרו בהם, כמו הקרקעית העמוקה של הים התיכון.
עמותת "אקואושן", הפועלת לקידום שמירת הסביבה הימית והחופית בישראל, מתריעה על ההשלכות של שימוש בכלים חד-פעמיים בחופי הים ובעסקים שבסביבתם, ופועלת להעלאת המודעות לנזקים הנגרמים מזיהום הים והחופים בפלסטיק, למען קידום שינוי התנהגות של הציבור הרחב בכל הקשור לשימוש בכלים חד-פעמיים בחופי הים. "הכלים החד פעמיים נסחפים אל הים ומתפרקים לחלקיקי פלסטיק קטנים- מיקרופלסטיק", אומר איתמר אבישי, המנהל המדעי של עמותת 'אקואושן'.
אבישי הוסיף: "חוץ מהרעילות של הפלסטיק עצמו, הכוללת בין השאר השפעות על המערכת ההורמונלית, הפלסטיק סופח מזהמים מהסביבה בגלל תכונותיו הכימיות. חלקיקי הפלסטיק חדרו למארג המזון וכיום ניתן למצוא פלסטיק בגוף בעלי חיים ימיים ויבשתיים, במים, בקרקע ובאוויר. חלקיקי פלסטיק זעירים נמצאו אפילו בחלב אם".
ומה עושים בישראל כדי לצמצם את השימוש בפלסטיק? מסתבר שדווקא מעודדים. בינואר 2023 חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על צו לביטול המיסוי על כלים חד פעמיים, שגרר תגובות הד ציבורי רחב, ביניהם מצד איגוד רופאי בריאות הציבור והסתדרות הרופאים הווטרינרים, שפנו במכתב לחברי ועדת הכספים בכנסת שלא לתמוך במדיניות המעודדת צריכת פלסטיק חד פעמי, "כצעד חיוני להגנת בריאות התושבים והסביבה" כדבריהם.
מסקר שנערך מטעם ארגונים סביבתיים, עלה כי שנה קודם להחלת המיסוי על כלים חד פעמיים נצרכו כ-11 מיליארד פריטי פלסטיק חד פעמי, שהם כ-1,200 פריטים לאדם בשנה, וכי בתקופה לאחר כניסת המיסוי לתוקף, חלה ירידה משמעותית של 18% בהימצאות כלי פלסטיק חד פעמיים בחופי הארץ וירידה של 90% בכמות בקבוקי המשקה הגדולים. כתוצאה מהמיסוי חלה ירידה של קרוב 40% בהיקף הצריכה של כלי פלסטיק חד פעמיים. מדובר בנתונים שהוצגו בינואר לממשלה, עוד בטרם חתם שר האוצר על ביטול הצו לביטול המיסוי.
תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה, הוסיף כי ישראל במקום השני בעולם בשימוש בפלסטיק. "ישראלי ממוצע צורך פי 5 מתושב אירופה, וכולנו משלמים את המחיר עם זיהום חסר תקדים בכל פינה", הוא אמר. "במקום ללכת קדימה, הצעד הראשון של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה לבטל את המיסוי על החד פעמי. בהיעדר פיקוח ומדיניות סדורה לצמצום השימוש בפלסטיק, כנהוג בעולם המערבי, הממשלה מחריפה את משבר הפסולת והבריאות ומובילה לפגיעה בטבע, בבעלי החיים ובבריאות הציבור. בהיעדר צעדים מתאימים תהפוך להיות בעיה קלה לעומת המציאות המבהילה שמחכה לנו".
