פליאונטולוגים גילו מין חדש של לווייתן שיניים, אולימפיקטוס תלסודון שמו (Olympicetus thalassodon), שחי לפני כ-28 מיליון שנה והוא מספק כעת תובנות לגבי התפתחות הדולפינים המודרניים. מין זה, יחד עם שני לווייתני שיניים דומים נוספים שנמצאו באותו אזור, שייכים למשפחת ה-Simocetidae, המהווה חלק מהקבוצות המתפצלות המוקדמות של לווייתני שיניים.
3 צפייה בגלריה
איור של אולימפיקטוס תלסודון (Olympicetus thalassodon) בעת מרדף אחרי דגים
(איור: Cullen Townsend)
אולימפיקטוס תלסודון שחה לאורך קו החוף של צפון האוקיינוס השקט לפני כ-28 מיליון שנה. המין החדש הזה הוא אחד מתוך כמה שעוזרים להבין טוב יותר את ההיסטוריה המוקדמת ואת הגיוון של דולפינים מודרניים, פוקניים ולווייתני שיניים אחרים. המין החדש מתואר במחקר חדש שפורסם בכתב העת PeerJ על ידי הפלאונטולוג הפורטו ריקני ד"ר חורחה ולז-ג'וארב ממוזיאון מחוז לוס אנג'לס להיסטוריה של הטבע.
לדבריו, המין החדש וקרוביו האחרים מראים שילוב של תכונות שמבדילות אותם מכל קבוצה אחרת של לווייתני שיניים. "חלק מהמאפיינים הללו, כמו השיניים המחודדות, הגולגולות הסימטריות והמיקום הקדמי של חור הנשימה, גורמים להם להיראות יותר כמו יצור ביניים בין לווייתנים ארכאיים לדולפינים שאנו מכירים יותר", אמר ד"ר ולז-ג'וארב, שמשמש כאוצר יונקים ימיים במוזיאון.
אבל אולימפיקטוס תלסודון לא היה לבד, שרידים של שני לווייתני שיניים אחרים הקשורים זה לזה תוארו במחקר של ד"ר ולז-ג'וארב. המאובנים נאספו כולם מיחידה גיאולוגית הנקראת תצורת פישט (Pysht Formation), שנחשפה לאורך החוף של חצי האי אולימפיק במדינת וושינגטון ומוכרת כמי שטומנת בחובה ממצאים מיחידת הזמן הגאולוגית פלאוגן, המתוארכים כבני 30.5-26.5 מיליון שנים (תקופת האוליגוקן).
המחקר חשף כי אולימפיקטוס תלסודון ובני משפחתו הקרובים השתייכו למשפחה בשם Simocetidae, קבוצה הידועה עד כה רק מצפון האוקיינוס השקט ואחת הקבוצות המתפצלות המוקדמות ביותר של לווייתני שיניים. בני משפחה זו היוו חלק מבעלי חיים יוצאי דופן המיוצגים על ידי מאובנים שנמצאו בתצורת פישט, כמו למשל של פלוטופטרידים (קבוצה נכחדת של עופות חסרי מעוף, שמזכירים מאוד את הפינגווינים הענקיים של ניו זילנד), דסמוסטיליים שהזכירו במראה החיצוני שלהם את ההיפופוטמים וקרובי משפחה מוקדמים של טורפי הים וניבתנים.
הבדלים בגודל הגוף, בשיניים ובמבנים אחרים הקשורים לאכילה הצביעו על כך שבני משפחת ה-Simocetidae פעלו באופן שונה כדי להשיג טרף ואף הראו העדפה לטרף מסוים. "השיניים של אולימפיקטוס תלסודון הן באמת מוזרות במבניהן, ממש כמו יצור הטרודונט, כלומר כזה שמבנה השיניים שלו מורכב מסוגים שונים, זאת בשונה מלווייתני שיניים אחרים שכל שיניהם זהות, ללא כל חלוקה לשיניים חותכות, טוחנות וכן הלאה", הסביר ד"ר ולז-ג'וארב. עם זאת, נותר להבהיר היבטים אחרים בביולוגיית לווייתני השיניים המוקדמים הללו, כגון האם הם יכולים להתמצא במרחב באמצעות תהודה כמו קרוביהם החיים, או לא, שכן רוב התקשורת בין לווייתני השיניים נעשית באמצעות מגוון רחב של קולות אותם הם מפיקים, המשמשים לתקשורת בין פרטים, להתמצאות באמצעות איכון הד (פליטה של גלי קול ומיפוי הסביבה באמצעות ההד החוזר מהם) ולאיתור וללכידת מזון. למעשה, היבטים מסוימים של הגולגולת שלהם עשויים להיות קשורים לנוכחות של מבנים הקשורים להדים שכאלו.
מחקר קודם העלה שגורי לווייתן שיניים אינם יכולים לשמוע צלילים על-קוליים, ולכן השלב הבא יהיה לחקור את עצמות האוזניים של פרטים תת-מבוגרים ומבוגרים כדי לבדוק אם זה משתנה ככל שהם גדלים. "הדגימות החדשות מוסיפות לרשימה הולכת וגדלה של טטרפודים ימיים מתקופת האוליגוקן בצפון האוקיינוס השקט, ומקדמות עוד יותר השוואות פאוניסטיות, כחלק מחקר התפתחות האורגניזמים במרוצת הדורות והשפעת התורשה והסביבה על התפתחות זו, שיאפשרו הבנה משופרת של התפתחות בעלי החיים הימיים באזור" סיכם ד"ר ולז- ג'וארב.
