מה קורה מתחת למים? כ-19 אלף הרי געש תת-ימיים, שלא היו מוכרים עד כה, התגלו באוקיינוסים ברחבי העולם, באמצעות נתוני לווייני מכ"ם. את המחקר ערך צוות מטעם מכון סקריפס לאוקיינוגרפיה שבארצות הברית, אחד המרכזים הוותיקים והגדולים ביותר בעולם לחקר האוקיינוסים ומדעי כדור הארץ, יחד עם עמיתים מהאוניברסיטה הלאומית של צ'ונגנם בדרום קוריאה ומאוניברסיטת הוואי.
תחילת התפרצות הר הגעש הונגה טונגה בינואר 2022
(צילום: רויטרס)
קרקעית האוקיינוס, כמו שטחים יבשתיים, כוללת מגוון רחב של שטחים, כשבדומה לשטחים היבשתיים בולטים מעל כולם ההרים שנישאים על פני הקרקע, רק שבאוקיינוס הם נקראים הרי מצולה - שנוצרים בדרך כלל מהרי געש פעילים או רדומים המתנשאים בתלילות מקרקעית הים לגובה שבין 1,000 ל-4,000 מטרים - כמו למשל הונגה טונגה, שבסמוך לטונגה או ואילולואו שמצוי בשטחה של סמואה האמריקנית.
כמו כן, ההרים היבשתיים או אלה שמתחת לפני הים, נוצרים על ידי לוחות טקטוניים שנעים זה אל זה, או על ידי התפרצות של הרי געש. נכון לעכשיו, רק רבע מקרקעית הים מופתה, מה שאומר שאיש אינו יודע כמה הרים תת-ימיים קיימים, או היכן הם עשויים להיות.
הדבר יכול להוות בעיה עבור צוללות, זאת מכיוון שבעבר התנגשו צוללות או ספינות בהרי מצולה, מה שמהווה גורם מסכן עבור אמצעי התחבורה הימיים הללו וצוותם, ממש כפי שקרה עם הר המצולה מוירפילד (Muirfield) שקרוי על שם הספינה שהתנגשה בו ב-1973. יחד עם זאת, אי הידיעה היכן ממוקמים ההרים התת-ימיים מהווה בעיה נוספת, שכן הדבר מונע מאוקיינוגרפים ליצור מודלים המתארים את זרימת מי האוקיינוס ברחבי העולם.
במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Earth and Space Science, הציבו לעצמם החוקרים לגלות ולמפות מספר רב של הרי מצולה כמטרת העל. כדי לעשות זאת, הם נעזרו בנתונים לווייני מכ"ם, שאמנם לא יכולים לראות בפועל את ההרים התת-ימיים, אך כן למדוד את גובה פני הים, שמשתנה כל העת עקב שינויים במשיכה הכבידתית הקשורה לטופוגרפיה של קרקעית הים.
בשיטה זו גילו החוקרים לא פחות מ-19 אלף הרים תת-ימיים, שטרם התגלו עד כה. בנוסף, ציינו החוקרים שסיבות חשובות אחרות לביצוע מיפוי של קרקעית האוקיינוס נוגעות לסיוע במאמצי כרייה בקרקעית הים - זאת מפאת העובדה שהרי הים מכילים כמויות אדירות של מינרלים נדירים של כדור הארץ. מפות שלמות יותר של הרי מצולה עשויים לעזור לגיאולוגים למפות טוב יותר את הלוחות הטקטוניים והשדה הגיאומגנטי של הפלנטה, כשבנוסף לכך, חלק מההרים התת-ימיים אף מספקים מקום מגורים למגוון עצום של בעלי חיים ימיים, לרבות אלמוגים ואורגניזמים ימיים אחרים.
למרות שלל הסיבות שבגינן ישנה חשיבות רבה להרי הגש התת-ימיים, הרי שחשיבותם הרבה ביותר נובעת מכך שיש להם השפעה חזקה מאוד על זרימת האוקיינוס במעמקי הים. כאשר זרמים נכנסים להרים, הם נדחפים כלפי מעלה, נושאים איתם מים קרים יותר ומתערבבים. לכן, מיפוי זרמים כאלה הפך חשוב יותר בעידן של התחממות גלובלית ושינויי אקלים תכופים, מפני שהאוקיינוסים סופגים יותר חום ופחמן דו חמצני מהאטמוספירה ומהפשרה של קרחונים.
