בעוד הסערה סביב "היטלר באג" נמשכת, שמו של חרק אחר שב וחוזר לכותרות כתבי העת המדעיים. החיפושית Anophthalmus hitleri, או ה"חיפושיטלר" או "היטלר ללא עיניים" (ובתרגום מדויק יותר: "חסרת עיניים היטלרית"), אמנם הרבה פחות מזכירה במראה את הצורר מאשר המקבילה ההודית, אבל השם המדעי שניתן לה הפך אותה למין כמעט נכחד בגלל אספנים ניאו-נאצים נלהבים.
בימים אלה מתנהל קרב עיקש על פני כתבי עת, שכולל מאמרים ועצומות של מדענים וחוקרים משני צדדי המתרס: אלה שקוראים לשנות את השם של החיפושית התמימה כדי לסיים את הסחר הבלתי חוקי בה, ומצד שני אלה שאומרים שהכניעה ללחץ ציבורי לשנות שמות על רקע אתי יגרום ל"שיבושים" רציניים לחקר המגוון הביולוגי, ויכול להשפיע על מאות אלפי שמות מדעיים מקובלים.
הכל התחיל בשנת 1933, כשהאנטמולוג החובב אוסקר שייבל הוסיף חרק יוצא דופן לאוסף שלו: חיפושית מערות עיוורת לא ידועה ונדירה מסלובניה. המהנדס האוסטרי בהכשרתו כינה את החיפושית החומה הזעירה Anophthalmus hitleri. המילה הראשונה נגזרת מהמילה היוונית עבור "חסרת עיניים", השנייה ממנהיג גרמניה הנאצית באותה תקופה, אדולף היטלר. למרות שהאחרון היה עסוק כנראה בהכנות לפלישה לפולין, הוא הצליח למצוא מספיק זמן כדי לכתוב לשייבל מכתב תודה על ההקדשה.
בחלוף העשורים שלאחר מכן, רבים בקהילת הטקסונומיה - אלה שאחראים על מתן שמות למינים חדשים - ביקשו למחוק כל זכר למינוח המקושר לאדם שאחראי לשואה. עם השנים נוצר צידוק אפילו אקוטי יותר: החיפושית כמעט ונכחדה בגלל ניאו-נאצים שהחלו לרדוף ולאסוף אותה בניגוד לחוק, רק בגלל התואר המדעי הידוע לשמצה שלה.
הדיווחים על אספנים אובססיבים חוזרים כמעט 20 שנה אחורה. בתקשורת האירופית דווח אז כי תמהונים עוברים בין 15 מערות בסלובניה בניסיון לחפש את "חיפושית היטלר" וכמה דגימות שמורות היטב שנתפסו אז הוערכו בשווי של כ-1,400 דולר כל אחת (היום כ-2,080 דולר או כמעט 8,000 שקלים עבור חיפושית). לאט לאט המונים החלו לצבוא על המערות, מחכים לפעמים חודשיים כדי לתפוס חיפושית אחת. רובם לאו דווקא היו ניאו-נאצים נלהבים, אלא סתם כאלה שמקווים להתעשר קצת משוק המזכרות הנאצי.
רדיפת האמוק אחרי כל "חיפושיטלר" גרמו לאספנים לפרוץ לבתים של אספנים אחרים רק כדי לגנוב אותה באישון לילה. סלובניה נאלצה להוציא את איסוף החיפושית אל מחוץ לחוק, אבל זה לא ממש עזר, כי רק כמה קילומטרים משם לעבר הגבול האיטלקי, הציד היה מותר. אירופה כמקרחה, וכל דגימות החיפושית שהיו ב״אוסף הממלכתי של בוואריה לזואולוגיה״ בגרמניה - נגנבו כליל.
בתגובה, יותר ויותר מדענים החלו לצאת בגלוי בכתבי עת נחשבים בקריאה לחוס על היצור ולשנות את שמו. אבל למעשה, החיפושיטלר אינה לבד. ישנם אינספור מינים אחרים הקרוים על שם אישים ומקומות שמשקפים הטיות גזעניות, מיניות או קולוניאלסטיות שנחשבות היום לגמרי טאבו. בארץ כולנו מכירים את חומייני, המלדרה המטרידה שזכתה לכינוי בגלל צבעה החום, מקורה האיראני והעובדה שהתגלתה בסמוך למהפכה האיראנית של 1979 שבראשה עמד האייתוללה רוחאללה חומייני.
בלוב יש את Hypopta mussolini, פרפר שקרוי על שם המנהיג הפשיסטי בניטו מוסוליני, ובאמריקה היה עד לא מזמן את ״Jewfish״ השם הרשמי לו זכה הדג העצום ״דקר גוליית אטלנטי״ על ידי איגוד הדיג האמריקני. באפריקה יש את הצמח Plantago cafra ששמו נגזר מקללה דרום אפריקנית נגד אנשים שחורים.
אבל יש גם דמויות פחות מעוררות מחלוקת שזוכות לכבוד: ב-2011 זבוב הסוס שהתגלה באוסטרליה נקרא Scapia beyonceae על שם ביונסה. החוקר טען שהשערות הזהובות הצפופות שעל בטנו של הזבוב הזכירו לו את ״הפרפורמית האגדית״. לאלה שפחות מחובבי הז'אנר יש את Hyla stingi, צפרדע על שמו של סטינג או עש שהתגלה בחרמון ונקרא על שם גיל עופרים. ב-2016 חוקרת קראה לצרעה על שם בראד פיט, כי פוסטר שלו עיטר את קיר המעבדה שלה במהלך כל לימודי הדוקטורט. תולעת שטוחה נקראת על שמו של ברק אובמה ודג נקרא על שמם של שני בני הזוג, יחד עם מישל.
חבצלת ים שהתגלתה במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה קרויה על שם וולודימיר זלנסקי, זבוב מהיר כנף על שם רוג׳ר פדרר, עכביש על שם אנג'לינה ג׳ולי, קרדית מים מפורטו ריקו על שם ג׳יי לו, בריום על שם גרטה טונברג, חילזון ים על שם ג׳יי קיי רולינג, לטאה על שם אומה תורמן - והרשימה בלתי נגמרת.
מדענים שחקרו סרטנים בטייוואן גילו טפיל וקרו לו Albunione yoda מכיוון שהשלוחות הצידיות המעוקלות שעל ראשה של הקרדית מזכירות את "האוזניים הנפולות הארוכות" של יודה ממלחמת הכוכבים. ב-1994, זבוב אגם מאובן נקרא "אני" (I), עד שהחוקר הבין שלא כדאי לו להמשיך לכתוב "יש לי איבר מין זכרי קטן”, והוא שונה ל-Lyaiyai. סיפור אמיתי.
גם בהודו, ארץ מוצאו של ה״היטלר באג״, לא נדיר יהיה למצוא מינים שנקראים על שם שחקני בוליווד מוכרים, שחקני קריקט ופוליטיקאים מקומיים. המטרה לפעמים היא גם ליצור עניין בתלמידי מחקר ולהקל על מלאכת זיהוי החרקים. אגב, טאבו אחד חוצה את כלל הגלובוס: ה״וועדה הבינלאומית למינוח זואולוגי״ (ה-ICZN), שקובעת את הסטנדרטים למתן שמות למינים אוסרת לקרוא למינים על שם דמויות דתיות, כמו ישו או מוחמד למשל. כנראה שאיכשהו ״פרת משה רבנו״, הכינוי העממי במחוזותינו למושית, הצליחה להתעופף פנימה מבלי לשים.
אלא שהמנהג הזה של מתן שמות אנושיים מעורר ויכוח עז בקהילת הטקסונומים. חלקם תוהים מדוע המנהג המיושן הזה של האנשה עדיין בשימוש. אחרים, לעומת זאת, מגנים על תהליך המינוח, ואומרים שביצוע שינויים רטרואקטיביים על סמך רגשות סובייקטיביים יגרום לקצר תקשורת בין חברי הקהילה המדעית ומחוצה לה.
זירת הקרב האחרונה מתחוללת בכתב העת היוקרתי Zoological Journal of the Linnean Society, שיוצא לאור על ידי אוניברסיטת אוקספורד. במאמר המערכת של גיליון ינואר, 26 מדענים בעלי שם הגנו על השיטה הנהוגה כיום וטענו כי כניעה ללחץ הציבורי לשנות שמות על רקע אתי תגרום ל"שיבושים" רציניים לחקר המגוון הביולוגי היות ויש כמה מאות אלפי שמות מדעיים מקובלים שיעמדו באותם קריטריונים.
כל החותמים חברים באותה ״ועדה בינלאומית למינוח זואולוגי״(ה-ICZN), שאמונה על הנושא אבל בפועל משמשת כמעין בית משפט, עם יכולת להשפיע רק על סכסוכים שמובאים לפניו. החותמים ציטטו את "המטרה הבסיסית" של הוועדה ל״קידום יציבות מבלי להגביל את השיפוט הטקסונומי".
כמה חודשים לאחר מכן, באוגוסט, הגיע מכתב התגובה, שפורסם גם הוא באותו כתב עת. 18 מדענים חתמו על מאמר שקרא תיגר על החשש מ״שיבושים״ במדע בגלל שינויי שמות והכתיר אותו כ"ספקולטיבי לחלוטין". לדברי המדענים, הטיעון שלא לשנות שמות פוגעניים היסטורית מערער את התפתחות המדע הטקסונומי ומנוגד להתקדמות בתהליכי המינוח שהושגה ב-50 השנים האחרונות. ״התפיסה שיציבות חשובה כאחד מעמודי התווך בבסיס האוניברסליות של המינוח הביולוגי לעולם לא צריכה לקבל ראשוניות חשובה יותר מעקרונות בסיסיים כמו הפרכה, שינוי ואתיקה, כולל עדיפות ושוויון”, כתבו.
יש כבר חוקרים שחושבים על פתרון פרקטי וקוראים להקמת ועדת ביקורת שתבחן את כל השמות מעוררי ההתנגדות ותציע בהתאם המלצות לשינוים. גם כאן, כמובן, יש ויכוח: חלק מהקהילה המדעית טוען כי יש במהלך מסוג זה יותר מדי פוליטיקה. במקום זאת הם מציעים לתת לזמן לעשות את שלו, ולשנות את השמות ככל שמדענים מגלים הבחנות חדשות בין המינים, כמו שקרה עם שמות דינוזאורים שהשתנו ככל שהפליאונטולוגים סיווגו אותם בצורה מדויקת יותר.
ובינתיים החיפושיטלר האחרונה מסתובבת במחשכי מערות סלובניה, עיוורת לכל הנעשה ולעובדה שחייה נידונו על ידי איוולת האדם.
