כשוולטר נסר, צפר דרום אפריקני המטייל בכל העולם, ניסה לתפוס נשרים בדרום אפריקה, הוא מצא את עצמו מול זוג אריות.
"היה לי מזל איתם", אמר. "אלה היו שני אריות זכרים צעירים. אני קפאתי, שזה אחת הדרכים להתמודדות. בדרך כלל אם נסוגים אחורה, הם רואים את זה כסימן לזה שאתה החלש ואז הם מתקיפים. במקרה הזה, היה לי מזל, שכן היו חברים שלי היו בסביבה והם שמו לב למה שקורה. הם הגיעו עם הרכב מאחורי. כשהם הגיעו אלי - אני נשכבתי על האדמה והם נסעו מעלי, כך שאני למעשה הסתתרתי מתחת לרכב ויכולתי לצאת מהצד השני".
נסר מבלה את זמנו בחקר והצלת עופות דורסים. הוא משתתף במחקרים בינלאומיים, ובמקרים רבים אף מסכן את חייו כדי להציל אותם. נסר סיכן את חייו גם כשניסה טכניקה עתיקה שהשתמשו במצרים העתיקה, שהצפר נתקל בה כשקרא מאמר ישן על תפיסת נשרים.
"הטכניקה שתוארה הייתה לחפור בור באדמה, להתחבא בתוכו, לכסות אותו, להניח פגר וכך לתפוס את הנשר ברגליים. אני ניסיתי לעשות את זה בדרום אפריקה באזור של שמורה הצמודה לפארק הלאומי קרוגר. באופן זה היו לי חוויות מאוד מעניינות כגון תנים ואריות שהגיעו לבור וניסו להתעסק עם המקלות שכיסיתי איתם את הבור שהתחבאתי בתוכו. בסופו של דבר כשמצליחים לתפוס את הנשר ברגליו, יש את האתגר של לצאת מהבור בלי לדעת אם יש למעלה אריות או לא. כך למדתי לעלות ולקחת דגימת דם מהנשר ואת כל זה עשיתי לבד, שכן הרבה מעבודת המחקר בתחום הזה מתבצעת באופן עצמאי. זאת הייתה אחת החוויות היותר מטורפות שעברתי במהלך השנים", אמר.
נסר החל להתעניין בציפורים ובעופות דורסים עוד בתיכון, בהשפעת אביו. כבר אז, חשב על דרכים להגן עליהן ומה ניתן לעשות בקשר לכך. כמו כן, נאסר הוא גם חובב טיפוס הרים ומצוקים, צלם ועובד כמעצב מצנחי רחיפה. הוא מרבה לטפס כדי להגיע לקנים של העופות הדורסים, לטפל בהם ולאסוף עליהם מידע לצרכי מחקר.
לדברי נסר, הדבר החשוב ביותר בשמירה על הציפורים הוא הגנה על אזורי המחייה שלהן. "אם אין להן אזור מחייה שמאפשר להן לחיות - הן לא ישרדו. זה נכון לגבי כל חיות הבר, לאו דווקא ציפורים. לכן זה קריטי להגדיר שטח אדמה מסוים ולקבוע שהוא מיועד לשימור, אחרת אין טעם לקיים תוכניות ולהתאמץ לשמור ולהגן על החיות.
הצפר ציין כי המחקרים שהוא אוסף עבורם מידע מסייעים לזהות את הסיבות לירידה במספר פריטי הציפורים.
"למשל כל הנושא של קווי חשמל", אמר. "בישראל, קווי החשמל לרוב לא בטוחים עבור הציפורים. רוב המתקנים אינם בטוחים עבורם ויש שני דברים עיקריים שאפשר לעשות בנידון. ראשית - צריך לוודא שכל המתקנים העתידיים ייבנו בצורה בטוחה. אפשר לעשות זאת ללא עלות נוספת, אלא דרך שינויי תכנון קטנים באופן הבנייה. שנית - צריך להגדיר אזורים שבהם חשוב לשנות את המתקנים הקיימים כך שיהיו בטוחים יותר. וזהו פרויקט שאכן מתקיים. זה יכול לעשות שינוי עצום עבור הציפורים".
נאסר הוסיף שהוא "מרגיש בר מזל בכך שיש לעבודה שלי משמעות. לדוגמה, בזכות המחקר שלנו, כל כך הרבה קווי חשמל בטוחים יותר עכשיו. זוהי השפעה משמעותית שאני חתום עליה וזה נותן לי הרבה גאווה וסיפוק. זה גם מתסכל כי יש עוד כל כך הרבה מה לעשות אבל זה נותן לי מוטיבציה לדעת שהדברים אכן קורים".
איום נוסף עמו מתמודדות הציפורים הוא ציד. על כך, אמר הצפר כי "צריך לטפל בנושא הביקוש. אם אין ביקוש - הצייד לא יתקיים. בישראל, הסיבה לצייד היא בעיקר לצורכי הנאה. זה לא חיוני להישרדות של האנשים המבצעים אותו".
במקרה כזה, נסר אמר שלדעתו צריך להשתמש בענישה שתהיה חמורה במידה כזאת שתהיה מרתיעה. "קנסות נמוכים זה לא הדרך. בדרום אפריקה הענישה חמורה. גם אם זו עבירה ראשונה, אם הציידים משתמשים בסירה או באמצעים נוספים כדי לבצע את הפשע, מחרימים להם את כל הציוד בו הם השתמשו. כמו כן, הם עלולים למצוא את עצמם בכלא. בישראל, כשמדובר בעבירה ראשונה מסתפקים בדרך כלל באזהרה. האנשים האלה יודעים שהם עוברים על החוק. הם לא צריכים אזהרה. יש צורך לשנות את החוק בתחום זה".
לסיום, אמר כי "טוב לדעת שבישראל יש רבים שעובדים קשה למען שימור הציפורים. מאוד מרגש לראות שהארגון הממשלתי במדינה עושה עבודה כל כך קשה. זה לא מובן מאליו ובהחלט מעודד. במדינות רבות התחום הזה מנוהל לעיתים קרובות באמצעות מנדבים וארגונים פרטיים".
וולטר נסר התארח לאחרונה באחד הכנסים השנתיים הוותיקים בישראל - יום העיון לצפרות, שנערך זו השנה ה-42 - ומשך אליו כ-1,200 צפרים וחובבי צפרות מישראל והעולם. במסגרת האירוע, שמאורגן כבכל שנה ע"י החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, ייערכו פאנלים בהשתתפות מיטב הצפרים ואנשי שמירת הטבע בישראל, והוא יעסוק בסוגיות שמעסיקות את עולם הצפרות בארץ ובעולם, ביניהם "ציידים וציפורים", "המתמטיקה של הפרחים והציפורים", "חילוף נוצות בהשפעת שינויי האקלים" ועולמן המופלא של ציפורי החולה".