צעד ענק ליפן
האדם הלא-אמריקני הראשון שידרוך על הירח יהיה יפני. כך הודיע נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן (Biden), בפגישה בבית הלבן עם ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה (Kishida). שני המנהיגים חתמו על הסכמים לשיתוף פעולה בכמה תחומים, ובהם שותפות יפנית בתוכנית ארטמיס, התוכנית של נאס"א לחזור ולהנחית בני אדם על הירח. במסגרת השותפות תספק יפן רכב גלגלי מדוחס לפעילות על פני הירח, כלומר אטוּם ומלא באוויר, כך שאסטרונאוטים יוכלו לעבוד בו בלי חליפות חלל. "הקשרים בין המדינות מגיעים עד הירח, ושם יצטרפו שני אסטרונאוטים יפנים למשימות עתידיות של ארצות הברית", אמר ביידן. "אחד מהם יהיה הלא-אמריקני הראשון שינחת על הירח".
ביידן על השת"פ עם יפן
(צילום: רויטרס)
ההסכמים בין המדינות התמקדו בעיקר בתחום ההגנה והביטחון, כולל שיתוף פעולה בייצור מערכות הגנה אווירית. בין השאר סיכמו המנהיגים על הקמה משותפת של רשת לוויינים במסלול נמוך לזיהוי טילים היפרסוניים ואחרים.
יפן מקדמת מאוד את תחום החלל בשנים האחרונות, ובתחילת השנה הייתה למדינה החמישית שהצליחה להנחית חללית על הירח, עם נחיתת החללית הלא מאוישת SLIM. היא אומנם התהפכה בנחיתה אך הצליחה לתפקד, ואפילו חזרה לתקשר כמה פעמים עם מפעיליה לאחר ששרדה לילות ירחיים.
על הסכמי שיתוף הפעולה בירח חתם ראש נאס"א, ביל נלסון (Nelson) עם שר החינוך והמדע של יפן, מסהיטו מוריאמה (Moriyama). לא נקבע בהם מפורשות באילו משימות של ארטמיס ישולבו אנשי צוות מיפן, ונראה כי השיבוץ תלוי גם בהתקדמות הפיתוח של רכב הירח, שאנשי צוות יפנים אמורים להיות אחראים על הפעלתו.
חברת טויוטה מפתחת את הרכב עם סוכנות החלל היפנית, ועל פי התוכניות הוא אמור להגיע לירח ב-2031, ולשמש את משימת ארטמיס 7 ואת אלה שיבואו בעקבותיה. עם זאת, סביר מאוד להניח שתוכנית ארטמיס תתעכב בכמה שנים מלוח הזמנים הנוכחי. פיתוח רכב הירח צפוי לעלות כמה מאות מיליארדי ין – מאות מיליוני דולרים.
"הרכב הוא מקום שבוא אסטרונאוטים יוכלו להתגורר, לעבוד ולנוע על פני הירח, מה שיוביל לתגליות נהדרות עבור כולנו", אמר נלסון. "זו תהיה תרומה משמעותית לתוכנית ארטמיס, כשיפן וארצות הברית משלבות כוחות עם שותפים בעולם ועם התעשייה כדי להתקדם אל הירח ואף רחוק מכך", הוסיף ראש סוכנות החלל של יפן, הירושי ימקאווה (Yamakawa).
רכב המאדים האירופי חוזר לתמונה
סוכנות החלל האירופית, ESA, העניקה יותר מחצי מיליארד אירו לקבוצה בהובלת תאגיד החלל תאלס אלניה (Thales Alenia), לחידוש העבודה על משימת ExoMars להנחתת רכב שטח אירופי על מאדים, שהוקפאה לפני כשנתיים. הרכב, שנקרא רוזלינד פרנקלין (Franklin) על שם המדענית הבריטית היהודייה שסייעה לפענח את מבנה ה-DNA, תוכנן במקור לשיגור בספטמבר 2022 בטיל פרוטון רוסי. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 השעה האיחוד האירופי את שיתוף הפעולה עם מוסקבה, והרכב שכבר היה מוכן – הועבר לאחסון.
התקציב החדש מיועד לפיתוח כמה מערכות שרוסיה היתה אמורה לתרום לפרויקט המשותף, בראשן פיתוח מערכת נחיתה על מאדים ומגן חום לכניסה לאטמוספרה שלו. הוא יאפשר לחברות אירופיות להיכנס לתחום של מערכות לכניסה לאטמוספרה, הנמכה ונחיתה, המכונות יחד EDL. "הדבר החשוב הוא שנפתח יכולות חדשות בתחום הזה בתעשייה האירופית. EDL הוא מרכיב מפתח בזה", אמר אחד ממנהלי הסוכנות האירופית, דניאל נויינשוונדר (Neuenschwander). הוא הוסיף כי הפיתוח לא ידרוש שינויים משמעותיים במבנה הרכב עצמו.
4 צפייה בגלריה
מיועד לחיפוש סימני חיים שאולי התקיימו בעבר על מאדים. הרכב האירופי רוזלינד פרנקלין
(הדמיה: ESA)
חברת תאלס אלניה תהיה אחראית במסגרת המכרז גם על בדיקות הכשירות של הרכב עצמו, לאחר שנתיים של אחסון, ובחינת כל מערכותיו. היא גם תבנה עבורו ספקטרומטר של קרינה תת-אדומה, שיוסיף לו יכולות בניתוח וחקירת הרכב החומרים שהוא יאסוף. הרכב מצויד במקדח חזק, שיאפשר לו להגיע לעומק של שני מטרים מתחת לפני הקרקע וליטול משם דגימות, בניסיון לחפש סימנים לחיים מיקרוביאליים שאולי התקיימו בעבר על כוכב הלכת השכן.
במשימה שותפה גם סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, שתספק לחללית את מנועי הבלימה שיאפשרו לה להיכנס לאטמוספרה של מאדים, וגנרטור גרעיני לחימום מערכות הרכב על פני השטח. כמו כן נאס"א אמורה לממן את שיגור החללית עם הרכב למאדים מארצות הברית. לפי שעה השיגור מתוכנן לסוף 2028, אך עד כה לא נבחרה החברה שתבצע אותו.
היעד: עשר טיסות למאדים ביום
היזם האמריקני אילון מאסק, המייסד והמנכ"ל של חברת ספייס אקס, הציג בסוף השבוע שעבר את החזון המעודכן של החברה למשימות למאדים, אחרי שלוש טיסות הניסוי הראשונות של מערכות סטארשיפ. החזון כולל חלליות ענקיות וטילי שיגור חזקים, וכן מיחזור מלא של המרכיבים האלה כדי להוריד ככל האפשר את מחירי השיגורים.
בדברים שנשא לפני עובדי ספייס אקס הציג מאסק את הדור הבא של סטארשיפ, שאמור להיכנס לשימוש אחרי טיסות הניסוי, והחללית שלו תוכל לשאת יותר מ-100 טון של מטען למסלול נמוך סביב כדור הארץ. הוא הציג גם את הדור שאחריו, סטארשיפ-3, עם חללית גדולה עוד יותר, שיכולה לשאת יותר מ-200 טונות למסלול כזה, וכן את הדגם החדש של המנועים המשמשים גם את טיל השיגור וגם את החלליות, רפטור 3.
4 צפייה בגלריה
החזון: ליישב מיליון בני אדם על מאדים. מושבת מאדים שתוקם באמצעות ייצור ושיגור המוני של חלליות סטארשיפ
(הדמיה: SpaceX)
ספייס אקס מפתחת טכנולוגיה לתדלוק של חלליות במסלול סביב כדור הארץ, והכוונה של מאסק היא לשגר חלליות עמוסות במטען למסלול נמוך, לתדלק אותן שם, ובמועד המתאים להפעיל את מנועיהן ולשלוח אותן לעבר מאדים. כך אפשר לדבריו לשלוח למאדים 250 אלף טונות של ציוד ומטען, וכמובן גם בני אדם, בכל חלון שיגור, כלומר פעם ב-26 חודשים, ולהקים תוך כעשרים שנה מושבה עצמאית שאינה תלויה בכדור הארץ.
לדברי מאסק, ייצור המוני של חלליות וטילי שיגור יוריד את מחירי השיגור למסלול סביב כדור הארץ למחירים של עשרות דולרים לקילוגרם, לעומת כ-2,000 דולר כיום. אם זה יקרה, צפויה מהפכה של ממש בפעילות האדם בחלל, ושגשוג של משימות מחקר, מדע, תעשייה ואפילו תיירות בחלל.
ארבע, חמש... שגר
טיל השיגור הוותיק דלתא 4 סיים את דרכו, אחרי שנים רבות של שירות מוצלח. הטיל של תאגיד השיגור ULA שוגר השבוע בפעם האחרונה, והציב בחלל לוויין של סוכנות הביון האמריקאית NRO. זה היה השיגור ה-44 של טיל דלתא 4 במשך יותר מעשרים שנה, והשיגור ה-16 של תצורת ה-Heavy המיועדת למטענים גדולים. חוץ מכישלון חלקי בשיגור הראשון, כולם הסתיימו בהצלחה. השיגור האחרון תוכנן להתבצע לפני שבועיים, אך נדחה ברגע האחרון בשל תקלה.
דלתא 4 הם טילי שיגור חד-פעמיים, ולא נעשה שימוש חוזר בשלב הראשון שלהם או במאיצים שלהם. הטילים החזקים הללו שיגרו בין השאר את החללית אוריון לטיסת הניסוי הראשונה שלה בשנת 2014, ואת החללית פארקר (Parker) לחקר השמש ב-2018. את מקומו של דלתא 4 הבי, וגם של הטיל אטלס 5 שאמור לצאת משימוש בעוד כמה שנים, יתפוס הפיתוח החדש של ULA, הטיל וולקן קנטאור. שיגור הבכורה של הטיל החדש עבר בהצלחה רבה בתחילת השנה, אם כי החללית שנשא לא הגיעה לירח עקב דליפת דלק.
ביום חמישי רשמה גם רוסיה שיגור מוצלח, של הטיל הכבד אנגרה A5 (Angara-A5), ששוגר בפעם הראשונה מבסיס החלל החדש שלה בווסטוצ'ני, במזרח הרחוק של המדינה. שיגור נסיוני ראשון של הטיל הזה בוצע כבר לפני עשור, אבל מאז הוא שוגר רק פעמיים, והשיגור השבוע אמור לסלול את דרכו לשימוש שוטף יותר בהצבת לוויינים ומטענים אחרים בחלל.
ביומיים שלפני כן הופסקה הספירה לאחור ברגע האחרון בגלל תקלות, אבל השיגור ביום חמישי עבר חלק. הטיל נשא מטען ניסוי, כנראה לא לוויין מבצעי, וסוכנות החלל של רוסיה הודיעה כי הוא הוצב במסלולו כמתוכנן. אנגרה A5 הוא טיל בגובה 55 מטרים, המסוגל, בעזרת מאיצים, להציב במסלול נמוך מטען של כמעט 25 טונות.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
