אחת לכמה ימים, דורון צמח מגיע לביתו שניזוק בקיבוץ בארי. בימים אלו הסיבה המצערת לכך היא בעיקר רצף הלוויות שנערכות בקיבוץ, כמעט מדי יום, במסגרת העתקת הקברים לבית העלמין של הקיבוץ. אלא שאחר כך, כדי לרפא מעט את הנפש מכל הכאב שאופף מסביב, דורון יוצא לשוטט ברחבי הקיבוץ ולמסוק זיתים.
דורון מכיר כל עץ זית בקיבוץ ומקפיד למסוק את הזיתים, לכבוש אותם ולאפסן בצנצנות. דורון הוא זיתולוג מוכשר ומפורסם בקיבוץ, שכל זיתולוג מתחיל עולה אליו לרגל. בימים אלו, ובפעם הראשונה מאז מתקפת הפתע לפני כמעט שנה, דורון שב למסוק זיתים בבארי, וזה עושה לו טוב על הנשמה.
שחר ז"ל, בנו של דורון, הוא מגיבורי בארי שנלחמו בחירוף נפש להצלת הקיבוץ. שחר נפל בקרבות ההגנה, והותיר אחריו אישה ושני ילדים.
באותה שבת דורון ואשתו הסתגרו בממ"ד. פעמיים ניסו המחבלים לפרוץ את דלת הממ"ד, אבל דורון נעל אותה עם מוט, ולמרבה המזל המחבלים התקשו לפרוץ וויתרו. דורון מתגורר כעת בתל אביב ובקרוב יעבור למגורים הזמניים שבונים לחברי בארי בקיבוץ חצרים. בינתיים, בין העיר הגדולה לקיבוץ, דורון חזר לתחביב הזיתים ואפילו חבריו החדשים בתל אביב זכו לקבל צנצנת זיתים מעולה, והביקוש רק עולה.
"לפני הרבה שנים שתלו בבארי המון זיתים", מספר דורון: "האמת שכבר בתור נער עבדתי במסיק, אבל לא ממש אהבתי את זה. אבל עם השנים פתאום היה מהפך והתחלתי לאהוב זיתים. אנחנו מקיימים ערב זיתולוגים בקיבוץ מדי שנה, בו מתאספים מכיני זיתים חובבים. אנחנו כמובן נזכור את הזיתולוגים שהיו איתנו ונרצחו בשבת השחורה, כמו חגי אבני ז"ל היקר, חבר כיתת הכוננות שנלחם עם שחר. הוא הכין זיתים נהדרים, ובכלל לא אהב לאכול זיתים".
