חברת קצא״א הגישה היום (ה') לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים עתירה נגד מנכ״לית המשרד להגנת הסביבה גלית כהן, והיחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד ושר האוצר. בעתירה ביקשו בקצא"א לבטל את החלטת המשרד שלא לדון בעדכון תוכנית החירום של החברה. העתירה הוגשה על רקע מדיניות "אפס תוספת סיכון" שהנהיגה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, בין היתר בנוגע להגדלת נפח הפעילות במפרץ אילת, בעקבות הסכם מד-רד עם איחוד האמירויות. עוד נכתב בעתירה כי קצא"א תשלים את תהליך בחינת ואישור סקר הסיכונים, המהווה תנאי לאישור בקשת לחברה לעדכון תוכנית החירום המפעלית.
קצא״א טוענת בעתירתה כי הסירוב של גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה לדון בבקשת תוכנית החירום, מגיע על רקע כוונתה המוצהרת של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, לסכל את יישום הסכם מד-רד, הכרוך בהגדלה ביחס לשנים האחרונות של קצב פקידת המכליות וקליטת מטעני הנפט הגולמי במסוף קצא״א באילת.
השרה להגנת הסביבה הורתה לגורמים המקצועיים והמוסמכים "לנתק מגע" עם קצא"א ולעכב ככל הניתן את הליך עדכון תוכנית החירום. זאת, בניגוד גמור לחובתם המעוגנת בתנאי רישיונות העסק של קצא"א ואף בניגוד מוחלט לסיכומי הדיונים בראשות מנכ״לי משרדי ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי שנערכו בעניין הסכם מד-רד. הם קבעו כי: ״נדרש כי המשרד להגנת הסביבה ימשיך את עבודתו מול קצא״א על בסיס סקרי הסיכונים המתאימים.״
בעתירה נטען כי הגורמים המקצועיים והמוסמכים במחוז דרום במשרד להגנת הסביבה אישרו את הוראות התוכנית של קצא"א. בחודש ספטמבר 2020 רשות הרישוי אישרה תוכנית הכוללת את מסוף הדלק של קצא"א. לפי התוכנית המעגנה במקום תשמש כנמל נפט. "התשריט והתוכנית מאפשרים לקצא"א לעשות במסוף הדלק באילת שימוש של 'נמל נפט' ובכלל זה לספק שירותים ימיים הולמים ויעלים לכל המכליות הסרים אל אותם הנמלים לשם פריקתו של נפט לתוך קו הצינור..."
המשרד להגנת הסביבה כלל בתוכנית המאושרת הוראות מפורטות כיצד על קצא״א להיערך לאירועי זיהום ים ואף העניק סמכות ליחידה הימית לקבוע הנחיות פרטניות בדבר ציוד ואמצעים. בקצא"א הדגישו כי אין בתוכנית כל מגבלה על נפח פעילות החברה או קצב פקידת מיכליות. על כן, החברה הסתמכה גם על אשרור זה כאשר התקשרה בהסכם מד-רד והיא אף זכאית להמשיך ולהסתמך עליו כיום, כאשר היא מבקשת ליישם את ההסכם.
עוד טוענת קצא"א כי הנימוק שניתן לסירוב אישור התח"מ ומניעת בחינת סקר הסיכונים, הוא המדיניות החדשה של המשרד להגנת הסביבה ביחס למפרץ אילת – "מדיניות תוספת אפס סיכון". מדיניות חדשה וחריגה, שלא מתקיימת בשום מקום אחר בישראל, ואומצה על ידי המשרד, ללא בחינה מעמיקה. לדברי החברה, תמוה כי מדיניות זו שהינה בעלת השלכות רחבות היקף - כלכליות, קנייניות ותעסוקתיות - התקבלה כהחלטה פנימית, כאשר אופייה מחייב עיגון בחקיקה ראשית. "תמוה עוד יותר כי ההחלטה שמצטיירת כהחלטה הרת גורל על התעשייה באילת, איננה כוללת שום מסמך מדיניות או פירוט כלשהו ולמעשה היא כוללת רק את שמה – 'מדיניות תוספת אפס סיכון'", נכתב.
לסיכום, קצא"א שבה ומדגישה כי הנמל באילת הינו בעל חשיבות אסטרטגית, ביטחונית וגאו-פוליטית עבור מדינת ישראל, אשר מאפשר אספקת אנרגיה רציפה בשגרה וביתר שאת בעתות חירום, כשנמלים באשקלון וחיפה נסגרים, כפי שכבר קרה בעבר. כל פגיעה בפעילות החברה מהווה פגיעה ישירה בכשירותו של נמל אילת ובביטחון אנרגטי של מדינת ישראל.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מפרץ אילת ושונית האלמוגים הייחודית שבו הם ערכי טבע רגישים ברמה עולמית, וכך גם החופים והים של עיר התיירות המובילה בישראל. מתוקף אחריותו לסביבה ולערכיה, ומתוקף סמכותו, אימץ המשרד מדיניות 'תוספת אפס סיכון', המבוססת על עבודה מקצועית רחבה ומנומקת. בדיון בבית המשפט הבהירו נציגי פרקליטות המדינה כי לא יתערבו בעמדת המשרד, ואת התשובה המשפטית לעתירה נגבש לאחר שנקבל אותה. נעמוד על כך שישראל ומפרץ אילת לא יהפכו לגשר נפט מזהם בעידן של משבר אקלים".
בחברה להגנת הטבע, שהגיש יחד עם ארגונים ירוקים בג"ץ נגד יישום ההסכם - שנמשך בסופו של דבר, אמרו: "החברה להגנת הטבע, תמשיך לתת גיבוי מוחלט, למדיניות 'אפס תוספת הסיכון' של המשרד להגנת הסביבה ותפעל בכלים הציבוריים העומדים לרשותה נגד קצא"א".