אחד השמות הלא-רשמיים של חג הפסח הוא חג הניקיון. בעזרת ד"ר עמוס בלמקר, מנהל אוסף העופות במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, וד"ר דותן רותם, אקולוג ברשות הטבע והגנים, בדקנו: כיצד שומרים בעלי החיים על היגיינה, ולמה הם בכלל עושים זאת?
"טפילים וחיידקים יכולים לעשות נזק עצום לבעלי החיים, והטיפול היום-יומי בהם הוא מאוד חיוני", אמר ד"ר עמוס בלמקר והוסיף כי "הטפילים הם גורם שמאוד משפיע במהלך האבולוציה".
(ציפורים משתמשות במים כדי להתנקות)
בממלכת העופות יש כמה טכניקות, שבהן ציפורים נוקטות כדי להיפטר מטפילים: לדוגמה, הן מתנקות באמבטיות של מים וחול. אפשרות נוספת היא אמבטיית שמש - הציפורים לעיתים יושבות להן בשמש ופורשות כנפיים, וכמובן שקיימת האופציה של ניקיון אקטיבי עם המקור.
כמו כן, ציינו החוקרים שפעמים רבות הציפורים נעזרות בנמלים כדי לנקות את עצמן. מדובר בסוג של סימביוזה בין בעלי החיים, כאשר הנמלים עולות על הציפורים ומנקות את הטפילים. כך, הנמלים מקבלות אוכל והציפורים מתנקות. "לדוגמה, עורבנים פורשים את כנפיהם על קינים של נמלים. הנמלים נכנסות להם לכנפיים ותופסות את הטפילים", אמר רותם.
(ציפור מבצעת אמבטיית חול )
אלמנט נוסף בנוגע לעופות הוא הסדר של הנוצות: הן חייבות להיות מסודרות כדי שהגוף של הציפור יתפקד והיא תוכל לעוף. לכן, פעמים רבות אנחנו רואים ציפורים שמסדרות את הנוצות שלהן. "הן עוברות נוצה נוצה, ומנקות ומסדרות. זאת גם לצורך ניקיון וגם לצורך תעופה מהירה", ציין רותם.
בעולם היונקים, ישנם בעלי חיים כגון פילים והיפופוטמים שנוהגים להתפלש בבוץ כדי להרחיק טפילים. יתרה מזאת, יונקים רבים מבלים חלק גדול מהיום כאשר הם מלקקים את כל חלקי גופם. "ברוק שלהם יש חומרים שמחטאים", ציין ד"ר בלמקר.
(פיל באמבטיית בוץ)
ד"ר רותם הוסיף כי "אפשר לחשוב לדוגמה על בעלי החיים החתוליים, שיש להם לשון מחוספסת וכך הם גם מסרקים את עצמם". גם הקופים מסרקים זה את זה, כחלק מתהליך של תקשורת ומעמדות. פעולה זו מסייעת גם לניקיון מטפילים. "הפרווה של בעלי החיים מתפקדת כמו הבגדים שלנו. כאשר הפרווה מסודרת, חום הגוף נשמר טוב יותר והשערות מתפקדות ככולאות אוויר. זו אחת הסיבות לכך שליונקים חשוב לנקות את הפרווה שלהם, ואת זו של הצאצאים שלהם", אמר ד"ר רותם.
חלק מבעלי החיים נעזרים גם בנקיינים, אמר רותם. "למשל, באפריקה זרזירים מנקים את הקרציות. בישראל ניתן לראות את זרזיר ים המלח, העומד על יעלים ומנקה אותם".
"בדגים אנחנו מכירים את דגי הנקאי – דגים קטנים מאוד שנכנסים לתוך הפה של הדגים, גם אלה הטורפים, ומנקים אותם", אמר ד"ר רותם. גם כאן מדובר בסימביוזה, שכן שני הצדדים זוכים: הנקאי זכה במזון, והדג זכה בכך שניקו אותו מטפילים וחומרים לא רצויים.
ומה באשר לחרקים? מחקרים מראים כי הם מנקים את עצמם בדרכים מגוונות. לפרפרים ולעשים, לדוגמה, יש קשקשים מיוחדים על הכנפיים שעוזרים להם לדחוק מהם אבק. חרקים אחרים, כגון חיפושיות וצרצרים, משתמשים ברגליים שלהם וחלקים בפה כדי להסיר חלקי אבק והפרשות גוף. חרקים רבים גם מפיקים נוזלים שיכולים לסייע להם בניקיון. לדוגמה, דבורים מפיקות שעווה כדי שהגוף שלהן יהיה חסין למים ובכך יגן עליהן מאבק ולחות. לחרקים אחרים יש שערות מיוחדות בגוף המסייעות להם להסיר חומרים לא-רצויים.
בעלי חיים שאוכלים פגרים, כגון נשרים וצבועים, נקראים "הסניטרים של הטבע", משום שאכילת הפגרים מונעת התפרצות מחלות. יש לכך חשיבות רבה. ד"ר רותם ציין כי דוגמה נוספת לניקוי שטח היא פעילות של חרקים כגון חיפושיות זבל, שלוקחות "פסולת" כגון גללים של בעלי חיים, מפזרות אותם כדי שיוכלו להתפרק ומטילות בתוכם ביצים. גם זבובים פועלים כך. הם מטילים ביצים בתוך גופות של בעלי חיים ובכך מסייעים לתהליך ניקוי השטח.
בשוניות אלמוגים, יש חשיבות למיני מסננים שיושבים במערכת. לדוגמה, סוגים של תולעים וספוגים בשונית אחראים על סילוק של חומר אורגני מהמים ועל צלילות המים. כמובן ניתן גם לומר שהעצים מנקים את האטמוספירה.
