אוניברסיטת תל אביב העניקה את פרס ע"ש משפחת קדר למצוינות מחקרית לארבעה חוקרים מצטיינים
במסגרת אירועי חבר הנאמנים, אוניברסיטת תל אביב העניקה את פרס קדר לעידוד מצוינות במחקר לארבעה חוקרים מצטיינים בתחומי המדעים ומדעי הרוח. ועדת הפרס בחרה את הזוכים על פי הקריטריונים הבאים: מחקר פורץ דרך, חוקר יוצא דופן, איכות ההוראה (הן ההוראה הפרונטלית והן הנחיית סטודנטים לתארים מתקדמים), קבלת מענקי מחקר מקרנות תחרותיות, איכות וכמות הפרסומים המדעיים (מאמרים ו/או ספרים) ומעמד בקהילה המדעית העולמית (הרצאות בכנסים וחסויות ממדענים מובילים). פרס ע"ש משפחת קדר למצוינות מחקרית מוענק השנה לארבעה חוקרים המובילים בתחומם:
- בקטגוריית החוקרת הבכירה במדעים זכתה פרופ' אמליה פרידמן מביה"ס להנדסת חשמל, הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן. הפרס מוענק לה על הקריירה האקדמית המזהירה, ארוכת השנים שלה בתחום המחקר המאתגר של תורת הבקרה.
- בקטגוריית החוקרת הבכירה במדעי הרוח זכתה פרופ' דלית רום שילוני מהחוג למקרא, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. הפרס מוענק לה על עבודתה המורכבת בתחום הספרות הנבואית והישגיה המחקריים אשר מיצבו אותה כמובילת תחום חקר התנ"ך והשפיעו רבות על תחום המחקר בכללותו.
- בקטגוריית החוקר הצעיר במדעים זכה פרופ' יוסי יובל מביה"ס לזואולוגיה, ראש ביה"ס סגול למדעי המוח, הפקולטה למדעי החיים ע"ש גורג' ס' וייז. הפרס מוענק לו על תכנית המחקר המגוונת, חדשנית ופורצת דרך שלו בתחום חקר ההתנהגות וחקר המוח תוך שימוש בעטלפים כחיות מודל. פרופ' יובל משתמש בידע הלקוח מעולם העטלפים לשימושים ביוטכנולוגיים מגוונים.
- בקטגוריית החוקר הצעיר במדעי הרוח זכה פרופ' דומניקו אגוסטיני מהחוג להיסטוריה כללית, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. הפרס מוענק לו על מחקרו יוצא הדופן המתמקד בהערכה מחודשת של הרעיונות האפוקליפטיים והאסכטולוגיים באיראן ומקורם בשלהי העת העתיקה, וכן על טיעוניו החדשניים אשר אפשרו להסתכל על תחום המחקר מנקודות מבט חדשות וליצור מתודולוגיות מחקר חדשות.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב, יו"ר ועדת פרס ע"ש משפחת קדר: "פרס קדר הוא אות הצטיינות לחוקרים המובילים בתחומם באוניברסיטת תל אביב לצד ההשקעה בהוראה וחינוך דור העתיד. הפרס משקף את הגיוון המחקרי המצוין של האוניברסיטה ואנו גאים להעניק אותו".
מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית זכה בתחרות יזמות עולמית
ASPER - HUJI Innovate - מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית זכה לפני כמה ימים בפרס מרכז היזמות הצעיר המצטיין בעולם, במסגרת כנס ארגון ה-GCEC – אירוע שבו מתקיימים הרצאות מטעם גופי יזמות אקדמיים מובילים בעולם, ומוכרזים הזוכים בתחרות היזמות מטעם ה-GCEC. הארגון מאגד 300 אוניברסיטאות מובילות מכל העולם ומעניק את הפרסים אחת לשנה. האוניברסיטה העברית זכתה בפרס המוביל בתחרות יחד עם אוניברסיטאות האמריקניות ייל ומזרח קרוליינה.
"בשבח הדבקות במטרה - בשנת 2019 היינו גאים לעלות לגמר - השנה פסענו אל עבר הזכייה! הזכייה היא חותם מצוינות למרכז ולאוניברסיטה העברית כולה והישג חשוב ומשמעותי בבניית המותג הגלובלי שלנו", אמר מנכ"ל מרכז היזמות ASPER - HUJI Innovate, ד"ר אמנון דקל.
פרסי GCEC הוכרזו השנה במסגרת ועידת GCEC שהתקיימה בבולטימור. הענקת הפרסים מתבצעת בתשע קטגוריות, ביניהן: "מרכז היזמות יוצא מהכלל באיכותו", "מעורבות ומנהיגות מצטיינת בקרב סטודנטים", "תרומות יוצאות דופן ליצירת אירועי יזמות", "תרומות יוצאות דופן בחקר היזמות", "מצוינות בחינוך להתמחות ביזמות", ו"מרכז היזמות המצטיין של נסד"ק". בסך הכל הגישו 65 מוסדות אקדמיים קטנים וגדולים (החלוקה של מעל ומתחת ל-5,000 סטודנטים במוסד) בקשות להיכלל בתחרות.
איילת כהן, סמנכ"לית ASPER - HUJI Innovate , שייצגה את האוניברסיטה העברית באירוע, אמרה כי "המרכז שלנו זכה להיות בין המציגים והמרצים בכנס, והוזמן להציג את תוכנית מובילי חדשנות המכשירה סטודנטים להוביל קהילות יזמות. בטקס למדנו שנבחרנו בתור מרכז היזמות הצעיר הצומח המצטיין בעולם, כשבתוך כל הנצנצים והשמחה, חשבתי על האהבה לחינוך ולעבודה עם הסטודנטים ועל הצוות המדהים שלנו שמצליח כל יום למצוא את הסיבה שמניעה אותו ולעזור ל-6,000 סטודנטים (מידי שנה) לגלות ולפתח את היכולות והכישורים שלהם ולמצוא דרכים לממש אותן לעולם טוב יותר. התוכנית שלנו תומכת בכ-12 קהילות יזמות, המקדמות חיבור בין הסטודנטים לתעשייה בתחומים מגוונים כמו מדעי המוח, הנדסת חשמל, תעשיית החלל, לצד קידום של אוכלוסיות שונות וחשיפתן לתחומי היזמות, כמו קהילת יזמות נשית או קהילת יזמות בשפה הערבית ועובדת עם עשרות סטארט-אפים ומיזמים חברתיים שגייסו מיליוני דולרים ומייצרים אימפקט חיובי בתחומים חברתיים וסביבתיים".
לראשונה בישראל - לימודי התמחות בחוסן לאומי וארגוני בקריה האקדמית אונו
מגפת הקורונה יצרה מציאות חדשה, ואיתה הגיע ההכרה כי העולם צועד לשורה של משברים אזרחיים, מגפות, שריפות, רעידות אדמה, הפגנות סוערות ועוד. לאור זאת גיבשו ניצב (גימ') אלון לבבי ונורית דאבוש תוכנית לימודים ייחודית המעניקה לחברות, ארגונים ומדינות - כלים מעשיים לבניית חוסן ארגוני ולאומי וזאת על מנת לייצר רציפות תפקודית בעת משבר ומניעת נזקים בלתי הפיכים בקריה האקדמית אונו. במסגרת זו ילמדו המנהלים "תואר שני במנהל עסקים" ויתמחו בלימודי חוסן לאומי וארגוני.
בקריה האקדמית אונו אמרו כי הלימודים יעניקו זווית ראייה רחבה על נושא החוסן הלאומי והארגוני ויכללו תחומים מגוונים ויחודיים שעשויים להשפיע על כל ארגון וחברה בעת משבר וביניהם - נושאי ביטחון הפנים וביטחון, חדשנות, כלכלה, בריאות, חינוך, חברה רב תרבותית, הסברה ותקשורת כמו גם מקומם של הרשות המקומית, של הממשל התאגידי ושל השלטון המרכזי בבניית חוסן.
את הלימודים יובילו ניצב (גימ') אלון לבבי – סגן המפכ"ל לשעבר במשטרת ישראל, פרופסור קובי פלג מבית חולים תל השומר, ד"ר שי בן יוסף מומחה לחוסן לאומי בשלטון המקומי. ד"ר ימית אלפסי מומחית לבנית חוסן בחברה רב תרבותית, ד"ר לירן ענתבי מומחית בתחום החדשנות, ירדן ותיקאי מומחה הסברה, נורית דאבוש מומחית בתחומי ההסברה והנראות הציבורית, עו"ד איילת נחמיאס ורבין מומחית בתחום הממשל התאגידי ועוד.
לבבי אמר: "השריפה האחרונה בהרי ירושלים הוכיחה שני דברים. דברים שאינם חדשים ולמרות זאת לא מקבלים את הקשב הנדרש. האחד - שחירום אזרחי מחייב את מדינת ישראל להשקיע הרבה יותר משאבים בהערכות עם המבט פנימה. להשקיע הרבה יותר משאבים בבניית חוסן לאומי - ולא רק בטחון לאומי. גם איומים ביטחוניים בסופו של דבר יאתגרו את העורף. עורף שכבר מזמן הפך לחזית. והשני - שנדרשת התבוננות עמוקה על אופן הניהול של משברים אזרחיים - ברמה הלאומית. מה תפקידה של המשטרה? - ארגונים חברות ומדינות שלא יבנו חוסן בימי השגרה לא יוכלו להתמודד עם המשבר הבא".
דאבוש הוסיפה: "קיימת חובה ניהולית היום לגבש תוכנית עבודה בכל ארגון, חברה ובמגזרים הציבורים והפרטיים לבניית חוסן ארגוני ולאומי וזאת כחלק מההערכות לבניית כל תוכנית עבודה שנתית. זהו סיכון מובנה שהעתיד צופן לנו ולכן על מנת לתת מענה לסיכונים אלה יש ללמוד את הנושא ברמה הגבוהה ביותר וליישם".
