שיני מין לא מוכר של מוזאזאור - זוחל ימי ענקי ממשפחת המוזאזאוריים - התגלו במרוקו. השיניים שונות לגמרי במבניהן משיני זוחלים אחרים, מה שמצביע על התפתחותם המהירה של הזוחלים הימיים עד לפני 66 מיליון שנה, אז הוכחדו ונעלמו מהעולם על ידי פגיעת אסטרואיד, יחד עם כל מיני הדינוזאורים וכ-90% מכל המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה.
המין החדש, Stelladens mysteriosus, חי בתקופת הקרטיקון העליון וגודלו היה בערך פי שניים מגודלו של דולפין. מבנה שיניו של הזוחל הימי הזה היה ייחודי, עם מעין רכסים דמויי להבים לאורך שיניו, בתבנית שדומה לצורת כוכב, המזכירה ראש של מברג פיליפס. בעוד שלרוב המינים שנמנים על משפחת המוזאזאוריים היו שני רכסים משוננים דמויי להבים בחלק הקדמי והאחורי של השן, כדי שיוכלו לבתר את הטרף, ל-Stelladens mysteriosus היו בין ארבעה לשישה כאלה לאורך כל שן.
"זוהי תגלית מפתיעה, מכיוון שבשונה מזוחלים בכלל ומזוחלים ימיים ממשפחת המוזאזאוריים בפרט, הרי שמבנה השן של המין החדש שהתגלה הינו ייחודי רק לו. מבנה זה שונה אפילו משל כל בעלי חיים החולייתנים שראינו בעבר", אמר ד"ר ניק לונגריך ממרכז מילנר לאבולוציה באוניברסיטת באת', שהוביל את המחקר.
3 צפייה בגלריה
מבנה שיניו הייחודי של המוזאזאור Stelladens mysteriosus
(צילום: Fossils (2023). DOI: 10.3390/fossils1010002)
העובדה שנמצאו מספר שיניים בעלות אותה צורה מעידה על כך שצורתן המוזרה לא הייתה תוצאה של שינוי בהרכב הגנטי של היצור או הפרעה פתולוגית כלשהי. מבנה השיניים הייחודי מרמז על אסטרטגיית אכילה מיוחדת או התבססות על תזונה מסוימת, אם כי העובדה שמבנה זה נצפה לראשונה הקשתה על ד"ר לונגריך ועמיתיו לחשוף ממה ניזון הזוחל הימי הגדול. "העובדה כי אין יצור חי או כזה המופיע בתיעוד המאובנים, עם מבנה שיניים דומה לשל Stelladens mysteriosus, מקשה על היכולת להצביע בוודאות על המזון שאכל בתקופה שבה חי. השיניים קטנות יחסית, אך חזקות ועם סימני בלייה בקצוות, כך שנשללת האפשרות לפיה Stelladens mysteriosus ניזון מטרף רך.
עם זאת, השיניים לא היו חזקות מספיק כדי להצליח לפצח מעטה קשיח כשל צדפות או קיפודי ים, אלא מעטה רך יותר כשל אמוניטים, סרטנאים או דגים גרמיים - אבל קשה לדעת. באותה תקופה היו יצורים חיים מוזרים - אמוניטים, בלמניטים ובקוליטים - שכבר לא קיימים. האבולוציה לא תמיד ניתנת לחיזוי, שכן לפעמים היא מתפתחת לכיוון ייחודי שמעולם לא נראה, אך לעיתים גם לא מתפתחת שוב", הסביר ד"ר לונגריך.
3 צפייה בגלריה
איור של המוזאזאור Stelladens mysteriosus טורף יצורים ימיים קטנים
(איור: Dr. Nick Longrich)
המוזאזאוריים חיו לצד הדינוזאורים, אבל לא היו חלק מהם. למעשה, מדובר על לטאות ענק, קרובי משפחתם של דרקוני קומודו, נחשים ואיגואנות, שהתמחו והסתגלו לחיים בסביבה ימית. הזוחלים הללו התפתחו לפני כ-100 מיליון שנה, והתגוונו עד לפני 66 מיליון שנה, כאשר אסטרואיד ענק פגע בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, והחריב את כל הרוב המכריע של היצורים החיים על פני כדור הארץ.
המחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Fossils, מראה שגם לאחר שנים של מחקר על אודות תקופת הקרטיקון במרוקו, מינים חדשים ונדירים ממשיכים להתגלות. על כן, מחברי המחקר צופים כי במערכת אקולוגית מגוונת מאוד, נדרשות שנים רבות על למציאת על אותם מינים נדירים. "אנחנו אפילו לא קרובים למצוא את כל המינים מאותה תקופה. זהו המין השלישי החדש שהתגלה רק השנה במרוקו, כך שגיוון המינים מתקופת הקרטיקון היא פשוט מדהימה", אמר ד"ר לונגריך. "מרבצי המאובנים במרוקו מציעים תמונה שאין שנייה לה בכל הנוגע למגוון הביולוגי המדהים, רגע לפני אותה הכחדה המונית לפני 66 מיליון שנה, עם תום תקופת הקרטיקון. מדובר על יצירת אמן עם דמיון שעולה על גדותיו", הוסיף פרופ' נור-אדין ג'ליל, פליאונטולוג מהמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בפריז ומאוניברסיטת קאדי איאד במרקש, שנמנה על מחברי המחקר.
