שינויי האקלים הם עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה. הטמפרטורות שעולות, עליית מפלס פני הים, המסת הקרחונים, הסערות והשיטפונות, הם רק קצה המזלג של מה שנגרם בעיקר על ידי הגורם האנושי שתורם לפליטת גזי חממה וזיהום הסביבה. לכן, החל היום (ב') בבית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם בהאג הליך היסטורי, שבו יותר מ-100 מדינות וארגונים יגישו ממצאים שמבוססים על מדידות אקלימיות וסביבתיות בנושא, כשבסופו של דבר המטרה תהיה יצירת מסגרת חקיקתית שתחייב מדינות להילחם בשינויי האקלים.
הפגנה מול בית הדין בהאג
(צילום: רויטרס)
"עתידו של כדור הארץ מונח על כף המאזניים. לתוצאות ההליכים הללו יהיו השלכות על דורות רבים בעתיד, שכן הן יקבעו את גורלן של אומות כמו שלי ועתיד כדור הארץ בכלל", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית ראלף רג'נבאנו, השליח המיוחד לנושא סביבה ושינויי האקלים מטעם מדינת האיים הקטנה ונואטו, אשר נושא על כתפיו אחריות כבדת משקל כדי להציב את הסכנה המרחפת מעל מדינתו השוכנת בדרום־מערב האוקיינוס השקט (כמו מדינות איים קטנות נוספות) על סדר היום העולמי.
לדעתם והכרעתם של שופטי בית הדין הבינלאומי של האו"ם בהאג יהיו השלכות משפטיות הרות גורל במאבק בשינויי האקלים. מפגינים רבים התאספו מחוץ לכותלי ארמון השלום, מקום מושבו של בית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם, כשהם אוחזים בכרזות שקוראות למערך השופטים לקבל החלטות נחרצות ולפעול ליישמן המהיר ביותר, מה שיאפשר בלימה של ההשלכות ההרסניות של שינויי האקלים, או לכל הפחות מיתונן.
5 צפייה בגלריה
ראלף רג'נבאנו, שליח מדינת האיים ונואטו לנושאי סביבה ושינויי האקלים (משמאל) בדיונים שנפתחו בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג
(צילום: Piroschka Van De Wouw, Reuters)
5 צפייה בגלריה
פתיחת הדיונים בנושא שינויי האקלים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג
(צילום: Peter Dejong, AP)
"אני מקווה שהשופטים יובילו לפריצת המבוי הסתום שנוצר בשיחות על האקלים העולמי והשינויים הקיצוניים שחלים בו מדי שנה, כפי שקורה בכל התכנסות של ועדת האקלים של האו"ם", אמרה ז'ול שנקנברג, חברת ארגון "הנוער העולמי למען צדק אקלים" (Global Youth for Climate Justice), הפועל לצמצום נזקי משבר האקלים. "אנחנו באמת מקווים לראות התקדמות בנושא שינויי האקלים העולמיים", אמרה הגרמנייה בת ה-26 ל-AFP.
הדיונים התקדימיים בהאג מגיעים כשבוע וחצי לאחר תום השיחות בוועידת האקלים של האו"ם, אשר נערכו בבאקו בירת אזרבייג'ן וננעלו ב-22 בנובמבר. נציגי הוועידה חתמו על הסכם מעורר מחלוקת, לפיו מדינות מפותחות נדרשות לספק סיוע כלכלי בגובה של לפחות 300 מיליארד דולר בשנה עד 2035, על מנת לתמוך במדינות מתפתחות ועניות, שאין ביכולתן להתמודד אל מול הסכנות של שינויי האקלים, שמאיימים על חלקן בהכחדתן. אלא שאותן מדינות נזקקות טענו כי מדובר בהסכם מעליב שלא מזכיר במאומה את המחויבות מצד אותן מדינות עשירות, שנחשבות למזהמות העיקריות, לזנוח את תעשיית הדלקים המאובנים שתורמת רבות להחרפת שינויי האקלים.
אשתקד, אימצה העצרת הכללית של האו"ם החלטה שבה הגישה שתי שאלות מרכזיות לשופטים בינלאומיים: אילו חובות יש למדינות על פי החוק הבינלאומי להגן על כדור הארץ מפני פליטת גזי חממה? ומהן ההשלכות המשפטיות של חובות אלו כאשר מדינות, במעשיהן ומחדליהן, גרמו נזק משמעותי למערכת האקלים העולמית?
השאלה השנייה מתייחסת לאחריותן של מדינות לנזק שנגרם למדינות קטנות ופגיעות יותר ולאוכלוסייתן, במיוחד מדינות המאוימות על ידי עליית מפלס הים ותנאי מזג אוויר קשים באזורים כמו האוקיינוס השקט.
5 צפייה בגלריה
פעילי האקלים והסביבה מחוץ לכותלי בית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם
(צילום: Peter Dejong, AP)
5 צפייה בגלריה
פעילי האקלים והסביבה מחוץ לכותלי בית הדין הבינלאומי לצדק של האו"ם
(צילום: Peter Dejong, AP)
ג'ואי צ'ודהורי, עורכת דין במרכז למשפט סביבתי בינלאומי, שבסיסו בארה"ב ובשווייץ, אמרה כי בית המשפט יספק "מסגרת משפטית כללית, שבה ניתן יהיה להכריע בשאלות ספציפיות יותר". מבחינתה, חוות דעת השופטים, שאמורה להימסר במהלך השנה הבאה, "תשפוך אור על מחלוקות הקשורות לאקלים ברמה הלאומית והבינלאומית כאחד".
כמה מהמדינות המזהמות בעולם, בין היתר סין, ארה"ב והודו - יהיו בין 98 המדינות ו-12 ארגונים וקבוצות שצפויים להביע דעה בדיונים שייערכו בהאג. למרות שהקהילה הבינלאומית הסכימה להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי, מחקר מטעם פרויקט הפחמן העולמי (Global Carbon Project) - ארגון המבקש לכמת את פליטת גזי החממה העולמית ואת גורמיה - אשר הוצג בוועידת האקלים שנערכה בבאקו, מצביע על מגמה מדאיגה לפיה הפליטה מתעשיית הדלקים המאובנים האמירה ואף שברה שיאים חדשים. כעת, התקווה היא שהדיונים בהאג ישנו את המציאות העגומה.
