לוחמים חילצו את הכלב יונס מבית בוער בחאן יונס, וכעת - אחרי כמה חודשים שבהם היה בביתו של לוחם במילואים - הם מחפשים לו מאמצים, שיוכלו להעניק לו בית חם וחיים טובים.
נתנאל אלינסון, המשרת במילואים ברצועת עזה, סיפר: "ערכנו מבצע לכיבוש שכונה בחאן יונס. פרצנו לבית אחרי שפירקנו אותו עם טנקים, רימונים ועוד, והנה בסיום טיהור הבית אחד הלוחמים צעק לי - 'אלינסון, בוא תראה יש פה גור כלבים מתחת למיטה'".
הלוחם המשיך בתיאור: "באנו ומצאנו גור מפוחד כולו, מסתתר ורועד. כשבאנו להרים אותו הוא ברח לבית הסמוך, שצוות אחר טיהר. ואז הבית הסמוך התחיל לעלות באש. בניה ודנדוש הצדיקים לא היססו, נכנסו לבית הבוער, חילצו את הגור המפוחד, ובו במקום ניתן לו השם: יונס. את כל הבתים האלה פוצצנו לאחר חצי שעה, כך שיונס ניצל מגורל די מבאס ויצא לחירות".
הלוחמים דאגו לכלבלב החמוד, שדי רעד כששמע את הפיצוצים. "האכלנו אותו מכל טוב ובאופן חשוד הוא סירב לגעת בקבנוסים, מה שגרם לנו לחשוב שאם אפילו כלב מורעב לא נוגע בהם, אולי כדאי שגם אנחנו נתנזר ממעדן הפלסטיק המפוקפק הזה", אמר אלינסון.
יונס נשאר עם הלוחמים, גם כשיצאו מחאן יונס. "הפשוש הקטן הזה יצא יחד איתי ואפילו עמד יפה בשירת התקווה של טקס הסיום", שיחזר אלינסון. "עוד באותו יום שיצאנו, ועוד לפני שהגעתי הביתה, לקחנו אותו לווטרינר, עשינו לו מקלחת, הסגר וחיסונים. הוא כל כך יפה וכל כך לא נראה עזתי-כנעני, שיש הטוענים שהוא בכלל כלב ישראלי שנפל בשבי. הבאתי אותו הביתה, ומיד במפגש עם הילדים, ובעיקר עם הג'ינג'ית הקטנה - הוא פשוט הפך מכלב עם פוסט טראומה לכלב מתוק וכשכשן זנב סדרתי".
מאז חלפו להם כמה חודשים, וכעת מסיבות שלא קשורות ליונס - הסתיימה תקופת האומנה בבית משפחת אלינסון, וכעת יונס מחפש בית. "הוא בן 9 חודשים בערך, הוא עבר את כל החיסונים (מחומש וכלבת), הוא עבר אצלנו סדרת חינוך להיות כלב בית והוא עושה צרכים רק בטיולים ולא בבית", סיפר אלינסון. "הוא חברותי מאוד ולא רב בכלל עם כלבים או אנשים, אוהב ליטופים, חיבוקים וטיולים ארוכים. אז אנחנו מחפשים לו בית אוהב, הוא יכול להיות גם כלב בית וגם כלב חוץ (חצר, לא קשור). ובכלל, יונס הוא לא כלב רגיל, אלא כלב עם סיפור הצלה מיוחד שזה תמיד מוסיף".
