86 כבשים מהעדר שמגדל יהודה (יודי) נוקד מהמושב נוב שברמת הגולן מתו בימים האחרונים, לאחר שאכלו מהצמח הקוצני לכיד הנחלים.
כבשים הורעלו למוות בגולן לאחר שאכלו צמח רעיל
נוקד, המגדל כבשים למעלה מ-40 שנה, לקח את העדר שלו אל שטח מרעה, הסמוך למאגר חיתל שבדרום הרמה. פחות מיממה לאחר שרעו באזור החלו הכבשים לרעוד ולאט לאט איבדו את ההכרה ומתו. "זוועה כזאת לא ראיתי בחיים שלי", הוא אמר, בשעה שספר את הכבשים המתות הפזורות ברחבי שטח המרעה שלו. "זו פשוט קטסטרופה. כל הטיפולים לא הועילו. בכל פינה שוכבת כבשה, שמתה בייסורים".
הכבשים שמתו אכלו ככל הנראה מהצמח שהולך ומתפשט במקווי מים, בעיקר מלאכותיים בגולן. ורק בשנים האחרונות התגלה כי הוא רעיל בשלבי מסויימים של התפתחותו. את התגלית על מסוכנתו גילו החוקרים רק לפני כחמש שנים, כאשר כבשים מתו באזורי רעייה שבהן לכיד הנחלים צומח. אז הם סברו כי רעילותו גבוהה רק בשלב הצמיחה הראשוני שלו כאשר זרעיו מרובים.
ייתכן כעת, שבשל שינויי האקלים, הצמח עלול להיות מסוכן גם בבגרותו, בעקבות מצבי קיצון כמו הבדלי טמפרטורה והרכב מים וקרקע. "לכיד הנחלים כרגע בהתפרצות בישראל. בעולם המדעי עוד לא חקרו אותו די כדי לדעת ולהבין אותו", אומר ד"ר עודד כהן ממכון שמיר למחקר שברמת הגולן. לדבריו, "זה צמח שבדרך כלל מתרבה ומתפשט בבתי גידול מלאכותיים סביב גופי מים, שיש בהם תנודתיות מאוד גדולה במפלס המים במהלך השנה. כשהמים יורדים, הנביטה מתרבה ובשלבי הנביטה הצמח ברעילות מקסימלית וככל שהוא גדל הרעילות יורדת".
ד"ר כהן הוסיף כי ייתכן שהיו קורבנות בעבר לצמח הרעיל. "אנחנו חושדים כי גם עגלים מתו בעבר בגולן מאכילת יתר של לכיד נחלים וזו בהחלט תופעה מדאיגה, אך מקומית לעת עתה. לא ראינו אותו מתפשט מאוד בשאר אזורי הארץ", הוא אמר. "עד לפני כמה שנים לא ראינו משמעותית את הצמח הזה וזו תופעה של השנים האחרונות".
גובהו של הצמח, המוגדר עשב, מגיע עד ל-120 ס"מ והוא נחשב כעמיד בפני קוטלי עשבים, ובשל התרבותו המהירה נחשב למזיק. ד"ר כהן מציין כי לכיד הנחלים משתלט על הנוף בצורה בלתי רגילה, כי אף צמח אחר לא מסוגל לשרוד את תנודתיות מפלסי המים. "לכן הריכוז שלו מאוד גדול בהיעדר צמחים אחרים", הוא אמר. הצמח מוכר כמסכן בעיקר צאן, בקר וחזירים אך עלול גם להרוג כלבים, אם ינסו לאכול אותו.
במחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות אומרים כי הצמח הזה, ש"פירותיו" נראים כמו ביצים קטנות ומסביבם קוצים חדים ומכאיבים, נדבקים לפרוות בעלי חיים שמפיצים אותם ממקום למקום. הצמח "עשה עלייה" לישראל עוד בתקופה שלפני קום המדינה. ד"ר כהן מציין מנגד כי קיימות עדויות ארכיאולוגיות לנוכחותו כאן עוד לפני מאות שנים. "אנחנו במכון שמיר למחקר מנסים לקדם מחקר שיחקור את הבסיס של הבנת הקשר בין שלבי הצימוח השונים של הצמח לרמת הרעילות שלו. לצערי אין הרבה מידע בעולם עליו, למעט מאמר או שניים מלפני 30 שנה. אנחנו גם רוצים לבדוק אילו גורמים סביבתיים מעודדים את הרעילות של הצמח וגם למצוא דרכים לניהול של שטחי המרעה והתמודדות מולו".
בינתיים נוקד מודאג, ואומר כי "הצמח הזה הוא פצצה מתקתקת לבעלי חיים". הוא סבור כי על הרשויות לטפל בהתפשטות הצמח ולעקור אותו. "יש לנו 800 דונם מרעה סביבו. למאגר פורצים כל הזמן מגיעים דייגים ואנשים שלא צריכים להסתובב שם. הם משאירים לנו שערים פתוחים והכבשים עוברות ונפגעות", הוא אמר. נוקד הודה כי האירוע הפעם היה ככל הנראה בשל טעות, מפני שחשב כי הצמח כבר אינו מסוכן בשלב זה.
באגודת "מי גולן", האחראים על שטח מאגר המים והשטח הסובב אותו, אומרים מנגד כי הם מאוד מצרים על האירוע, אך הם לא אחראים על הכבשים אותן בחר החקלאי להכניס למתחם. "אין לנו כל רצון שהצמח הזה יתפשט כאן, אבל עד כה לא התגבשה כל המלצה להתמודדות מולו", נמסר.
במשרד החקלאות אומרים בתגובה כי "מדריכי המשרד הנגישו בעבר ומנגישים בהווה מידע בנושא, באמצעות הרצאות והדרכות אישיות למגדלי צאן ובקר".
