ללא כל הישג, שר החקלאות אבי דיכטר התקפל מהצהרתו והחליט להצביע היום (ד') בעד תקציב המדינה. לדבריו, נתניהו הבטיח "להיכנס לאירוע" ולמצוא פתרון לקיצוץ התקציבי העמוק במשרדו עד ערב הפסח. רשימת הבטחות העבר של נתניהו שלא קוימו מעולם ארוכה מנשוא. אולם במקרה הזה, ההחלטה המסוכנת של דיכטר להסתמך על מילה של נתניהו ללא כל ערבויות עלולה להוביל לתוצאה הרת אסון: סגירת מכון וולקני, בו מרבים פוליטיקאים להתגאות בשל הישגיו המחקריים ופיתוחיו החקלאיים שקנו לישראל את שמה ברחבי העולם.
עתידו הפוליטי קצר הטווח לפחות של דיכטר הובטח. איש לא טרח להקשיב לאיומי הסרק שלו בנוגע לאי תמיכה בתקציב המדינה אילו לא יימצא פתרון לקיצוץ החד בתקציב משרדו. שעה שמשרדי ממשלה קיבלו תוספת תקציב, דיכטר יישר קו עם קיצוץ של כ-12% בתקציב המשרד האחראי על הביטחון התזונתי בישראל. הוא חתך באבחת סכין שיעור כמעט כפול – 21% - מתקציבו של מכון וולקני, כדי לא לפגוע בתמיכות לחקלאים שנפגעו מהמלחמה. לאחר שהפנה אצבע מאשימה כלפי האוצר וטען כי השלו אותו לחשוב שמדובר בקיצוץ שוויוני בממשלה – החליט לשקוע בנוחות בכיסא עור הצבי שלו במליאה ולהצביע בעד גזר דין מוות למכון וולקני.
דיכטר נמנע אפילו ממעשה סמלי קטן של הזדהות עם המצב העגום אליו גלגלו הוא, סמוטריץ׳ ונתניהו את מכון וולקני. דיכטר הגיע במיוחד למליאת הכנסת כדי להצביע נגד הסתייגות לתקציב שמשמעותה תוספת תקציב למכון וולקני. כלומר, הצלתו. כנראה ש-700 מחקרים פעילים לא מעניינים את דיכטר הפוליטיקאי. גם לא עשרות אלפי פטנטים רשומים, גם לא פתרונות לחקלאות הישראלית שמתקיימת בארץ מדברית רותחת עם משאבי מים דלים אך ורק בזכות מחקר חקלאי פורץ דרך, וגם לא הביטחון התזונתי של תושבי ישראל.
מהומה לאחר העברת התקציב
(צילום: ערוץ כנסת)
השילוב של טכנולוגיה וחקלאות קריטי למדינה כמו ישראל, אילו היא חפצת חיים. ״אם יש עתיד לחקלאות בישראל, זה רק הייטק וחקלאות מיוחדת, שילוב של אקדמיה והשדה. יש אנשים שיכולים להחזיק כאן את החקלאות בגלל הדבר הזה", אמר לכלכליסט חקלאי צעיר שנעזר במכון וולקני ובמשרד החקלאות בשנים האחרונות. החקלאות הטכנולוגית יכולה להציל ענף שבשנים האחרונות זלזלו בו ממשלות ישראל, אלו שהחליטו שהאזרחים יכולים להסתפק בעגבניות חסרות טעם ומלאות חומרי הדברה מטורקיה, שום תפל מסין או שמן זית במחיר תנודתי מספרד, הותירו את החקלאים לעקור בזה אחר זה את השדות.
פחות מ-70 מיליון שקל היו יכולים להציל את מכון וולקני מפני שקיעה - כסף קטן לעומת תקציב המשרד למשימות לאומית של השרה אורית סטרוק. לפוליטיקאים לא היה מספיק אכפת, ופתרון לא נמצא. לאורך השנים ידעו הפוליטיקאים, בזה אחר זה, להשתמש במכון כסמל לגאווה לאומית, להציג את הפיתוחים שלו שמיושמים ברחבי העולם ולהתגאות בכך שישראל היא מדינת טכנולוגיה. כעת את כספי המחקר והטכנולוגיה מפנים לשירותי דת ולאומיות שונים. ספק אם אלו יצליחו להכניס לקופת המדינה את מה שמכניס מכון וולקני, או לשמש מושא לגאווה עולמית. אילו חוקרי וולקני היו יכולים להעתיק את מקום עבודתם מעבר לים, אולי כך היה עדיף. עבודתם קריטית, ומסתבר שממשלת ישראל לא מעריכה מצוינות, לא הישגים אקדמיים ולא פיתוח פורץ דרך.
דיכטר בחר להרכין היום ראש בפני קיצוץ חסר תקדים במשרד אשר קיבל למשמרת, בתקופה שבה החקלאות הישראלית נאלצת להתמודד עם המשבר הגדול בתולדותיה. המכון שיכול לסייע לחקלאות המקומית וגם העולמית להסתגל לעתיד חם ויבש יותר, בסכנת סגירה. הקיצוץ החד רשום על שמו, כמו על שם בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'. הממשלה בוחרת לוותר בשמנו ובעיניים פקוחות על מנוע צמיחה לאומי שמאז תקומתה קנה לה ברחבי העולם שם של מדינה שבה המוח הישראלי והאמביציה המדעית עושה את הבלתי יאומן. עבור ממשלת נתניהו, כך מסתבר, הישגים זה לא מספיק. גם לא 17.7 שקלים שמניב כל שקל ממשלתי שמושקע במכון וולקני בחזרה למשק. כעת האזרחים ישלמו את מחיר חגיגת הכספים של נתניהו וסמוטריץ׳, והמכון שמגלם אולי יותר מכל את החלום הציוני ישלם את המחיר. דיכטר הרי הסכים.
