מבזק חדשות טובות 131022
(צילום: נויל האריס)
לא תאמינו, אבל אולי סוף סוף יש לנו עדויות על הכוכבים הראשונים ביקום; הם ככל הנראה הופיעו לראשונה כשהיקום היה רק בן 100 מיליון שנה, אבל כעת, כשהחלל מפוצץ באינספור כוכבים, זה משאיר לנו רק את היכולת לחפש רמזים עליהם.
חוקרים מיפן, אוסטרליה וארצות הברית מצאו ש"תערובת ייחודית של יסודות" יכולה הייתה להגיע ממקור אחד בלבד: סופרנובה אדירה של כוכב מהדור הראשון. אפשר לחלק כוכבים לשלוש קטגוריות. אוכלוסיות כוכבים צעירים יותר מכילות יסודות כבדים, בעוד שאוכלוסיות כוכבים מבוגרים יותר מכילות פחות יסודות כאלה, ואילו הכוכבים הראשונים, המתוארים כאוכלוסייה מספר 3, המבוגרים ביותר – הם המאתגרים ביותר לחיפוש ובדיקה.
נכון לימים אלה, אנחנו רק יכולים להעלות תיאוריות לגבי איך הם נראים ומה הרכבם. מדענים מעריכים שהכוכבים המוקדמים הללו היו חמים מאוד, בהירים ומאסיביים, אולי פי מאות ממסת השמש שלנו. כשהכוכבים הללו התפוצצו, הם הניחו את היסודות לאלמנטים הדרושים להיווצרות עולמות סלעיים, כמו העולם שלנו, ובכך לאפשר חיים כפי שאנחנו מכירים אותם – כך שמדובר בחדשות טובות.
הממצאים החדשים של החוקרים מספקים את הראיות החזקות ביותר שנראו עד כה ביחס לכוכבים מוקדמים, למרות שכוכב פוטנציאלי כזה דווח כבר ב-2014. בעוד הם נרגשים, הם גם מצננים את ההתלהבות וטוענים – יהיה צורך בתצפיות נוספות כדי לבדוק תכונות נוספות, אבל חותמים "עכשיו אנחנו יודעים כבר מה לחפש".
ועכשיו, האם הבירה שלכם יכולה להיות טעימה יותר? מדענים מצאו דרך לשפר את הטעם. כיום נהוג להכין בירה במיכלי תסיסה גבוהים, כאלה שהחליפו מיכלים קצרים יותר, ויש האומרים שזה השפיע לרעה על טעם הבירה שהתקבלה.
הסיבות לכך נעוצות בעיקרבחיסכון - יותר בירה בפחות כסף. אבל מה עם הטעם? החוקרים זיהו זני שמרים שעמידים במיוחד לפחמן דו חמצני, והשתמשו בניתוח רצף של גנום שלם כדי להבין את הייחודיות שלו בשימור הטעם הפירותי גם במיכלי תסיסה מודרניים.
בריצוף עצמו הם זיהו מוטציה בודדת והנדסו אותה יחד עם זנים אחרים, מה שגרם להם לשמור טוב יותר על הטעם שלהם. בעוד המחקר נתמך על ידי חברת בירה עולמית, היא מקווה לעשות שימוש בטכנולוגיה כפטנט. שינוי גנטי שמביא לבירה איכותית יותר, מגניב.
ולסיום, שימו לב למדענים האנגלים שפנו לעזרת הציבור כדי לאסוף תמונות של חיות בר, במטרה לבנות תמונה טובה יותר של ההרגלים וההתנהגויות שלהן.
אוניברסיטת דרהאם הקימה את רשת MammalWeb לפני תשע שנים, במהלכן הציבה מצלמות נסתרות באזורים מיוערים ובהם יונקים, ברחבי בריטניה. כעת, החוקרים פונים אל התושבים כדי להרחיב את אזורי הצבת המצלמות, מה שיכול לסייע להבנה של כיצד חיות הבר מתמודדות עם אתגרים, כמו משבר האקלים.
הפרויקט כבר התחיל להתגלגל, ובאמצעות הצבת מצלמות על ידי מתנדבים, הם תפסו לא פחות מ-440 אלף תמונות וסרטונים של חיות בטבע.
