מבזק חדשות טובות
(צילום: ירון ברנר)
זו ממש לא הפעם הראשונה, שבה אנחנו נדהמים מהתמונות שטלסקופ החלל ג'יימס ווב מספק לנו, והפעם: צילומים עוצרי נשימה של 19 גלקסיות ספירליות (כמו שביל החלב), מקושטות באינספור כוכבים. בזכות מצלמת האינפרא האדום של הטלסקופ המתקדם, יש לנו יכולת לראות גם את הליבות הגלקטיות הצפופות, שבהן מסתתרים גם חורים שחורים על-מסיביים (חור שחור על-מסיבי מוגדר כחור שחור בעל מסה שנעה בין 100 אלף ל-10 מיליארד מסות שמש).
אנחנו נחשפים ליופי החללי הזה באמצעות תוכנית Nearby GalaxieS. PHANGS, שמטרתה להבין את הקשר בין היווצרויות של גזים וכוכבים לבין המבנה הגלקטי בחלל, או בקיצור: איך גלקסיות נוצרות ומתפתחות?
בזמן שאתם נפעמים מהיופי הגלקטי, עוד קצת פרטים עליו: הצבעים האדמדמים שבתמונות מסמלים את הגז והאבק, ואילו החלקים הבהירים יותר: מצבור של כוכבים, וסימנים ברורים לחורים שחורים.
הכוכבים שנמצאים במרכז הגלקסיה או בצמוד אליו, הם בדרך כלל כוכבים מבוגרים בהרבה מאלה שנראים בזרועות בחלק החיצוני. ככל שכוכב רחוק יותר ממרכז הגלקסיה, כך הוא (בדרך כלל) צעיר יותר. אלו יראו לנו יותר כחולים בדרך כלל. גושים כתומים יהיו כוכבים צעירים אף יותר מהכחולים, כי הם עדיין עטופים במעין שמיכת גז.
כעת, מתרגשים החוקרים מהרשמים הוויזואליים החדשים של ג'יימס ווב, שהעניק לאסטרונומים כמות נתונים עצומה, שעתידה להניע את חקר החלל לשנים ועשרות שנים קדימה.
ומכאן, לתופעה נדירה בשמיים. אז את האורורה (או בשמה הלא לטיני – זוהר הקוטב) אנחנו כבר מכירים. תופעת טבע שיוצרת אור בצבעים שונים בשמי הלילה, כתוצאה מעומס יתר של חלקיקים שזורמים מטה בשדה המגנטי של כדור הארץ, ומתנגשים במולקולות שבאוויר.
התופעה מתרחשת בזמן שיש פעילות מוגברת של השמש. כך נוצר מפגש בין אטומים, שמצריך שחרור אנרגיה - שבא לידי ביטוי בהופעת הזוהר. אבל כנראה שכך לא ראיתם מעולם את גלי האורורה. כמו מעין סליל, קצב לב/סאונד או זיגזג.
ג'ף דאי, שעוסק בצילום אסטרונומי, זיהה את המופע הנדיר ביותר בשמי הלילה של איסלנד, לאחר שמשב רוח מהשמש גרם לרטט באטמוספרה של כדור הארץ. התופעה יוצאת הדופן נמשכה מספר דקות לפני שנעלמה לחלוטין.
ונסיים את מבזק החדשות הטובות עם תמונות שעשויות להיות היסטוריות בעולם הטבע ובעלי החיים: האם אנחנו צופים כעת בתמונות הראשונות בעולם של עמלץ לבן שזה עתה נולד? חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה טוענים שכן.
הבייבי-שארק הזה צולם ממעוף הציפור על ידי מזל"ט בסנטה ברברה, כשהוא באורך של כמטר וחצי, מה שתואם את מה שידוע לנו על עמלץ לבן לאחר ההשרצה. בהודעה לעיתונות נמסר שהגור נצפה כשהוא לבן כולו, אלא שבהילוך איטי נראתה השכבה הלבנה מעין נשפכת מהגוף בזמן השחייה – מה שחיזק את ההשערה בדבר השלת השכבה העוברית של הגור (ובעברית: שכבת נבט).
התמונות האלה, כך על פי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה, מסמנות את הפעם הראשונה שבה נצפה עמלץ לבן שזה עתה נולד בטבע. תיעוד השרצה של כרישים בטבע הוא דבר נדיר, ולרוב החוקרים שעוקבים אחר כרישים כל חייהם, מדובר באחת מפסגות הקריירה.
