במשבר האקלים יהיה קשה לטפל ללא חינוך. גם הדור הבא יצטרך לבלום את התחממות כדור הארץ. ואכן, על פי תוכנית "100 הצעדים" של הממשלה להתמודדות עם המשבר, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, בשנתיים הקרובות יוכנסו למערכת החינוך ולמוסדות להשכלה גבוהה שיעורים וקורסים שעוסקים בנושא.
"שינויי האקלים כבר כאן", מבהירה הילה נקש, רכזת ארצית לחינוך סביבתי בחברה להגנת הטבע. "הם דופקים על הדלת שלנו בצורות שונות – השריפות הקיצוניות באוסטרליה, ימי החום שחווינו לפני כחודש ומכת הגשם שנחתה מתל־אביב ועד נהריה בחורף. הילדות והילדים שלנו שומעים על משבר אקלים בתקשורת, בבית הספר או בגן, אבל לפעמים סופגים אותו באופן מפחיד, ללא כלים להבנת המשמעות שלו".
משבר האקלים, כאמור, עדיין לא נמצא בתוכנית הלימודים בבתי הספר. אבל תלמידים בכל רחבי הארץ פועלים כדי לשנות את המצב, הרבה לפני ההכרזה על תוכנית "100 הצעדים". הם אף הציגו דרישה בנושא לשרת החינוך יפעת שאשא-ביטון. ליה סעידיאן (17), שלומדת בתיכון שוהם, היא בעלת מודעות סביבתית ונכללת בקבוצת הצעירים שדורשים שהמערכת תתייחס למשבר האקלים. היא אף הפגינה למען זה בפתיחת שנת הלימודים.
"מהרגע ששרת החינוך נכנסה לתפקיד ניסינו ליצור קשר איתה ועם העוזרים שלה", ליה סיפרה. "העוזרים הציעו שנקבל שיעורים פעם בחצי שנה, וזה לא מספיק. הפגנו ביום הראשון ללימודים בבית ספר בראשון־לציון ותפסנו את השרה שם בחוץ. דיברתי איתה. היא אמרה שמשבר האקלים מאוד חשוב לה ושהם מקדמים תוכניות יחד עם המשרד להגנת הסביבה".
בינתיים הפגישה שנקבעה בין התלמידים לשאשא-ביטון נדחתה לחודש הבא, אבל תהיו בטוחים שהצעירים ימשיכו לעמוד על הדרישות שלהם. "אני לא למדתי על הנושא הזה בבית הספר בכלל", מוסיפה סעידיאן. "כל הידע שלי מגיע מחינוך מהבית, מאבא שלי. למורים אין שום הכשרה בנושא".
אבל לא הכול אפור: השבוע הוציאה ד"ר גילמור קשת־מאור, מנהלת אגף מדעים במשרד החינוך, הודעה לכל מנהלי המחוזות ובה ביקשה לאפשר השתתפות תלמידים במצעד האקלים שיתקיים ביום שישי.
"ברור שמשבר האקלים מחריף והוא תוצאה ישירה של פעילות אנושית ופליטות פחמן", כתבה. "השתתפות התלמידים במצעד מהווה חלק מתהליך חינוכי – מלימוד אקדמי, גיבוש עמדות, קבלת החלטות ועד פעולה ואקטיביזם. תלמידי בתי הספר ישתתפו במעשה אזרחי ויביעו את בקשתם לקיים שינוי אמיתי, שנתמך על ידי המדע העדכני. מדובר בהתנסות ערכית, אזרחית, חברתית ודמוקרטית".
מה הכסף שלכם עשה?
משרד החינוך הקים כבר ועדה שתפעל להכנסת משבר האקלים לתוכנית הלימודים. זאת בתגובה לתכנים של חברות גז ואנרגיה שנכנסו כבר לכיתות הלימוד. בראש הוועדה עומד פרופ' איתי הלוי ממכון ויצמן.
"אנחנו עובדים כחודשיים, ממש חדש", מספר פרופ' הלוי בהתרגשות. "הוועדה הוקמה כדי לדייק את התכנים המדעיים שמגיעים לתלמידי ותלמידות ישראל. זה מגיע בעיקר בעקבות אי־הדיוקים בתכנים שהוצגו על ידי בעלי אינטרס. חברי הוועדה הם מתנדבים, עושים זאת על חשבון זמנם הפרטי. אנחנו כאן כי הנושא חשוב. ספקנות היא דבר בריא, אבל יש הסכמה מקיר לקיר לגבי המשבר והגורמים לו".
מדוע לקח למערכת החינוך כל כך הרבה זמן לטפל במשבר האקלים? פרופ' הלוי אומר ש"מדענים יודעים על המשבר וההשלכות הפוטנציאליות שלו כבר הרבה שנים, יותר זמן בהשוואה למקום שבו הם נמצאים בתודעת הציבור. הסיבה שהנושא פחות חילחל בעיניי היא משום שגופים בעלי אינטרסים קידמו דעות שמאוד רחוקות מהקונצנזוס המדעי. יותר מ־90% מהקהילה המדעית מסכימה לכך שהאדם אחראי לשינוי האקלים. אנחנו עדיין רק מתווכחים בינינו עד כמה יתחמם, אבל יש ארגונים עם אינטרסים שמציגים קולות של אי־הסכמה, והקולות האלה מקבלים משקל לא פרופורציונלי. התקשורת, בניסיון להציג שני צדדים ולהישאר מאוזנת, לפעמים מציגה את הצד של מכחישי האקלים כשווה ערך. כך יותר קשה לציבור ולמקבלי ההחלטות להתגייס לנושא. ההתעוררות שרואים בחודשים האחרונים נובעת מכך שאנחנו מבינים שיש פה נושא בוער שהתעלמנו ממנו".
פרופ' הלוי מסביר איך מנגישים נושא כל כך רחב לילדים ונוער. "למשל, בחירות של מגורים, תחבורה ותזונה - הכל משפיע", הוא אומר. "איפה משקיעים את הכסף, איזה מוצרים חברות מנסות לפתח. הדרך להתחיל את זה היא בבסיס. להקנות הבנה ואכפתיות לנושא. להבין את ההשלכות מבחינת גלי חום, ביטחון מזון, משק המים, המתחים המדיניים שהמשבר יכול לייצר. אלה דברים שצריך לדבר עליהם".
צעד קטן לשינוי גדול
משבר האקלים לא אמור לעבור לאחריות בלעדית של המורים והמורות. גם להורים יש תפקיד חשוב, כבר עכשיו, בחינוך הילדים למודעות סביבתית. הילה נקש, מהחברה להגנת הטבע, אומרת ש"לימוד ילדים על הטבע והאקלים מגיל צעיר עוזר להם לפתח תחושת אחריות ותשוקה לעולם הסובב אותם. הם יחיו בתנאי אקלים מאוד שונים מהתנאים בהם ההורים שלהם גדלו, ואנחנו צריכים לספק להם כלים להבנת השינויים והדרכים להסתגל אליהם".
נקש מוסיפה: "לעיתים הבחירות שלנו נראות לנו כזריקת אבן לאגם גדול. אנחנו חשים שבבעיה גדולה כל כך אין לנו אפשרות להשפיע. אני חושבת שהשינוי מתחיל באנשים. לפעולות ולבחירות שלנו יש השפעה. לחנך ילדים להכרה במשבר האקלים זה אתגר, וגם הזדמנות לגדל אותם כשהם מחוברים לעולם משתנה, לטבע ולחברה. הזדמנות לגדל ילדים אכפתיים, מודעים, אחראים ומשפיעים".
פרופ' הדס סערוני מאוניברסיטת תל־אביב, החברה בוועדה מטעם משרד החינוך, אומרת ש"נושא משבר האקלים במערכת החינוך צריך להיות חוצה גבולות, רב־תחומי. זה קשור לחברה, תרבות, חינוך, פסיכולוגיה, פילוסופיה וכמובן אזרחות. הנושא צריך להילמד בכל המקצועות. כל מורה מומחה בתחומו יכול לתת את ההיבטים הנחוצים. מורה לכימיה יכול לדבר על הרכבי הגזים באטמוספרה. מורה לאזרחות יכול לשאול מה אנחנו יכולים לעשות. לצערי, ספקנים ומכחישים מצליחים להשמיע קול גדול. אבל הצעקה היום באה מהילדים, מבני הנוער. הם אלה שיביאו לשינוי, ויהיה להם תפקיד מרכזי בכך".
מצעד אקלים ביום שישי בתל אביב
אירוע השיא של תנועת האקלים והסביבה יתקיים ביום שישי בבקור בכיכר רבין בתל אביב, תחת הכותרת "נגמר למנהיגים הזמן למשחקים, אין מקום להצהרות - הגיע הזמן למעשיים מידיים".
המארגנים אומרים כי למצעד צפוי להגיע מעל 10,000 משתתפים. בנוסף כ-100 אוטובוסים מכל חלקי הארץ יאספו תלמידים ופעילי תנועות נוער. המשתתפים יצעדו ברחובות סביב כיכר רבין, ויחסמו לתנועה צירים מרכזים לאורך שעות הבוקר והצהרים.
במצעד האקלים ישתתפו ארגונים ירוקים, חברתיים ואזרחיים, וכמו כן תנועות נוער ותנועות סטודנטיאליות. האירוע מצטרף לצעדות אקלים המתקיימות ברחבי העולם, במטרה להציב על סדר היום את משבר האקלים, מפניו מזהירה הקהילה המדעית.
דרכי לימוד אודות משבר האקלים לפי גיל
גיל 2 עד 5: נלמד את הילדים על הטבע ונאפשר להם להתחבר אליו ולכבד אותו. שהייה בטבע והנאה ממנו. למשל, מבט על עץ בשדרה או על ציפור בגינה, אפשר גם בעיר. לשמוע ציפורים ולשחק באדמה. או למשל לזרוע זרע ולראות אותו גדל, מצמיח פרי או פרח. יש סביבנו טבע מופלא. רק לעצור, להתבונן ולהקשיב.
גיל 6 עד 9: נמשיך בשהייה בחוץ, תוך התבוננות ופליאה. נעודד את הילדים לשאול שאלות ולחפש תשובות על ידי חקר וקריאה. נחפש כבר השפעות הדדיות בין הטבע ובינינו: הדרכים בהן הטבע ומזג האוויר משפיעים על חיי היומיום שלנו, וכיצד בני אדם משפיעים על הטבע. נשאל האם האדם בכלל יכול להשפיע על מזג האוויר. זהו גיל מתאים לעסוק בהבדל בין מזג אוויר לבין אקלים.
גיל 10 עד 12: שינויי אקלים הם נושא מורכב להבנה. זהו תחום שרחוק מעולמם הפרטי של הילדים ועלול להציף חששות. בגילים אלה בני נוער כבר מסוגלים להכיל תכנים גלובליים. חשוב לתת מקום לרגשות ולחששות שעולים. ניתן להתחיל מעובדות פשוטות או מקריאת ספרים. להתפתחות האנושית ב־200 השנים האחרונות יש השפעה על כדור הארץ, הטבע והאקלים. האדם ניצל את המשאבים שניתנו לו בחינם, מתוך תחושה שהטבע הוא אינסופי. ניתן לחקור יחד מהן ההשפעות כיום ואיזה השפעות צפויות בעתיד.
אפשר לדבר על פעולות ספציפיות שיכולות להשפיע על האקלים, כמו שימוש באנרגיה ותחבורה, ובחירות שעושים בחיים כדי שהאקלים לא ישתנה עוד יותר. זו הזדמנות לדבר גם על התמודדות עם מצבים של חוסר ודאות. אנחנו לא יודעים לחזות בדיוק מה יהיו ההשלכות, אבל יש לנו כוחות להתמודד עם מצבים משתנים.
גיל 13 עד 18: בגילים אלה בני נוער כבר מעוניינים להשפיע על העולם, אבל במקביל עשויים לראות את המציאות כמאוד דיכוטומית. זו הזדמנות להציג בפניהם את המורכבות של משבר האקלים. לחקור את הנושא לעומק, יחד איתם. לשאול שאלות ביקורתיות. לפתוח בפרויקט או ביוזמה אשר יוכלו לקדם את המודעות או לייצר שינוי ממשי. בני נוער ברחבי העולם מובילים את המחאה האקלימית. בישראל קיימת תנועת "נוער למען האקלים" וקבוצות סביבתיות נוספות. ניתן להצטרף אליהן או להתייעץ איתן לפני פעולות שכדאי לקדם.
המלצה בלבד מאת הילה נקש, רכזת ארצית לחינוך סביבתי בחברה להגנת הטבע
