מעט מאוד אנשים באנגליה אכלו כמויות גדולות של בשר לפני שהוויקינגים התיישבו בה, כולל בני האליטה. כך עולה ממחקר ביו-ארכאולוגי חדש. בנוסף, עולה מהמחקר כי איכרים ערכו סעודות בשר מפוארות לשליטיהם - ממצאים המבטלים הנחות מחקר בנוגע להיסטוריה האנגלית המוקדמת של ימי הביניים.
נסו לדמיין את אנגליה של ימי הביניים ואת החגיגות המלכותיות הכוללות כמויות עצומות של מנות בשר. היסטוריונים הניחו זה מכבר שבני המלוכה והאצילים אכלו הרבה יותר בשר משאר האוכלוסייה וכי איכרים חופשיים נאלצו למסור את מזונם כדי שלשליטיהם יהיה מספיק אוכל לאורך כל השנה. צמד מחקרים הוצלבו והתפרסמו בכתב העת Anglo-Saxon England מציגים תמונה שונה מאוד, כזו שיכולה לשנות את ההבנה על המלוכה והחברה של תחילת ימי הביניים, לפני כ-1,600 שנה.
3 צפייה בגלריה
רשימת מזון שנערכה בתקופת שלטונו של המלך אינה מווסקס
(צילום: Chapter of Rochester Cathedral)
הביו-ארכיאולוגית ד"ר סם לגט, כיום מאוניברסיטת אדינבורו, ניתחה עוד בימי הדוקטורט שלה באוניברסיטת קיימברידג' את החתימות הכימיות של תזונה, שנשמרו בעצמותיהם של 2,023 שלדי אדם שנקברו באנגליה במאות 11-5. לאחר מכן, היא הצליבה את הממצאים האיזוטופים הללו עם ראיות למעמד חברתי, כגון חפצי קבר, תנוחת הגוף וכיוון הקבר. לבסוף, ד"ר לגט לא מצאה מתאם בין המצב החברתי לבין תזונה עתירת חלבון. הממצא הזה הפתיע את ד"ר טום למברט, היסטוריון מאוניברסיטת קיימברידג', מכיוון שכל כך הרבה טקסטים מימי הביניים ומחקרים היסטוריים הצביעו על כך שהאליטות האנגלו-סכסיות - אנשים שמוצאם מארצות האיים הבריטיים או ממדינות דוברות אנגלית אחרות - אכלו כמויות גדולות של בשר. הממצא הזה היה הבסיס לחיבור בין שני החוקרים, שהתחיל לעבוד יחד כדי לגלות מה באמת קרה באותם ימים.
הם התחילו בפענוח רשימת מזון שנערכה בתקופת שלטונו של אינה, מלך וסקס (תקופת מלוכה בין 726-688) כדי להעריך את כמות המזון ומה עשויה להיות תכולת הקלוריות שלה. הערכת החוקרים הייתה שהאספקה מסתכמת ב-1.24 מיליון קק"ל (kcal), כשיותר ממחציתן הגיעו מחלבון מן החי. הרשימה כללה 300 לחמניות, כך שהחוקרים הניחו כי הוגשה לחמנייה אחת לכל סועד כדי לחשב את המנות הכוללות. הלחמניות נכללו בהערכה שכל סועד היה מקבל 4,140 קק"ל, שהורכבו בין היתר מכ-500 גרם בשר כבש, כ-500 גרם בשר בקר, כ-500 גרם דג (סלמון וצלופח) ועוף וכן תוספת מוצרי חלב (גבינה וחמאה), דבש ומשקה בירה נפוץ ועתיק שמקורו באי הבריטי ששמו אייל.
החוקרים בחנו עשר רשימות מזון דומות, שהוגשו בחגיגות אחרות בדרום אנגליה, וגילו דפוס דומה להפליא: כמות צנועה של לחם, כמות עצומה של בשר, כמות הגונה אך לא מופרזת של משקה האייל, וללא אזכור של ירקות. "קנה המידה והפרופורציות של רשימות המזון הללו מצביעות על כך שהן היו חלק מחגיגות גדולות שנערכו מדי פעם, ולא אספקת מזון כללית המקיימת משקי בית מלכותיים על בסיס יומי, בניגוד למה שההיסטוריונים הניחו עד עתה", אמר ד"ר למברט. "לא מצאתי עדות לכך שנאכלה כמו כה רבה של חלבון מן החי על בסיס קבוע. אילו היו סימנים כאלה, הייתי מוצאת עדויות איזוטופיות לעודף חלבון וסימנים למחלות כמו גאוט הפוגעת בעיקר במערכת השלד והמפרקים ובכליות", אמרה ד"ר לגט והוסיפה, "הראיות האיזוטופיות מצביעות על כך שהתזונה לרוב כללה לחם עם כמויות קטנות של בשר וגבינה, או על בסיס צמחוני לגמרי הכולל כרישה ודגנים מלאים".
החוקרים מאמינים שאפילו בני משפחת המלוכה היו מבססים את תזונתם על מאכלים מן הצומח, למעט אותם אירועים חגיגיים, שבהם ניצלו בין היתר שוורים שלמים בבורות ענקיים ונאכלו מאכלים רבים מן החי.
ההנחה הרווחת עד כה הייתה שמלכים בתקופה זו - כולל ראדוולד, מלך מזרח אנגליה, בתחילת המאה השביעית - קיבלו את המזון מאותם איכרים חופשיים של ממלכותיהם, במה שנקרא באנגלית עתיקה feorm או food-rent. לעתים קרובות היו מניחים שמזון זה היה המקור העיקרי עבור בתי המלוכה וכי אדמותיהם של המלכים עצמם מילאו תפקיד משנה במקרה הטוב. אבל ד"ר למברט חקר את השימוש במילה feorm בהקשרים שונים, כולל צוואות אריסטוקרטיות, והסיק שהמונח מתייחס למשתה יחיד ולא לצורת מס פרימיטיבית. זה משמעותי מכיוון שההנחה הרווחת עד כה לא הצריכה מעורבות אישית של מלך או אדון, ולא הפגנת כבוד לאיכרים שהיו מחויבים לספק את המזון.
ד"ר טום למברטצילום: Cambridge Universityאולם כאשר מלכים ואדונים השתתפו בסעודות קהילתיות באופן אישי, הדינמיקה הייתה שונה מאוד. "אנחנו מסתכלים על מלכים שמתארחים אצל איכרים חופשיים - אנשים שהיו בבעלותם חוות משלהם ולפעמים עבדים משלהם. אפשר להשוות את זה לארוחת ערב מודרנית, שבה הנשיא או ראש הממשלה באים לסעוד אצל האזרח הפשוט כחלק ממעורבות פוליטית", אמר ד"ר למברט, אשר למחקרו עם ממצאיה של ד"ר לגט עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על לימודי ימי הביניים ועל ההיסטוריה הפוליטית האנגלית באופן כללי יותר. כעת, ד"ר לגט וד"ר למברט ממתינים בכיליון עיניים לפרסום ממצאי הניתוח האיזוטופי מקברים בווינצ'סטר, המכילים את שרידיהם של המלך אגברט, המלך קנוט הגדול ומשפחות מלוכה אנגלו-סכסיות אחרות. תוצאות אלו אמורות לספק תובנות חסרות תקדים לגבי הרגלי האכילה של אותה התקופה.
