כ-85 מיליון שקלים, שהיו מיועדים לשיקום וחידוש חבל התקומה בתחום הסביבתי, קוצצו. בארגונים ירוקים הביעו זעם על הקיצוץ. היום (ו') הצטרפה אליהם גם השרה להגנת הסביבה, עידין סילמן. במכתב חריג למזכיר הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה, היא כתבה בין היתר כי "הצעת המחליטים ותוכנית החומש אינה נותנת כל מענה לנזקים הקשים" שנגרמו בעוטף.
ביום ראשון הקרוב, תעלה לממשלה, "התוכנית האסטרטגית לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל התקומה ואוכלוסייתו, לשנים 2028-2024". אולם בעוד שבטיוטת הצעת ההחלטה הקודמת מ-25 במרץ הוקצו לנושאי הסביבה השונים 137 מיליון שקלים, בהצעה הנוכחית, שתעלה ביום ראשון, מוקצים לנושאי הסביבה קצת מעל 50 מיליון שקלים. כלומר - כ-85 מיליון שקלים, מהכספים שהיו מיועדים לנושאי סביבה - קוצצו.
במנהלת תקומה הסבירו כי "בתוכנית החומש של מנהלת תקומה הוקצו לטובת נושאים סביבתיים 214 מיליון שקלים. מתוכם יצאו לפועל 80 מיליון שקלים בשנת 2024 לטובת שיקום ופיתוח ויתר הסכומים יישורינו בהחלטת הממשלה הקרובה ומתוכננים לצאת בשנים 2028-2025, בכפוף להחלטת ממשלה נוספת במהלך שנת 2024, במסגרת חוק עדיפות לאומית. לא בוצע קיצוץ והסיכום שנעשה עם המשרד להגנת הסביבה עומד בעינו. מעבר לכספים הישירים שהוקצו למשרד להגנת הסביבה לטיפול בנושאי סביבה מושקעים בתוכנית החומש כספים נוספים שלהם השלכה סביבתית".
אלא שבסופו של דבר אין כל הבטחה שהכספים עליהם מדברים בתקומה אכן ישוריינו לסביבה. והעובדה שהם מסבירים כי הדברים הם "בכפוף להחלטת ממשלה נוספת", רק מראים שעל הכספים האלה אפשר רק לחלום.
השרה סילמן, בצעד חריג, יצאה נגד הקיצוץ. במכתב למזכיר הממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה כתבה כי "החלטת הממשלה בנוסחה הקיימת אינה משקמת את הסביבה בחבל תקומה. צריך לזכור שתושבי חבל תקומה נהנו מחבל פורח ועם שטחים פתוחים נקיים. על המדינה לאפשר לתושבים את איכות החיים שהיו רגילים להם".
במהלך המלחמה ניזוקו כ- 7,000 דונם שטחים טבעיים ופתוחים, ובכלל זה שמורות טבע, שטחי טיילות ואתרי טבע בשטחי המעוצות האזוריות שבעוטף. התוכנית להקמת אתרי טבע יישוביים ועירוניים תתוקצב רק ב-30 מיליון שקלים, מתוך 94 מיליון המיועדים לה בתוכנית החומש המקורי.