במטוטה, תדווחו: החברה להגנת הטבע קוראת לאזרחים לדווח על תצפיות של סרטן פולש לחופי ישראל, המכונה "מטוטה ויקטור". מקורו של הסרטן הפולש באזור שבין האוקיינוס השקט לאוקיינוס ההודי. הוא תועד לראשונה במזרח הים התיכון בשנת 2012 במפרץ חיפה ומאז התפשט במהירות לאורך חופי ישראל.
מטוטה ויקטור פלש לישראל
(צילום: ד"ר שי שפיר)
חוקרים העריכו שעבודות במפרץ חיפה תרמו להתפשטות שלו, אם כי אין לכך ראיות חד משמעיות. הסרטן הגיע גם לאזורים שכנים כמו לבנון, טורקיה, יוון וקפריסין. "אנחנו מנסים לייצר מפה עדכנית של ההתפשטות שלו בעזרת הציבור", אמר אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע.
"הסרטן ידוע בהתנהגותו האגרסיבית ובהיותו טורף אוכל כל ויש לגביו גם עדויות על קניבליזם", אמר בר שטרנבך, רכז SeaWatch ופרויקטים ימיים בחברה להגנת הטבע. "הוא מתחרה עם מינים מקומיים על מזון ועלול להביא לדחיקתם. הסרטן ניזון מצדפות, סרטנים אחרים ודגים, והתפשטותו מובילה ללחץ טריפה משמעותי על מינים מקומיים. הנוכחות שלו עלולה לשבש את שרשראות המזון המקומיות, לשנות את הרכב והמבנה של אוכלוסיות ולהשפיע על איזונה של המערכת כולה. זיהום ופרויקטים של תשתיות לאורך חופי ישראל יצרו תנאים נוחים לשגשוג של הסרטן הפולש, כיוון שהן מפריעות לבתי גידול מקומיים ופוגעות במגוון הביולוגי, מה שמעניק יתרון למינים פולשים כמותו".
בשנים האחרונות, מיזמי מדע אזרחי המשלבים חוקרים ואת הציבור הרחב, מאפשרים לאסוף מידע על מגוון רחב של מיני בעלי חיים ובכך תורמים למחקר ושמירת הטבע. אפליקציית Sea Watch של החברה להגנת הטבע הושקה בשנת 2015, ומאז למעלה מ-10,000 איש הורידו אותה.
האפליקציה מאפשרת דיווח על שלל קטגוריות של מפגעים, בין היתר גם מינים פולשים. "היתרון במין הזה הוא שקל לראות אותו", אומר רוטשילד. "גם אם אתה משתכשכך במים רדודים. הוא מאוד קל לזיהוי. לכן חשבנו שהוא מתאים לפרויקט של מדע אזרחי. עוד אי אפשר לומר לגבי היקף הפגיעה במינים מקומיים. אבל בטבע אין וואקום. כשנכנס מין, בטח במספרים גדולים, אנחנו מניחים שזה משבש את האיזון".
אז איך מזהים את מטוטה ויקטור? פרופ' בלה גליל ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב הוסיפה כי אין בים התיכון בישראל מינים הדומים לסרטן הזה והוא בעל מאפיינים בולטים וקלים לזיהוי: שריון ראש החזה מעוגל וקמור עם שש גבשושיות במרכזו ואונה בולטת בקדמתו, צידי גופו מתאפיינים בקוצים ארוכים וחדים, הצבתות מסיביות ומשוריינות ושוליהן משוננים, השריון והצבתות מכוסים בנקודות אדומות זעירות והרגליים מוכתמות בצהוב ומעוטרות בנקודות אדומות.
שטרנבך אמר כי לאחרונה כבר התקבלו באפליקציה מספר דיווחים על הסרטן הפולש, מאשדוד ועד חדרה.
על פי הערכות הסרטן הגיע לפה דרך תעלת סואץ, וייתכן שעל אחת הספינות שהגיעו בסופו של דבר למפרץ חיפה. בחברה להגנת הטבע מציינים כי מאז פתיחת תעלת סואץ ב-1869, מינים טרופיים רבים חדרו לים התיכון והתבססו בו. המעבר מתבצע דרך מי התעלה או על גבי ספינות, במי נטל שלהן המכילים פרטים או לרוות (זחלים/פגיות) של מינים אלו. תופעה זו נקראת "הגירה לספסיאנית". הערכות לגבי מספר המינים הזרים שהתבססו בים התיכון נעות בין 600 ל-700 מינים, בהם גם המדוזה החוטית הנודדת, מין מוכר יותר לציבור הישראלי.
