אחרי למעלה משנתיים של נסיונות, נחת בארץ שחקן חיזוק בריטי שאמור להצטרף לגרעין הרבייה של העוזניות בנגב: זכר בן 11 שנים, שהוחזק במתקן שנסגר לציפורי טרף באנגליה. העוזנייה שהגיע לכאן ביום חמישי האחרון, מתאקלם בינתיים בגן החיות התנ"כי בירושלים.
המבצע החל כשארגון בריטי לפיזור בעלי חיים שהוחזקו בשבי פנה אל רשות הטבע והגנים והציע להעביר את העוזנייה הזכר לישראל. אלא שאז החל נגיף הקורונה להתפשט בעולם והכל הוקפא. לאחר מכן התפרצות של שפעת עופות אלימה עיכבה את התהליכים אפילו עוד יותר. "לקח זמן עד שהוא הגיע לכאן", אמר אקולוג העופות של הרשות, ד"ר אוהד הצופה. "הייבוא הצליח רבות בזכות עזרה צמודה וטיפול של ד"ר רוני קינג וד"ר נילי אבני-מגן מגן החיות התנ"כי, שפעלה גם מול הרשויות הווטרינריות הבריטיות להסדיר את ענייני הדרישות הווטרינריות כאן".
עוזניית הנגב נמצאת בסכנת הכחדה עולמית (EN) ובירידה בכל תחומי תפוצתו. אוכלוסיית המין בעולם מוערכת ב-6,530 פרטים בוגרים ותחום התפוצה ברחבי אפריקה והמזרח התיכון הולך ומצטמצם עקב הרעלות ופגיעה על ידי האדם. קצב הירידה הוא של 3.5% בשנה.
בעבר עוזניית הנגב קיננה בכל רחבי האזור המדברי במזרח התיכון, בין היתר בישראל. כיום נותרה אוכלוסייה קטנה של כמה מאות זוגות וזו כנראה הערכה מופרזת. בישראל המין נכחד כמקנן ב-1989. לפני כ-70 שנה המצב היה שונה לחלוטין, והמין קינן עד מרכז מדבר יהודה (נחל חצצון) בצפון ובכל רחבי האזורים המישוריים וערוצי הנחלים הרחבים עם עצי שיטה בנגב המערבי (עד צומת צאלים בצפון-מערב), במכתש רמון ובערבה. שרידי הקינים עדין ניכרים על כמה עצי שיטה. הסיבה להכחדה בישראל היתה הפרעות, ציד ושוד קינים (יצוא גוזלים לאירופה בשנות ה-70) והרעלות עם פיתוח החקלאות בערבה.
ברשות הטבע והגנים הקימו גרעין רבייה, ובחודש אפריל האחרון אפילו בקע גוזל, לראשונה מאז שנת 1994. "אנו מקווים לייסד זוג נוסף לזוג בחי-בר כרמל שגידל השנה גוזל לתפארת וראשון מאז 1994", ציין ד"ר הצופה. "אנחנו מקווים שזו סנונית ראשונה למאמץ מאד ארוך טווח לשיקום המין, שבשנים האחרונות מצב העולמי הורע והוא עלה לדרגת מין בסכנת הכחדה EN בעולם".
כיום מוחזקים כמה פרטים בודדים בגרעיני רבייה במסגרת פרויקט "פורשים כנף" בשיתוף רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת חשמל.
ד״ר נילי אבני-מגן, הווטרינרית הראשית של גן החיות התנ״כי, הוסיפה: "הכחדת המינים מן הטבע היא אחת הבעיות הגדולות ביותר שאנו מתמודדים איתה בעידן הנוכחי. אנו משקיעים רבות במגוון רחב של פרוייקטי שימור והשבה לטבע של מינים שונים ביניהם היחמור הפרסי, הנשר המקראי, בזים אדומים ועוד. גם בניסיון להקמת גרעין רבייה לעזנית הנגב אנחנו שמחים לסייע, ואם זה יביא בעתיד להשבתה לטבע הארצישראלי זו תהיה הצלחה אדירה".
