כחלק מאסטרטגיית הידוק הקשרים של אוניברסיטת תל אביב עם אוניברסיטאות מובילות בעולם, ומתוך רצון להעניק לסטודנטים ישראלים חוויית למידה בינלאומית, אוניברסיטת תל אביב מתניעה בימים אלה תוכנית חדשה לפיתוח קורסים בינלאומיים שיתופיים.
באוניברסיטת תל אביב אמרו כי במסגרת התוכנית, פותחו עשרה קורסים משותפים במגוון תחומים: מפתרונות הנדסיים בתחום המים, ועד לשיח בין תרבותי עבור תלמידים בקורסי השפה האנגלית. הקורסים פותחו יחד עם אוניברסיטאות מובילות בקנדה, גרמניה, צ'כיה, ארצות הברית וספרד, וישתתפו בהם מעל 300 סטודנטים מכל רחבי העולם.
התוכנית מציעה מענקים לחברי סגל האוניברסיטה על מנת לעודד אותם להצטרף לפיתוח קורסים יחד עם עמיתים במוסדות בחו"ל, תוך שימוש בפלטפורמות וכלים אינטרנטיים. קורסים אלה, אומרים באוניברסיטת תל אביב, המושתתים על המומחיות הייחודית של כל חבר/ת סגל ושל כל מוסד אקדמי, יוצרים מעין כיתה וירטואלית בינלאומית המעניקה אפשרויות חדשות הן מבחינת הלמידה הן מבחינת ההיכרות עם עולמות תרבותיים חדשים.
אחד מהקורסים שכבר התקיימו הוא "ירושלים בארכאולוגיה ובתנ"ך", בהובלת הפרופסורים עודד ליפשיץ ויובל גדות מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, יחד עם עמיתיהם מארבע אוניברסיטאות נוספות, בגרמניה, שוויץ וצ'כיה. 80 סטודנטים מארבע מדינות השתתפו בקורס, בהם אריק סאסי, תלמיד לתואר שני באוניברסיטת תל אביב, שאמר: "הקורס נתן לי חוויה ייחודית של למידה מחוקרים מדיסציפלינות שונות ברחבי העולם. החשיפה הזו לפרספקטיבות אחרות מובילה לדיון מעמיק ופותחת את הראש לרעיונות חדשים ומרתקים".
נתן שטיינמאייר, תלמיד לתואר שלישי שהשתתף בקורס "ראשית המדע, תפיסת הזמן והמרחב במצרים ובבל העתיקות", הוסיף: "נהניתי מאוד מההזדמנויות שהקורס הזה העניק לי. היה מעניין במיוחד לעבוד לצד סטודנטים מחו"ל ולשבת בהרצאות עם פרופסור שכנראה לא הייתי פוגש בשום הזדמנות אחרת".
היוזמה החדשה מעניקה הזדמנויות חדשות גם למרצים עצמם. קמילה אכטגויין, מרצה באקדמיה הצ'כית למדעים אשר שיתפה פעולה עם מוניקה ברוידו מהיחידה ללימודי שפות באוניברסיטת תל אביב, אמרה: "זה מעודד לראות שאנו חולקים הרבה מן המשותף ומתבססים על עקרונות דומים בבואנו ללמד כתיבה מדעית באנגלית, אך עדיין ניכר שישנם דברים שאנו יכולים ללמוד האחד מן השני. הערך המוסף הוא שבמהלך פגישות ההכנה לקורס, הספקתי גם ללמוד לא מעט על מדינת ישראל."
בעקבות הצלחת התוכנית עד כה, אוניברסיטת תל אביב מתכננת להרחיב את כמות הקורסים במטרה לאפשר לעוד סטודנטים וחברי סגל ליהנות מהחוויה המיוחדת. האוניברסיטה רואה בכך הזדמנות פז להעמיק את הקשרים עם מוסדות מקבילים בחו"ל, לחזק את כישורי האנגלית של הסטודנטים ולייצר עבורם אפשרות לפיתוח רשת קשרים גלובלית, חברתית ומקצועית.
פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לקשרים אקדמיים בינלאומיים, סיכמה: "במהלך המגפה, שמענו לא פעם תלונות מסטודנטים ומחברי סגל על קשיי המעבר לזום. אולם המעבר הזה טומן בחובו גם הזדמנויות נפלאות ללמידה. הקורסים הבינלאומיים השיתופיים מסייעים לסטודנטים שלנו לקבל פרספקטיבות בינלאומיות וליצור קשרים גלובליים עם פרופסורים ועמיתים – הכול מבלי לצאת מגבולות הארץ. בסיכומו של דבר היינו שמחים שלכל סטודנט או סטודנטית באוניברסיטה תינתן האפשרות להשתתף בקורס שכזה לפחות פעם אחת במהלך הלימודים".
מדען מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב נבחר כחבר באקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה
לפרופ' איציק מזרחי, חבר סגל בכיר בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר בכיר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN), שורה ארוכה של הישגים משמעותיים בתחום חקר המיקרוביום ואבטחת מזון בעולם. לאחרונה התבשר שהתקבל כחבר בארגון היוקרתי EAM - האקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה.
רק 170 מדענים מובילים מרחבי העולם חברים באקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה (EAM). ארגון זה נולד כיוזמה מטעם האיחוד האירופי של אגודות המיקרוביולוגיה (FEMS) ומטרתו להגביר את השפעת תחום המיקרוביולוגיה באירופה ולקדם מצוינות באמצעות תוכניות ופעילויות ממוקדות בתחום זה.
במסגרת פעילות האקדמיה האירופית למיקרוביולוגיה מתקיימים שיתופי פעולה עם מוסדות בינלאומיים נוספים בתחום מדעי הטבע, ניתנים פרסים מיוחדים להישגים מיקרוביולוגיים, מספקים ייעוץ ומומחיות לרשויות אירופאיות ומקומיות, מקדמים את החינוך למיקרוביולוגיה, קבוצות עבודה וכן הלאה.
פרופ' איציק מזרחי, מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הוא מדען פעיל בתחום אקולוגיה מיקורביאלית שמחקריו תורמים לצמצום הנזק הסביבתי הקיים בחקלאות בעלי החיים, על ידי פיתוח דרך להבנת השפעת החיידקים החיים במערכת העיכול שלהן ואף זכה שחיידק ייקרא על שמו: "פרבוטלה מזרחי". כמו כן, הוא חלק מיוזמת מחקר בינלאומית של מדענים שהתגייסו לטובת מתן פתרונות למשבר מזון עתידי לאור בעיית משבר האקלים. פרופ' מזרחי הוא חבר האקדמיה הישראלית הצעירה ולאחרונה אף זכה בפרס לחוקר מצטיין מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
"זהו כבוד גדול עבורי להתקבל כחבר ב- EAM, ארגון משמעותי הפועל רבות לקידום תחום המיקרוביולוגיה באירופה ובכלל", אמר פרופ' מזרחי.
פרופ' אליעזר שלו נבחר לנשיא המכללה האקדמית תל-חי
פרופ' אליעזר שלו נבחר על ידי חבר הנאמנים של המכללה האקדמית תל-חי, לנשיאה החדש של המכללה האקדמית. פרופ' שלו מחליף את פרופ' יוסי מקורי, אשר כיהן בתפקיד במשך שש השנים האחרונות ומונה לפני כחודשיים ליו"ר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.
פרופ' שלו, יליד 1948 הוא פרופ' אמריטוס מהטכניון. בין השנים 2011 ל-2016 כיהן כדיקן הפקולטה לרפואה בטכניון ובארבע השנים וחצי האחרונות היה סגן נשיא האוניברסיטה שהוקמה על ידי הטכניון בגוואנדונג, סין.
בהכשרתו, פרופ' שלו הוא רופא נשים, המכהן כיו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה במשרד הבריאות. הוא רופא חוקר שהיה מחלוצי ומייסדי בדיקות דימות מסוג אולטרסאונד במיילדות בישראל. הוא ניהל את מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי העמק בעפולה, ומשמש גם היום כחוקר פעיל העוסק בפיתוח מודל אקס-ויוו ליצירת ביציות לקידום תהליכי הפריה במעבדתו בבית החולים "העמק".
בשנת 2017 זכה פרופ שלו באות מפעל חיים המוענק לעובד העוסק במקצועות הבריאות, בנימוקים לפרס כתב שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן: "פעילותו בתחום רפואת הנשים, המיילדות והפריון, קידמה רבות את הטיפול המקצועי בארץ בכלל ובפריפריה בפרט. תרומה נוספת שלא תסולא בפז היא קידום הפקולטה לרפואה בטכניון כמובילה בתחומה, וקידום המועצה הלאומית לרפואת נשים, יילודים וגנטיקה שבראשה הוא עומד".
במכתב ההמלצה שניסחה הוועדה לאיתור נשיא מטעם המכללה נכתב כי "פרופ' שלו הוא יזם וכריזמטי, בעל ניסיון בהקמת ופיתוח מוסדות אוניברסיטאיים, ביצע תפקידי ניהול בכירים באקדמיה, בעל מוניטין מחקרי רב וקשרים בינלאומיים נרחבים".
"אני רואה בבחירתי לנשיא המכללה האקדמית תל-חי, זכות, אתגר והזדמנות לתרום לא רק לפיתוחה של תל-חי, כי אם לפיתוחו של הגליל המזרחי והצפון בכללותו", אמר פרופ' שלו. "בתל-חי קיימת תשתית איתנה להקמת אוניברסיטת הגליל, שתהיה מנוף חשוב לפיתוח האזור בהיבטים רבים: כלכליים, חינוכיים ואפילו בריאותיים. מוסד שיעבוד בשיתוף פעולה עם פרנסי האזור, עם התעשייה, עם החקלאים ועוד. שיתוף פעולה והלכידות הינם המפתח למהפכה בגליל והם יהיו העיקרון המנחה בפיתוחה של אוניברסיטה חדשה בגליל".
