מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, וביתר שאת עם ההסלמה בצפון והחשש מהצטרפות פעילה של איראן ללחימה, גברו החששות מ"תרחיש עלטה". תרחיש הייחוס מציג הפסקות חשמל לפרקי זמן של מספר שעות עד 48 שעות, ויש אף המתריעים מתרחיש קיצוני יותר. כל זאת בשל פגיעה באתרים אסטרטגיים במערך הייצור ו/או האספקה של החשמל.
משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, שירותי הבריאות וההצלה והחברות במשק, נקראו להיערך ולהציג פתרונות, וגם הציבור, שלא חיכה להתרעות או שיהיה מאוחר מדי, נערך ברכישת אמצעים שונים, ממערכות תאורת חרום ומקלטי רדיו ועד לגנרטורים ביתיים.
אתמול, יממה לאחר שנסראללה איים שהטילים שבידיו יכולים להגיע לכל מקום בישראל, אמר שאול גולדשטיין, מנכ"ל נגה - החברה שאחראית לניהול מערכת החשמל בישראל, ש"אנו לא מוכנים למלחמה אמיתית", ואפילו, לדבריו, "אנו חיים בעיניי בעולם פנטזיונרי".
גולדשטיין הוסיף שאין צורך אפילו בכטב"ם כדי להשבית את הרשת הישראלית וכן ש"אחרי 72 שעות בלי חשמל - אי אפשר יהיה לגור בישראל". מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, מיהר לתקוף את דבריו של גולדשטיין ולהסביר שהרשת הלאומית חסונה דיה, משרד האנרגיה הבהיר שמדובר בתרחיש קיצוני ואפילו בדיוני, וגם בחברת נגה ציינו כי דבריו של המנכ"ל לא תואמים את ההערכות המקצועיות בחברה, וכעבור שעות גולדשטיין התנצל על דבריו "הלא אחראיים".
בין אם גולדשטיין הפריז וגרם בהלת יתר, ובין אם אחרי יותר משמונה חודשי לחימה ההיערכות שלנו טובה יותר, התרחישים הביטחוניים הללו מאיימים ומדאיגים. אבל בעוד שכולם עוסקים בחירום, משום מה כולם מפספסים את תרחישי העלטה שבשגרה, ובעיקר את האיום שמשבר האקלים, על גלי החום שהוא גורם, מציב לביטחון האנרגיה בישראל.
גלי החום בישראל הולכים ונהיה תכופים יותר, ממושכים יותר וקיצוניים יותר. חודש יוני שעוד לא תם, הוכתר כבר כיוני החום ביותר שידענו מאז תחילת המדידות, וכל זאת רגע לפני שהקיץ מתחיל באופן רשמי היום (ו'), ב-21 ביוני. אבל גם כשאין שרב או גל חום, כלומר טמפרטורות של לפחות 5 מעלות מעל לממוצע בעונה ולאורך זמן, בכל יום כמעט עומס החום גבוה מהרגיל, כך שבעצם הלא נורמלי הפך לנורמה החדשה.
עומס חום גורר לרוב צריכה מוגברת של חשמל, ביום ובלילה, שמאיימת יותר על הרשת כולה, כאשר כל תקלה בתחנה זו או אחרת יכולה להשפיע על המשק כולו. בנוסף, צריכה מוגברת ועומס על התחנות בשל החום הכבד מעלים את הסיכוי לתקלות במערכות, ולכל אלו יש להוסיף את החשש משרפות שיכולות לפגוע בתשתיות במשק החשמל. גם תרחיש שבו הקירור של תחנת כוח המונעת בדלקים מאובנים, ובעיקר תחנות מונעות גז שלא מקוררות במי ים, ייפגע כתוצאה מהחום הכבד, ויגרום להפחתה של יעילות הייצור ואף להפסקת ייצור החשמל, עומד לפתחנו.
דרך אגב, משבר האקלים הוא גם איום בטחוני בפני עצמו, משום שהוא מאיים על אספקת החשמל, המים והמזון של אויבנו על הגדר ובמרחב כולו, ויכול לגרום לערוער היציבות במדינות השונות. כל אלו יכולים להוביל לפליטי אקלים ולמאבקים על משאבים ואף למלחמות, כך שהחוסן האקלימי מעבר לגבול הוא גם החוסן שלנו.
הפתרון להתמודדות עם תרחישי העלטה השונים, בשגרה, בשל שינויי מזג האוויר, ובחירום, בשל פגיעה או חבלה בתשתיות החשמל, הוא במעבר לאנרגיות מתחדשות ובהתייעלות אנרגטית בייצור ובצריכה. בשונה מתחנות כוח גדולות ומרכזיות המונעות בדלקים מחצביים ומזהמים, שפגיעה בהן מאיימת על הרשת כולה, ביזור ייצור החשמל על ידי מערכות סולאריות עם אגירה יכול להפחית משמעותית את פגיעות המערכת, הן בהיבט של ייצור החשמל והן בהיבט של ההולכה. מעבר מאנרגיה מאובנת לאנרגיה מתחדשת גם יפחית את פליטות גזי החממה שמניעות את משבר האקלים ואת פליטות מזהמי האוויר, ויטיב עם בריאות הציבור.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שרק לפני כשנתיים איימה על אספקת האנרגיה ביבשת אירופה בשל הסנקציות שהוטלו על רוסיה, ספקית גז ופחם מרכזית בעולם ובאירופה, הובילה לשינוי משמעותי ביבשת כולה. האירופאים הבינו שיש חשיבות לאספקת חשמל מקומית, שלא תלויה בגורמי חוץ, ובשנת 2022 הגדילו את התקנות האנרגיה המתחדשת בהיקף של 34 אחוז. באירופה גם הפעילו מנגנון לצמצום בצריכת החשמל, מהגבלת הטמפרטורה של החימום בחורף או הקירור בקיץ במגזר הציבורי ואף במסחר ובבתי מלון, ועד החשכה יזומה של תאורה מיותרת בלילה.
משבר האקלים משית עלינו איומים וסיכונים נוספים בשגרה ומכפיל את האיומים בחירום. הפתרונות הם לא רק בתגבור ההגנה על תשתיות החשמל ובפגיעה כפולה ומכופלת במשק החשמל של הצד השני , אלא בייצור חכם יותר וגם סביבתי יותר של חשמל לצד שימוש מושכל בחשמל. הגיע הזמן שחברת החשמל, חברת נגה ומשרד האנרגיה יערכו סקר סיכונים מלא של משק החשמל המקומי בגין שינויי האקלים ויציגו פתרונות בהתאם, לשגרה ולחירום. אבל בעיקר הגיע הזמן לעבור מדלקים מאובנים לאנרגיה מתחדשת ועכשיו.