צוות אסטרונומים בינלאומי מדווח כי גילו בועה עצומה של גלקסיות בקוטר מיליארד שנות אור, המשמרת בתוכה שרידים מהמפץ הגדול. צוות המחקר, בראשות ברנט טאלי (Tully) מאוניברסיטת הוואי, גילה את גוש הגלקסיות העצום במקרה, באמצעות ניתוח נתונים ממאגר המידע Cosmicflows-4, המאגד את המדידות המדויקות ביותר של מרחקים בין גלקסיות. "לא חיפשנו את זה. הבועה כל-כך גדולה שהיא גולשת לאזור של השמיים שניסינו לחקור", הסביר טאלי.
4 צפייה בגלריה
חתימה של הכוחות שפעלו בראשית ימי היקום. מפה המציגה את הסידור המרחבי של החומר בהואואיילנה
( איור: Frédéric Durillon, Animea Studio; Daniel Pomarède, IRFU, CEA University Paris-Saclay)
על פי התיאוריה המקובלת, ב-400 אלף השנים הראשונות אחרי המפץ הגדול, היקום היה בעיקר פלזמה לוהטת, כמו השמש. באזורים הצפופים במיוחד שלו נוצר מעין מאבק בין הכבידה לתנועה של הפלזמה, מה שיצר מעין אדוות, כלומר סידור החומר בתבנית מסוימת, של אזורים צפופים ודלילים לסירוגין. לדברי החוקרים, הבועה שהתגלתה במרחק של יותר מ-800 מיליון שנות אור מאיתנו, משמרת את האדוות האלה במבנה שלה, מה שמחזק את התיאוריה על התהליכים ביקום הקדום. החוקרים קראו לבועת הגלקסיות בשם הואואיילנה (Hoʻoleilana) – מילה הוואית שמשמעותה בערך "קולות יקיצה".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
למה חתולים משתגעים על טונה? בגלל האוממי
שמיעה צלולה - למחשבה צלולה
הקורונה מרימה ראש: מחלות ללא גבולות
לדברי החוקרים, המבנה הזה כולל גלקסיות רבות וצבירי גלקסיות שכבר זוהו בעבר, אבל מדידת המרחקים המדויקת היא שאפשרה להם לראות את התמונה הגדולה, ולהבין את הסידור המרחבי שלהן. במאמר המחקר הם מדווחים כי על פי הדמיות מחשב של היווצרות הקליפות האלה, יש סיכוי של פחות מאחוז שמדובר בסידור אקראי, ולא כזה שמשקף את אדוות היקום הצעיר.
"זה היה תהליך מדהים להרכיב את המפה ולראות כיצד מבנה הקליפות של הואואיילנה מורכב מתצורות שכבר זוהו בעבר כחלקים של כמה מהמבנים הגדולים ביותר של היקום", אמר דניאל פומרד (Pomarede), מאוניברסיטת פריז-סקלה בצרפת.
בדרך לניסוי השני?
חברת ספייס אקס הציבה על כן השיגור בבסיס החלל שלה בדרום טקסס את חללית סטארשיפ החדשה על גבי טיל השיגור סופר-הבי, ובעל החברה, אילון מאסק, צייץ "סטארשיפ מוכנה לשיגור, אנו מחכים לאישור של מינהל התעופה האזרחית".
בניסיון השיגור הראשון, באפריל השנה, סטארשיפ לא הצליחה להיפרד כמתוכנן מטיל השיגור, והמערכת הושמדה בפיצוץ יזום של צוות הבקרה. הפיצוץ, ועוד קודם לכן השיגור עצמו, גרמו ככל הנראה נזק סביבתי לא מבוטל, והחברה מתמודדת עם תביעות שהוגשו נגדה, ועם חקירה של מינהל התעופה האזרחית (FAA).
ספינת החלל של SpaceX התפוצצה באוויר
(צילום: SpaceX)
בחודש שעבר הגישה החברה את הדו"ח שלה ל-FAA, עם פירוט צעדים שנקטה כדי למנוע נזקים כאלה בעתיד, משיפור כן השיגור עצמו, ועד תיקון ליקויים שעיכבו את פיצוץ החללית באוויר. עם זאת, עדיין לא ברור מתי ימסור המינהל את החלטתו, אם יאפשר לספייס אקס לחדש את השיגורים מהבסיס ואם כן - באילו תנאים.
בחודש האחרון ביצעה החברה שני ניסויים סטטיים, בלי שיגור, של הפעלת מנועי טיל השיגור הכבד. בניסוי השני, לפני כשבועיים, פעלו בהצלחה כל 33 המנועים, לעומת 29 שפעלו כשורה בניסוי הראשון.
4 צפייה בגלריה
אנחנו מוכנים, מחכים לאישור ה-FAA כדי לצאת לדרך. חללית סטארשיפ על גבי טיל סופר-הבי באתר בוקה צ'יקה בטקסס, השבוע
(צילום: SpaceX)
יפן בדרך לירח
סוכנות החלל של יפן שיגרה בהצלחה טיל הנושא שתי משימות חלל מאתגרות: טלסקופ חלל ונחתת ירח. טלסקופ החלל XRISM הוא טלסקופ קרני X (רנטגן) המיועד לנסות לחקור שאלות הקשורות להרכב החומר ביקום, כמו כיצד התפתחו צבירי גלקסיות, איך התפזר החומר ביקום (בעיית הבַּרְיוֹנִים החסרים); את התהליכים שמאפשרים היווצרות של יסודות חדשים בפיצוץ כוכבים, או סופרנובות; וכן את התהליכים המתרחשים בסביבת חור שחור כשהוא סופח לתוכו כוכבים.
זה הניסיון הרביעי של יפן להפעיל בהצלחה טלסקופ חלל כזה. הטלסקופ המקורי, ששוגר בשנת 2000, התפוצץ עם טיל השיגור. מחליפו, ששוגר ב-2005, פעל רק חלקית לאחר שההליום שלו, המשמש לקירור הטלסקופ, דלף לחלל. הטלסקופ הבא, ששוגר ב-2016, התפרק בחלל עקב תקלה במנגנון השליטה על מסלולו.
יפן שיגרה חללית שתנסה לנחות על הירח
(צילום: רויטרס)
הטלסקופ הנוכחי קטן בהשוואה לכמה מקודמיו, ונושא רק שני מכשירים מדעיים: הטלסקופ עצמו, כלומר חיישני קרני רנטגן ומערכת הצילום, וספקטרומטר שמאפשר לנתח בדיוק רב את הרכב הקרינה. המשימה מתבצעת בשיתוף סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, וסוכנות החלל האירופית, ESA, שתרמו חלק ממרכיביה.
לטלסקופ היפני יש גם נקודה ישראלית: ד"ר רועי רחין, השוהה בפוסט-דוקטורט במכון גודארד של נאס"א, שם בנו את הספקטרומטר. הוא מחכה לסרוק בעזרת הטלסקופ את שאריות הפיצוץ שהותירה הסופרנובה W49B, כ-26 אלף שנות אור מאיתנו. "מחקרים קודמים העלו כי נראה שבצד אחד של האזור יש הרבה יותר ברזל מאשר בצד האחר", אמר רחין לאתר מכון דוידסון. "בעזרת הספקטרומטר נוכל לחקור טוב יותר את פיזור היסודות מקבוצת הברזל – כרום, ניקל, מנגן ועוד, ולנתח הדינמיקה שלהם, בניסיון להבין את התופעה ואת התהליכים שמתרחשים באירועים כאלה".
טלסקופ XRISM, שדומה בגודלו לאוטובוס קטן, אמור להיכנס למסלול בגובה 550 קילומטר. הוא מתוכנן לפעול שלוש שנים, עם אפשרות להארכה אם הכול יעבוד כשורה. עם זאת, הנתונים המדעיים שלו צפויים להתחיל לזרום רק בעוד כמה חודשים, לאחר תקופה של בדיקות וכיול המכשירים.
4 צפייה בגלריה
אולי אחרי הכישלונות הקודמים תגיע הצלחה. טלסקופ החלל XRISM ונחתת SLIM על רקע הירח
(איור: JAXA)
המטען השני של הטיל היפני H2-A הוא נחתת הירח SLIM, הדומה במידותיה למכונית פרטית. החידוש העיקרי בה היא מערכת נחיתה משוכללת, שאמורה לאפשר לה נחיתה מדויקת במיוחד, בעזרת שילוב של מערכת "ראייה" ממוחשבת מתקדמת עם אמצעי ניווט נוספים. המטרה היא להדגים את היכולת הזו באמצעות נחיתה במרכזו של מכתש בקוטר 300 מטר באזור המכונה "ים הנקטר", מדרום לקו המשווה של הירח.
בסוכנות החלל של יפן, JAXA, מקווים כי הצלחת הנחיתה תסלול את הדרך לשימוש נרחב בטכנולוגיה ותאפשר לשפר את הבטיחות של משימות ירח. עם זאת, כמו נחתות רבות בגודל הזה, גם SLIM תטוס לירח במסלול ארוך וחסכוני בדלק, וניסיון הנחיתה צפוי רק בעוד 6-4 חודשים. חללית יפנית של חברת ispace נכשלה באפריל השנה בניסיון נחיתה, והתרסקה על הירח. אם SLIM תצליח, יפן תהיה למדינה החמישית שמשלימה נחיתה רכה על הירח, אחרי ארצות הברית, ברית המועצות, סין והודו – שהצטרפה למועדון רק בחודש שעבר.
חלומות פז
הנחתת ההודית ויקראם ורכב השטח פרגיאן, שנחתו לא רחוק מהקוטב הדרומי של הירח ב-23 באוגוסט במסגרת משימת צ'נדריאן-3, תוכננו לפעול רק שבועיים, כלומר יום ירחי אחד. ואולם, ההצלחה של המשימה עד כה והסיקור הנלהב שלה בתקשורת העולמית, עודדו את סוכנות החלל של הודו, ISRO, לנסות לראות אם הם יוכלו לשרוד שבועיים של לילה ירחי קפוא, ולהתעורר לעוד יום ירחי של פעילות.
ביום ראשון הוכנס הרכב למצב תרדמה, וביום שני הצטרפה אליו גם הנחתת, בתקווה שהמכשירים האלקטרוניים שלהם יוכלו לחזור לתפקוד אחרי שהייה בטמפרטורה של כ-200 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. "אנו מקווים שהם יתעוררו כשהשמש תשוב לזרוח עליהם, ב-22 בספטמבר", צייצה ISRO.
בשבועיים שבהם פעלו על פני השטח ביצעו שני רכיבי המשימה מדידות רבות, בין השאר של ההרכב הכימי של אדמת הירח, ושל הטמפרטורה בקרקע, עד עומק של 10 סנטימטרים. הרכב פרגיאן נסע כ-100 מטרים על פני הירח, וגם הנחתת, לפני כיבוי המכשירים, הפעילה את המנועים לניתור קטן – כ-40 סנטימטרים בלבד – ככל הנראה כדי לבחון את האפשרות של נחתת דומה לשמש במשימה עתידית של הבאת דגימות קרקע מהירח לכדור הארץ.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
