התחממות האזור הארקטי מובילה בין היתר להמסת קרחונים, מה שגורם לחשיפת מעיינות מי תהום מבעבעים, שעלולים לפלוט את גז החממה החזק מתאן. מחקר מטעם אוניברסיטת קיימברידג' והמרכז האוניברסיטאי בסבאלברד זיהה מלאי גדול של גז מתאן, שדולף ממעיינות מי תהום אשר נחשפו בשל המסת הקרחונים.
משבר האקלים לא מסתכם רק בעליית פני הים, בשל כמות המים הרבה שמקורה בקרחונים שנמסים נוכח הטמפרטורות הגבוהות. מחקר חדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature Geoscience, מצביע על כך שפליטת מתאן עלולה לגדול ככל שהקרחונים הארקטיים ייסוגו וייחשפו מעיינות נוספים.
בצירוף פליטות מתאן אחרות מהמסת קרח ואדמה קפואה בקוטב הצפוני, עלולות להחמיר את ההתחממות הגלובלית.
"מעיינות אלו הם מקור ניכר לפליטת מתאן, שרק עלולה להמשיך ולגדול. למעשה, מדובר במקור שנעדר עד כה מההערכות שלנו לגבי תקציב המתאן העולמי", אמרה גבריאל קלבר ממחלקת מדעי כדור הארץ באוניברסיטת קיימברידג', שיחד עם עמיתיה למחקר מביעים חשש מכך שפליטות מתאן נוספות המשתחררות מההפשרה הארקטית עלולות להגביר את ההתחממות האנתרופוגנית, שמתאפיינת בהשפעתו השלילית של האדם על כדור הארץ ומזרזת את ההשפעות הרעות של משבר האקלים.
המעיינות, שאותם בחנו החוקרים, לא הוכרו בעבר כמקור פוטנציאלי לפליטת מתאן. קלבר בילתה כמעט שלוש שנים במעקב אחר כימיית המים של יותר ממאה מעיינות ברחבי סבאלברד - ארכיפלג הנמצא באוקיינוס הארקטי, בערך באמצע הדרך מנורבגיה לקוטב הצפוני - שם טמפרטורות האוויר עולות פי שניים מהר יותר מהממוצע לאזור הארקטי.
קלבר השוותה את סבאלברד לקנרית במכרה הפחם (הקנרית שימשה כורי פחם על מנת להתריע על נוכחות של גזים רעילים במכרות, כך שאם הקנרית הייתה מגלה סימני מצוקה - זו הייתה אינדיקציה לקיומם של גזים רעילים) של ההתחממות הגלובלית.
"מכיוון שהארכיפלג הזה מתחמם מהר יותר משאר האזור הארקטי, אנחנו יכולים לקבל תצוגה מקדימה של שחרור המתאן הפוטנציאלי שיכול להתרחש בקנה מידה גדול יותר ברחבי האזור הזה", הסבירה קלבר.
"החיים בסבאלברד חושפים את מי שנמצא שם לקו החזית של שינויי האקלים הארקטיים", הוסיף פרופ' אנדרו הודסון מהמרכז האוניברסיטאי בסבאלברד. "למרות שההתמקדות המחקרית נוטה לעתים קרובות להפשרת קרקעות הפרמפרוסט (קפאת-עד בעברית) כפועל יוצא של ההתחממות הגלובלית, הממצא החדש מוכיח כי ישנן דרכים אחרות לפליטת מתאן, שעלולים להיות משמעותיים יותר בתקציב המתאן העולמי", הסבירה פרופ' אלכסנדרה טורצ'ין ממחלקת מדעי כדור הארץ באוניברסיטת קיימברידג'.
החוקרים מצאו כי פליטת מתאן מהמעיינות שנחשפו ברחבי סבאלברד עלולה לעלות על 2,000 טונות במהלך שנה - מה שמשתווה ל-10% בערך מפליטת המתאן הנובעת מתעשיית אנרגיית הנפט והגז השנתית של נורבגיה.
מקור המתאן הזה ככל הנראה יהפוך למשמעותי יותר ככל שייחשפו יותר מעיינות, כך שאם ההתחממות הגלובלית תימשך ללא מעצורים, הרי ששחרור המתאן מהמעיינות השוכנים מתחת למעטה הקרח יהפוך נרחב והרסני יותר.
כדי לזהות את המעיינות הללו, הגיעה קלבר לאזורים שנחשפו בשל נסיגת 78 קרחונים ברחבי סבאלברד, שם חיפשה עם עמיתיה טפטופים כחולים של קרח שבהם דלפו מי תהום אל פני השטח וקפאו. לאחר מכן, נסעו החוקרים לכל אחד מהאתרים הללו באופנועי שלג כדי לקחת דגימות של מי התהום.
כאשר הבינו את הכימיה של המים המזינים את המעיינות הללו, גילו החוקרים שבכל אחד מהאתרים שנחקרו היו ריכוזים גבוהים של מתאן, כך שברגע שבו מי המעיינות מגיעים אל פני השטח, יש עודף של גז החממה החזק שיכול לברוח לאטמוספרה.
על אף שריכוז גז המתאן באטמוספרה קטן פי 200 ויותר מריכוז הפחמן הדו-חמצני, השפעתו כגז חממה משמעותית לא פחות, הודות לספיגת הקרינה הגבוהה שלו. כגז חממה, טון בודד של מתאן שווה ערך ל-86 טונות של פחמן דו-חמצני, כאשר בוחנים את ההשפעה לאורך תקופה של 20 שנה.
החוקרים זיהו גם נקודות חמות מקומיות של פליטת מתאן, שהיו קשורים קשר הדוק לסוג הסלע שממנו יוצאים מי התהום. סלעים מסוימים - כמו פצלים - מכילים גזים טבעיים, כולל מתאן, המיוצרים מפירוק חומר אורגני בעת היווצרות הסלעים. מתאן זה יכול לנוע כלפי מעלה דרך שברים בסלע ולהיטמע במי התהום. "סביר להניח שכמות המתאן הדולפת מהמעיינות שחקרנו תתגמד לעומת הנפח הכולל של הגז הכלוא מתחת לקרחונים ומחכה לפרוץ החוצה. על כן, יש לפעול בדחיפות בכל הנוגע לחקר הסיכון שטמון בעלייה פתאומית של דליפת מתאן, כי המסת ונסיגת הקרחונים תימשך כל העת, בעידן בו משבר האקלים רק הולך ומחריף", סיכם פרופ' הודסון.
