פרויקט הקמת טורבינות הרוח בצפון רמת הגולן, שגרר ביום האחרונים מחאה מצד דרוזים - שבה בין היתר נחסמו כבישים ושני מפגינים נפצעו קשה - קיבל אור ירוק לצאת לדרך, לאחר שנים של עתירות ודיונים בבית המשפט. בינתיים, ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש העדה הדרוזית שייח מואפק טריף נפגשו היום (רביעי). השניים דנו בין היתר ב"הודנה", שבמסגרתה יופסקו העבודות להקמת טורבינות רוח בגולן, ובמקביל ייפסקו ההפגנות עד לאחר חג הקורבן שיחול בשבוע הבא בימים רביעי עד שבת.
תיעוד דרמטי: עשרות דרוזים ניסו להשתלט על תחנת משטרה תוך שימוש בירי
(צילום: דוברות המשטרה)
לב המחלוקת הוא פרויקט של חברת האנרגיה אנרג'יקס, שמתכננת להקים בשלב הראשון 21 טורבינות רוח ענקיות (המתנשאות לגובה כ-220 מטרים) לשם הפקת חשמל ירוק. הפרויקט אמור לקום באזור הידוע בשם סחיתא, דרומית מזרחית למג'דל שמס, על שטח של כ- 3,500 דונם. הטורבינות אמרות לייצר 104 מגה וואט חשמל ירוק.
בגולן קמה התנגדות נרחבת להקמת הטורבינות, כולל מאנשי סביבה שהביעו חשש מהפגיעה הנופית והפגיעה הפוטנציאלית בבעלי כנף. בשנת 2021 הוגשה עתירה נגד המיזם על ידי אגודות שיתופיות חקלאיות ותושבים דרוזים בגולן. במוקד היה שאלת הזכות על הקרקע, ולא ההשלכות הסביבתיות של הפרוייקט עצמו. בעתירה, שהוגשה לבית משפט השלום בנצרת, ביקשו לתת צו מניעה זמני האוסר על חברת אנרג'יקס להשתמש בקרקע.
5 צפייה בגלריה
עימותים בין שוטרים לדרוזים על רקע קמת מתחם טורבינות רוח לייצור אנרגיה מתחדשת ממזרח לכפרים הדרוזים
(צילום: AFP)
הדרוזים טענו לזכויות בקרקעות שבהן אמורים לקום בסיסי הטורבינות. השופט הבכיר יוסף סוהיל דחה את העתירה, ואף פסק כי התובעים ישלמו הוצאות בסף 15 אלף שקלים לחברת האנרגיה. הוא הבהיר כי יש לפרוייקט חשיבות לכלל הציבור, ולמשק בכללותו, וכי זה אושר בהליך תכנוני ממושך.
השופט הבהיר כי יש חשיבות וחיוניות לפרוייקט, בייחוד כשמדובר בפרוייקט של הפקת אנרגיה מתחדשת, תוך ניצול משאב טבע ידידותי לסביבה. "הנזק הצפוי לאינטרס הציבורי באם הפרוייקט יטורפד, או יעוכב באופן שיסכן את סיכוייו לצאת אל הפועל, הינו עצום, הגם שאינו ניתן לכימות", הוא קבע.
בית המשפט ציין כי אין מדובר בקרקע מוסדרת, והיא אינה רשומה בספרים. "ידוע הדבר שהמקרקעין ברמת הגולן טרם עברו הליך הסדרה ורישום, אך אין הדבר אומר שהמקרעין נטושים, או שאין להם מחזיקים". יחד עם זאת, הדבר מקשה להוכיח חזקה על הקרקע עצמה. "סיכויי התביעה אינם מזהירים", ציין השופט סוהיל והוסיף כי הטענה שיש לאגודות זכויות קניין אינה מבוססת. חברת האנרגיה צירפה תצהירים של מספר תובעים, שהעידו שההתנגדות לפרוייקט באה בעקבות לחצים לנידוי חברתי ודתי, ופגיעה בבני משפחתם ובפרנסתם. השופט הבכיר דחה את הבקשה למתן צו נגד העבודות במקום.
במקביל למאבק על הקרקע, גם הארגונים הירוקים הביעו את התנגדותם לפרויקט הטורבינות, כשבמוקד עומד החשש מפגיעה בבעלי כנף. בחוות הטורבינות הקיימות בסירין ובגלבוע נפגעו קרוב ל-70 בעלי כנף, בהם חיוואים, דיות שחורות, עפרונים, חוחיות, בזים ועטלפים. עם זאת, ייתכן שהמספר גבוה בהרבה. גם בחוות הטורבינות בעמק הבכא נפגעו עשרות עופות, בהם בז מצוי, חיוויאים, ברכיה, נץ מצוי ועוד.
שטחו של הגולן עומד על כ-1,200 קמ"ר ורובו מצוי בתחום המועצה האזורית גולן, המשתרעת על פני יותר ממיליון דונם. נמצאים בה 33 יישובים שמתגוררים בהם כ-20 אלף תושבים. ביישובים הדרוזיים של צפון הגולן מתגוררים כ-24 אלף תושבים, ובלב הגולן נמצאת המועצה המקומית קצרין ובה כ-7,600 תושבים.
לפי הדוח של החברה להגנת הטבע קיימים איומים רבים שמסכנים את הנוף הפראי של האזור, ובהם טורבינות. במהלך השנים האחרונות אושרו בגולן שלוש תוכניות ענק אשר כוללות כ-110 טורבינות רוח ענקיות, שחלקן צפויות להגיע לגובה של כ-200 מטרים. הטורבינות משנות ללא היכר את הנוף וקיים חשש כי יסכנו את עתידם של הנשרים והרחמים, מינים המצויים בסכנת הכחדה. אמנם יש אמצעי זהירות, אבל דבר אינו מובטח.
ניקול בכר משומרי הגולן הוסיפה כי "מחאת הדרוזים בשתי היממות האחרונות הנן מחאות כנגד הקמתן של טורבינות רוח בשטחיהם החקלאיים. לא מדובר באקט לאומני או פרו סורי. טורבינות רוח הן מפגע אקוטי בתחומי חיים רבים, ולכן התנגדויות אליהן קיימות גם במגזר היהודי ובכל הארץ".
אנרגיית רוח מהווה אחוז שולי בסך יצור החשמל של ישראל כיום. לפי חברת נגה - ניהול מערכת החשמל בע"מ - בשעות אחר הצהריים יוצרו 11 מגה וואט חשמל מטורבינות רוח בישראל, מתוך סך ייצור של 10,695 מגה וואט. מדובר על כ-0.1% בלבד. לשם השוואה כ-20% מהאנרגיה במדינת ישראל בשעה 17:00 יוצרה מאנרגיה ירוקה - רובה ככולה מאנרגיית השמש.
מאנרג'יקס נמסר בתגובה: "פרויקט אר"ן (אנרגיית רוח נקייה) הינו פרויקט תשתית לאומי להקמת חוות רוח לייצור חשמל, שאושר על ידי ממשלת ישראל, לאחר בחינה של כלל ההיבטים ואישורים בכל הערכאות. לצערנו, שיקולים זרים ואידיאולוגיות לאומניות מניעים התנגדות לפרויקט שלא בוחלת במעבר על החוק ובפעולות אלימות, במטרה למנוע הקמת פרויקט לאומי על מה שרואים המתנגדים כאדמות סוריות כבושות".
עוד נמסר כי "ההתנגדות המנוגדת לחוק מנסה לפגוע בכלל תושבי האזור ובפרויקט שכבר כעת יוצר פרנסה של מאות משפחות באזור באמצעות יצירת מקומות תעסוקה, תשלומי מסים מקומיים בהיקף של מעל 15 מיליון שקלים שיוחזרו לפיתוח האזור, מיליוני שקלים בשנה שמשולמים לבעלי הקרקעות והקרקעות השכנות בפרויקט, פיתוח דרכי גישה לשטחי החקלאות, פינוי מוקשים שייצר שטחי חקלאות נוספים לתושבים, ומעל הכל - שיפור בתשתיות החשמל הרעועות באזור ומעבר לחשמל נקי וירוק בתפוקה של 50,000 בתי אב.
"כמו כן, יצוין כי בחודשים האחרונים, למרות שהפרויקט אושר על כל היבטיו, נערך משא ומתן ביוזמת החברה וגופי הממשלה הרלוונטיים לטובת הגעה להסכמה וניסיון להשיג פשרות ולהימנעות מהמצב המתרחש כעת, אולם כל הניסיונות הללו כשלו בשל סירוב המתנגדים להקמת פרויקט לאומי ישראלי על אדמות שאותן הם מגדירים ככבושות. החברה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה, הרשויות המקומיות וגופי הממשלה במטרה להשלים את הקמת הפרויקט שיטיב עם כלל תושבי האזור, דרוזים ויהודים כאחד".
