הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב השיקה את "מדויקות", תוכנית לקידום נשים שמטרתה לחזק את הנוכחות והמנהיגות הנשית בתחומי המדעים המדויקים – פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי הסביבה.
התוכנית, ביוזמתה של דקאנית הפקולטה למדעים מדויקים, פרופ' טובה מילוא, מבוססת על מודל "תעבירו את זה הלאה", במסגרתו חברות סגל ידריכו דוקטורנטיות, שבתורן תדריכנה תלמידות תואר שני, ואלו תדריכנה תלמידות תואר ראשון. ההדרכות יתבצעו בקבוצות קטנות, וילוו בסדנאות העשרה שיהוו הזדמנות לשיפור כישורים, כמו גם בפגישות עם דמויות נשיות מעוררות השראה מהאקדמיה ומחוצה לה. נוסף על כך, יוצע למשתתפות התכנית לקחת חלק בסדנאות פיתוח קריירה והעשרה, אשר נבנו בייעוץ עם המעבדה לחקר התפתחות קריירה באוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' רחל גלי צינמון.
פרופ' מילוא אמרה כי התוכנית תאפשר לחברות סגל ולסטודנטיות לתארים מתקדמים לחלוק מנסיונן ומידיעותיהן ולשמש מודל לחיקוי עבור עמיתותיהן שמצויות בראשית דרכן האקדמית. זאת מתוך ראיית חשיבותם של שיתוף ידע וניסיון, עיצוב "גאוות יחידה" ובעיקר – יצירת קהילה חזק ושיתופית של מדעניות מכל חלקי הפקולטה למדעים מדויקים. התכנית תנוהל על ידי דוקטורנטיות מכל בתי הספר של הפקולטה ואשר תקבלנה מלגה ייעודית תמורת פעילותן. דוקטורנטית נוספת תשמש כמשקיפה על כלל הפעילות. עם השקת התכנית, נרשמה היענות של כ-200 סטודנטיות אשר ייקחו חלק בפעילות לאורך השנה.
מנתוני הפקולטה למדעים באוניברסיטת תל אביב עולה שהנוכחות הנשית במדעים מדויקים הולכת ומידלדלת עם ההתקדמות האקדמית. בעוד שבתואר ראשון שיעור הסטודנטיות הוא כ-35%, הרי שבתארים המתקדמים ישנן 25% סטודנטיות ובקרב חברי הסגל רק כ-15% הן נשים.
פרופ' מילוא: "אין לי ספק כי התוכנית החדשה תסייע לסטודנטיות בכל התארים, ובעיקר בתואר הראשון, לצלוח את המחסומים והקשיים שנוצרים בעקבות פערים מגדריים. זהו אינטרס חברתי ולאומי ראשון במעלה, והשינוי מתחיל כאן אצלנו. לפני 25 שנים הייתי חברת הסגל היחידה בבית הספר למדעי המחשב, מאז השתפר המצב מעט ואליי הצטרפו חברות סגל נוספות. אך יש עוד דרך ארוכה לפנינו, ואני מקווה ואעשה כמיטב יכולתי, שנגיע למצב שבו לפחות מחצית מהסגל הבכיר בתחומים המדעיים תהיה נשית".
"המוסדות האקדמיים צריכים לראות את כלל גווני החברה"
יום האזכרה הממלכתי לדוד בן-גוריון, שהתקיים אתמול (יום ד'), הפך למסורת שבה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוקירה אנשי רוח ומעשה המקיימים את מורשת ראש הממשלה הראשון, תורמים מיכולותיהם וכישוריהם לקהילה ולאנושות כולה בתחומים מגוונים. השנה הוענק הפרס במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל. זוכי הפרס הם: אלוף (במיל.) עמוס ידלין, ח"כ לשעבר שולי מועלם, ד"ר אפרת ברון הר-לב - מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, רידא מסארואה - סגן נשיא אינטל העולמית, גבריאל תמן ז"ל - שהיה מעורב בהעלאת אלפים מיהודי מצרים לישראל, פרופ' ברכה רגר - חוקרת מצטיינת בווירולוגיה ואימונולוגיה, פרופ' יוסי מזרחי - חוקר בתחום אקלים וצמחי בר, עו"ד מינה קלמן-חדד, ד"ר רון צבר ותיאטרון באר שבע.
2 צפייה בגלריה
הנשיא הרצוג ורעייתו עם נשיא האוניברסיטה ומקבלי הפרס
(צילום: שי שמואלי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
הנשיא הרצוג פנה למקבלי האותות ואמר: "כל אחת ואחד פורץ דרך בתחומו, ומביא טוב וכבוד רב לנגב, ולמדינת ישראל כולה. בתרבות, במדע, בחינוך, בכלכלה, בחומר וברוח, בביטחון ובהנהגה, כולכם עמלתם ופעלתם שנים רבות כל כך, במסירות עצומה ובתודעת שליחות, ותרמתם מכוחכם מחוכמתכם ומכישרונותיכם הייחודיים להצעיד אותנו עוד צעד קדימה. אם יש מימוש שלם לחזונו השאפתני, הצופה קדימה של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון - הרי הוא מגולם בעשייה של כל אחד ואחת מכם. אני מאחל לכם המשך פעילות ציבורית ומקצועית עשירה ופורצת דרך".
הוא דיבר על חשיבותו של הגיוון בחינוך. הנשיא הרצוג: "משימתו של המוסד האקדמי בישראל לא מסתכמת רק במצוינות המחקרית אלא גם באופן שבו הוא משפיע על החברה הישראלית, וגם מושפע ממנה. המוסדות האקדמיים צריכים לראות לנגד עיניהם את כלל גווניה של החברה הישראלית, ובאופן ממלכתי, מכיל ומקצועי – להבין שעבור חלק ניכר מהם זו ההזדמנות הראשונה לבסס שותפות עם מי שמגיע מקבוצות ורקעים שונים, לרכוש ידע, כישורים וחוויות שיהפכו אותם לחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית"".
נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ, ברך את מקבלי הפרס ואמר: "המיקום הגאוגרפי שלנו - המייצר באופן טבעי נקודת מבט אחרת, לצד עושר אנושי, ממד רב-תרבותי ורב-תחומי פורה ומפרה, תוך שילוב כוחות עם כלל מגזרי המשק והחברה, הם שהופכים את אוניברסיטת בן-גוריון לייחודית. אנו מאמינים שהכל אפשרי ופועלים בתעוזה וביצירתיות כדי לברוא מציאות חדשה. כפי שציין דוד בן-גוריון עצמו: 'הגדלות היחידה, הצפויה לנו, הטבועה במהותנו, היא גדלות הרוח, המדע, הכרת עולם ומלואו, גלוי רזי הטבע וההוויה – בהם נעלה ונתעלה'".
מרכז חדשנות של אוניברסיטת הונג קונג HKU פותח נציגות בישראל
אוניברסיטת הונג קונג מקימה מרכז חדשנות בישראל על מנת לקדם שיתופי פעולה בין ישראל, הונג קונג ואזור המפרץ הגדול שבדרום סין. פרופסור רוני מיכאל, פרופסור למימון ויזמות מאוניברסיטת הונג קונג, נבחר להקים את המרכז בארץ ולעמוד בראשו. אליו הצטרפה ד"ר טל פלג שולמן, בעלת נסיון רב בפארמה וביו-מד.
בין מטרותיו של המרכז החדש, קידום שיתופי פעולה וחיזוק הקשרים בין תעשיית החדשנות והסטרטאפ בישראל לקהילת הסטודנטים והבוגרים של אוניברסיטת הונג קונג, המונה אנשי עסקים בכירים ומשקיעים.
מרכז החדשנות יקיים מגוון קורסי מנהלים ותוכניות לסטודנטים לתארים מתקדמים במנהל עסקים, בין היתר, ב- Design Thinking Methodologies, פינטק ופיתוח וניהול מוצרים חדשניים. תוכניות הלימוד מיועדות לסטודנטים של אוניברסיטת הונג קונג ולאנשי עסקים ומשקיעים מהונג-קונג ומסין והן תשלבנה בין תוכן אקדמי והתנסות hands-on בחברות סטארטאפ, בחברות בין-לאומיות המשלבות מתודולוגיות של חדשנות פתוחה וקרנות הון-סיכון בישראל.
הקורס הראשון ייפתח בסוף חודש דצמבר 2021, ויתמקד באתגרי Desert-tech ו- Design Thinking Methodologies.
מרכז החדשנות יקיים בקרוב עם הנציגות של חברת הסחר הבינלאומית של הונג קונג בישראל HKTDC, סדנה עבור סטארטאפים ישראלים המעוניינים להכיר את הפוטנציאל בחיבור החשוב שבין אקדמיה לעסקים וכלכלה בהונג קונג. בין השאר יציג פרופסור חיי ואי טאנג את תכנית הפיתוח האזורי של דרום מזרח סין לשנים הקרובות.
לראשונה: מדען ישראלי נבחר כחבר באקדמיה הסינית למדעים
פרופ' איתמר וילנר מהמחלקה לכימיה אורגנית במכון לכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מונה החודש כחבר באקדמיה הסינית למדעים. המינוי מהווה עדות להערכה הרבה של האקדמיה הסינית למדע המתקיים בישראל בכלל, ולהישגי המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים בפרט.
פרופ' וילנר נחשב לאחד המדענים המובילים בעולם ננוטכנולוגיה וביו-ננוטכנולוגיה בפרט. הוא חתן פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002 וחתן פרס רוטשילד במדעי הכימיה לשנת 2008. במהלך מחקריו הוא עסק בפיתוח התקני חישה אופטיים ל-DNA, חיישנים ביואלקטרוניים לחישת נוגדנים, זיהוי תהליכי תרגום לחלבונים וזיהוי וירוסים. בין היתר פיתח מערכות אופטו-אלקטרוניות המבוססות על אנזימים או על DNA ועוד ועוד.
במהלך השנים פרסם מאמרים רבים ושימש כיועץ למשרד האנרגיה של ארצות הברית לבקרת פרויקטים של המחקר הבסיסי בנושאי האנרגיה. הוא אף ייצג את ישראל בגופים מדעיים שונים באירופה ובעולם
לדברי הדיקן למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אסף פרידלר: "זהו הישג ענק וכמעט חסר תקדים בארץ. צירופו של פרופ' וילנר לאקדמיה למדעים הסינית, פורץ נתיב מרכזי לשיתופי פעולה מדעיים בין האקדמיה הסינית לקהילייה המדעית באוניברסיטה העברית ובישראל".
