שרידי מבנה עץ קדום התגלו באתר הארכיאולוגי של מפלי קלמבו בזמביה. למבנה זה - מלפני כ-476 אלף שנים - אין מקבילות ידועות בתקופה הפליאוליתית האפריקנית או האירו-אסייתית, כך שלא רק שהוא מייצג את השימוש האנושי הקדום ביותר שנעשה בבנייה באמצעות עץ, אלא מדגים את כושר ההמצאה, האינטליגנציה והיכולת הטכנית של מי שחי באותה תקופה. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Nature. את המחקר הובילו חוקרים מאוניברסיטת ליברפול ומאוניברסיטת אבריסטווית'.
חפצי עץ שורדים רק לעתים רחוקות מהתקופה הפליאוליתית הקדומה, מכיוון שנדרשים תנאים יוצאי דופן לשימור. לכן, יש מידע ארכיאולוגי מוגבל על מתי וכיצד השתמשו הומינינים בחומר הגלם הבסיסי הזה או כיצד בני האדם הפליאוליתיים בנו את סביבת מחייתם.
במחקר תוארכו חפצי העץ שהתגלו בחפירות במפלי קלמבו (Kalambo Falls) שבזמביה, כבני 476 אלף שנים לפחות, כלומר מוקדם יותר מהתקופה שבה התפתח האדם הנבון המודרני (הומו סאפיינס). ניתוח של סימני החיתוך שנוצרו באמצעות כלי אבן על קורות העץ שהתגלו בחפירות, העלה סברה בקרב החוקרים כי הקדמונים עיצבו וחיברו שתי קורות עץ גדולות במטרה ליצור מבנה כלשהו, ככל הנראה יסוד של במה או חלק מבית מגורים.
זוהי העדות המוקדמת ביותר בעולם ליצירה מכוונת של קורות עץ השלובות זו בזו, כך שיתאימו אחת לשנייה. עד כה, עדויות לשימוש אנושי בעץ הוגבלו לשימוש בו לשם הבערת אש או הכנת כלי נשק בדמות חניתות. מציאת כלי וחפצי עץ באתרים עתיקים כל כך נחשבת לנדירה, מכיוון שהעץ נוטה להירקב ולהתכלות לרוב, אולם לא כך היה הדבר באתר הארכיאולוגי בזמביה, שכן מדובר באחד מהמפלים הבלתי פוסקים הגבוהים ביותר באפריקה (235 מטר), מה שמקנה לו חשיבות רבה כאחד מהאתרים הארכיאולוגיים מהחשובים ביבשת.
תגלית זו מערערת למעשה את הדעה הרווחת לפיה בני האדם מתקופת האבן היו נוודים בעלי מיומנות טכנולוגית מועטה, כשמפלי קלמבו היוו עבורם מקור מים רב שנתי, בעוד שהסביבה המיוערת סיפקה להם מזון ואפשרות ליצור מבנים שונים, לרבות בתי מגורים.
"הממצא יוצא הדופן הזה שינה את אופן החשיבה על אבותינו המוקדמים. הם השתמשו באינטליגנציה, בדמיון ובכישורים שלהם כדי ליצור משהו שמעולם לא היה קיים קודם לכן. הם שינו את סביבתם כדי להקל על חייהם, גם אם זה היה רק על ידי יצירת במה לישיבה ליד הנהר כדי לבצע את המטלות היומיומיות. האנשים הללו היו חכמים ונבונים הרבה יותר ממה שהיה מקובל לחשוב עד כה", אמר פרופ' לארי בראהם, מהמחלקה לארכיאולוגיה, קלאסיקה ואגיפטולוגיה של אוניברסיטת ליברפול, שהוביל את המחקר.
במהלך המחקר מומחים מאוניברסיטת אבריסטווית' השתמשו בטכניקות תיארוך חדשניות, שחשפו את הפעם האחרונה שבה מינרלים באדמה שבה היו טמונים שרידי העץ נחשפו לאור השמש, זאת במטרה לקבוע את גילם של הממצאים.
"מכיוון שחלף זמן כה רב מאז, הרי שתיארוך הממצאים שהתגלו לעינינו מהווה אתגר לא פשוט כלל, מה שהוביל אותנו להשתמש בשיטת תיארוך לומינסנציה כדי לעשות זאת. לשיטת תיארוך זו יש השלכות מרחיקות לכת - מה שמאפשר לנו לחזור זמן רב יותר לאחור ולקבל הצצה לאבולוציה האנושית. האתר במפלי קלמבו נחפר עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, כאשר התגלו בו מספר חפצי עץ, אך החוקרים באותה תקופה לא הצליחו לתארך אותם, כך שהמשמעות האמיתית של האתר לא הובנה במלואה עד כה", אמר פרופ' ג'ף דאלר מהמחלקה לגיאוגרפיה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת אבריסטווית'.
פרופ' דאלר הוסיף: "המחקר שלנו מוכיח שהאתר הזה קדום הרבה יותר ממה שחשבו בעבר, כך שהמשמעות הארכיאולוגית שלו גדולה אף יותר כעת. עובדה זו מוסיפה משקל רב יותר לטיעון כי עליו להימנות על רשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו".
מחקר זה מהווה חלק מהפרויקט החלוצי "שורשים עמוקים של האנושות", שמטרתו לגלות כיצד התפתחה הטכנולוגיה האנושית בתקופת האבן. בפרויקט השתתפו צוותים מהוועדה לשימור המורשת הלאומית של זמביה, מוזיאון ליווינגסטון, מוזיאון מוטו מוטו והמוזיאון הלאומי בעיר הבירה הזמבית לוסאקה. "מפלי קלמבו הם אתר יוצא דופן ונכס מורשת עיקרי עבור זמביה. צוות החוקרים שלנו מצפה לחשוף תגליות מרגשות נוספות שיצוצו בעתיד", סיכם פרופ' בראהם.