הביתנים של מדינות העולם, לפחות מבחינת אנשי הממשל שהגיעו לוועידת האקלים בשארם א-אקלים, הם גולת הכותרת של האירוע השנתי. זו הפעם הראשונה שיש לישראל ביתן בוועידת אקלים כלשהי, והפעם הראשונה מזה 40 שנה שיש לישראל ביתן על אדמת מצרים. באזור הביתנים כל מדינה מבקשת להראות את הפיתוחים והחזון שלה ואיך היא פועלת כדי לצמצם פליטות של גזי חממה ולהצטרף לעגלת האקלים.
הדוכן המצרי, שנמצא ממש בכניסה למתחם הוא נקי ומפואר. בכניסה אחד מיושבי הביתן מדבר בטלפון: "אפשר לפגוש אותך בדוכן המצרי או הישראלי כדי לארגן את הפגישה? הוד רוממותה השרה לא יכלה להגיע?" הדובר הוא מזכיר משרד החשמל של מצרים, ד"ר אחמד מוהיינה. הוא שוחח עם אנשי משרד האנרגיה הישראלי. אני מיד מציעה לעזור. אולי הוא לא שמע ששרת האנרגיה, קארין אלהרר, לא הגיעה לשארם א-שייח? "יש לנו יחסים טובים מאוד עם משרד האנרגיה", הוא אומר בשמחה. "אנחנו מקווים להרחיב את שיתוף הפעולה".
הביתן של המצרים מרגיש מעט ריק. נקי מדי. אולי כי הוא רק מהווה שער לכל יתר הביתנים. ובעצם, יש להם יותר בעיות אקלים מפתרונות. אז למה להציג לכולם את הבעיות של המדינה שמארחת את הוועידה?
ועידת האקלים בשארם א-שייח - סיקור נרחב ב-ynet:
הנשיא הרצוג בוועידת האקלים: "המזרח התיכון נמצא על סף אסון"
מזכ"ל האו"ם בוועידת האקלים: "אנחנו במאבק על חיינו ואנחנו מפסידים"
דו"ח: אירופה מתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי
הצמרת העולמית מגיעה לשארם א-שייח: מה ישתנה הפעם בוועידת האקלים?
מבעד למסך העשן הירוק, משבר האקלים מחריף
לא רחוק משם נמצא הדוכן של איחוד האמירויות, בוהק בלבן ורבים מיושביו לבושים בלבוש מסורתי, לבן ונקי. מולם הביתנים של קונגו ובריטניה. הביתן הקטן של ניגריה, שכן של האמיריתים, נראה קטן ועלוב, לעומת היוקרה הלבנה. באמירויות מציגים דגמי מטוס ירוקים, דלק ירוק ועוד. "אנחנו מוקירים את הסביבה מפני שהיא חלק אינטגרלי של מדינתנו, ההיסטוריה שלנו והמורשת שלנו", מצוטט השייח המנוח זאיד בן סולטאן אאל נהיאן, מייסד איחוד האמירויות. בדוכן של איחוד האמירויות מפורטת ההתקדמות הירוקה לפי שנים, החל מהייסוד של חברת Masdar, חברת האנרגיות המתחדשות של אבו דאבי ב-2006, ועד פיתוחים חקלאיים והקמת תוכנית גרעינית למטרות שלום כדי להביא להפחתת פליטות. בשנה הבאה הוועידה תתכנס באיחוד האמירויות, וזו הזדמנות נוספת להראות לעולם את המחויבות שלהם לנושא.
"אנחנו לא מדברים על נושא האקלים כמשבר", אומר אחד העיתונאים האמירתים. "אנחנו מדברים על האתגרים ועל מה המנהיגים שלנו עושים בנושא. אנחנו מדברים על הפיתוחים בתחום האנרגיה ועל ההתקדמות הטכנולוגית שלנו. הצבנו יעדים לאיפוס פליטות ב-2030 ואנחנו פועלים בנושא. אבל משבר? לא מדברים על זה ככה". כמובן שהם גם מזמינים לביקור כדי לראות את הפיתוחים הירוקים מקרוב.
הביתן היפני, בדרך לביתן הישראלי, הוא המאורגן ביותר עד עתה. עם הסברים על אסון פוקושימה והשיקום הסביבתי של האזור, לאחר שהשר להגנת הסביבה היפני הורה על שיקום וניקוי הקרקע. "החיים חזרו לשגרה לאט לאט", אמרו בדוכן. "פוקושימה עושה התקדמות לקראת שיקום. לצד הוצאת הכור הגרעיני מפעילות יש עבודות להקמה של מתקני אנרגיה נוספים. אנחנו ממשיכים ללכת קדימה ומרחיבים את השימוש באנרגיות מתחדשות". נציג של חברת היטאצ'י, העוסקת באנרגיה גרעינית ותחבורה, בין היתר רכבות ואוטובוסים חשמליים, אמר כי "החברה רכשה חברות רבות מאירופה. בראש האנג'נדה של החברה נמצא נושא משבר האקלים. יש לנו מטרות רבות עד 2030".
מאסאסי קיטומורה אמר כי "אנחנו לא יכולים להגיע לחברה ירוקה לבד. אנחנו צריכים ליצור שיתוף פעולה גם עם המתחרים והממשלה. משבר האקלים לא נמצא בראש סדר העדיפויות בתקשורת. אני לא בטוח למה. אבל היפנים מבינים את הסוגיות הסביבתיות. זה מאוד חשוב עבורם, יש את נושא המיחזור. חוקקו חוקים ואסרו על שימוש בשקיות פלסטיק. זה משהו מאוד בסיסי. לפי השינטו לכל דבר יש אל. אנחנו משתמשים בחפצים לאורך זמן. זה חלק מהמנטליות. זה חלק מהקיימות".
הביתן הישראלי, שנמצא ליד הביתן האמריקני והביתן של האו"ם ענייני כלכלה ורווחה, עשוי מחומרים מתכלים. מאחוריו הביתן של קנדה שמפריד בין ישראל לקטאר.
הביתן הישראלי הוא בגודל של 252 מ"ר בגובה 3 מטר עם שלושה אזורים עיקריים, קבלת הפנים עם קשת מצויירת, משמאל לביתן אזור צחיח עם פינות ישיבה פתוחות ובצד השני 10 עמדות טכנולוגיות, שמביעות את היכולת הטכנולוגית של מדינת ישראל לקדם ולעזור להם בכל הקשור לנושא האקלים. חלק מהמסכים לא עבדו, אבל הישראלים מאשימים את המצרים, שהתעקשו שחברה מצרית תבנה בעצמה את הביתן ותהיה אחראית על החיווט. מדובר בביתן שעלה 5 מיליון שקלים, והוא בין הביתנים הגדולים הקיימים.
ליאור אסף, האדריכל של הביתן שזכה לעצב אותו, סיפר כי "נבחרנו במכרז של משרד החוץ לעצב, לתכנן ולנהל את הבנייה של ביתן ישראל. הרעיון היה ללכת מהיבש ביותר והצחיח לירוק ולטכנולוגיות. האדריכלות מעוגלת וזורמת ולא בקווים ישרים כדי להביע את הזרימה בטבע. לא סתם בנינו את שער ישראל כשער עגול, מדינה שמארחת ומכניסה את כולם".
המיקום, אגב, קרוב לארה"ב ולא רחוק מקטאר, הייתה החלטה של המצרים והאו"ם. אולי התכוונו לקרב בין המדינות עוד יותר. בכל אופן, קטאר מתגאה בדגמים מיניאטורים של האיצטדיונים שהיא בנתה לרגל המונדיאל. זה הרבה יותר יפה מלהראות את המאבק במשבר האקלים, למרות שגם זה שם. אבל עזבו, הכדורגל יותר מעניין ממשבר האקלים.
בינתיים מחוץ לביתן האמריקני יושב אנדרו ממשרד החוץ. "הביתן הישראלי נראה ממש יפה", הוא מחמיא. כששואלים אותו על הביתן האמריקני הוא מושך בכתפיו. "אנחנו מנסים לקושש את האגורות".