על אף מגמות שיפור משמעותיות במעבר לאנרגיות נקיות, ביניהן שילוב אנרגיות מתחדשות בתמהיל האנרגיה המשקי, ישראל עדיין נמצאת במקום נמוך יחסית בשילוב אנרגיה מתחדשת אל מול מדינות ה-OECD. כך עולה מדוח חדש בנושא חדשנות באנרגיה בישראל, שהתפרסם הבוקר (יום ב'). מהדוח עולה בין היתר כי הוצאות הממשלה על מו"פ אנרגיה בישראל נמוך משמעותית ביחס לעולם. מדובר בדוח של משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החדשנות, התפרסם בעקבות החלטת המועצה למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) להכריז על תחום האנרגיה כתחום בעדיפות לאומית למשך חמש השנים הבאות.
מהדוח עולה כי אחוז האנרגיות המתחדשות מתמהיל הדלקים לייצור חשמל ובתמהיל האנרגיה הראשוני (9.8% ו-5% בהתאמה, נכון לשנת 2022) עדיין נמוך ביחס למדינות ה-OECD. אחוז האנרגיות המתחדשות מסך תמהיל האנרגיות הראשוני במדינות ה-OECD עמד של 13% בשנת 2022 לעומת 5% בישראל, אולם ישנה מגמת עלייה חיובית בקצב הולך וגדל.
עוד נכתב בדוח כי ישראל נהנית מיתרונות טבעיים ייחודיים בתחום האנרגיה המתחדשת, ובראשם שפע של קרינת שמש. למרות מגבלות השטח הזמין לייצור סולארי בארץ, קיים פוטנציאל משמעותי להרחבת הייצור הסולארי בשטחים לדו-שימוש. אפשרויות אלו כוללות מתקנים אגרו-וולטאים, מתקנים סולאריים צפים על מאגרי מים, ומתקנים בשטחים ציבוריים אחרים ואף בשטחים פתוחים ובמרחב הימי של מדינת ישראל. בנוסף, ניתן לנצל מקורות נוספים של אנרגיה מתחדשת כגיבוי לייצור הסולארי, כגון אנרגיית רוח, אנרגיה קינטית מן הים, אנרגיה גיאותרמית וביומסה. שילוב זה יסייע בקידום יעדי האקלים, ובכללם השגת 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 ובהשגת היעד של איפוס פליטות גזי חממה עד 2050. זאת, לצד ניצול משאבי הגז הטבעי, המקנים לישראל ביטחון אנרגטי לגיבוי ובשעת חירום.
ומה עם המחקר? לפי הדוח היקף המחקר המדעי (במאמרים לנפש) בישראל בתחום האנרגיה נמוך ב-33% ממוצע מדינות ה-OECD (מקום 28 מתוך 38 מדינות), אך מתאפיין באיכות גבוהה של המחקרים ברמה העולמית, בפרט בתחומים כמו סוללות, ייצור ושימוש במימן ואמוניה בתאי דלק ולאגירת אנרגיה.
כ-170 פרסומים מדעיים בתחומים הנוגעים לאנרגיה מתפרסמים מדי שנה בחמש השנים האחרונות בישראל. לפי מחברי הדוח על אף שניכרת מגמת עלייה בקצב מהיר יותר מבשאר העולם, עדיין מדובר במספר נמוך יחסית.
בתחום צמיחת חברות ההזנק ניכר שהמצב טוב יותר מאשר האקדמיה. 310 סטארט-אפים פעילים כיום בתחום Energy Tech בישראל (כ-4.3% מכלל הסטארט-אפים בישראל, לעומת ממוצע עולמי של 2.1%) - 88 מתוכם הוקמו בשלוש השנים האחרונות.
בישראל יש כיום ריכוז גבוה של חברות קטנות, צעירות ובשלבי גיוס ראשונים (כ-86% מעסיקות פחות מ-50 עובדים, וכ-57% בשלבי מימון מוקדמים) - בריכוז גבוה יותר מהעולם, בדומה למאפייני ההיי-טק הישראלי בכללותו.
עד היום גייסו סטארט-אפים בתחום האנרגיה כ-4.9 מיליארד דולר, כאשר מעל מחצית מהסכום הושקע בתחום כלי הרכב החשמליים והתייעלות האנרגיה. בנוסף ישראל מדורגת במקום השמיני בארגון ה-OECD בסך השקעות פרטיות בסטארט-אפים בתחום זה. בהשוואה לגודל האוכלוסייה, ישראל נמצאת במקום הרביעי, עם פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD.
מדובר בנתונים יפים, ועם זאת נכתב בדוח כי סטארט-אפים בתחום האנרגיה נתקלים באתגרים ייחודיים המקשים עליהם בגיוס הון על ידי השוק הפרטי יחסית לתחומים אחרים. בין היתר נדרש הון גבוה להשקעה (השקעה בתשתיות וציוד יקר), זמני החזר ארוכים של השקעה, שוק שמרני הדורש עדויות אבות להטמעת טכנולוגיות ועוד. "עקב כך, נדרשת השקעה ציבורית משמעותית לסיוע לסטארט-אפים לצורך התגברות על אתגרים מימוניים אלה", נכתב. למרות זאת הוצאות הממשלה על מו"פ אנרגיה בישראל נמוך משמעותית ביחס לעולם, ובשנת 2022 עמד על 0.004% בלבד מהתמ"ג - פי 5 פחות מהממוצע ב-OECD שעומד על 0.022%.
אנרגיות מתחדשות, אגירת אנרגיה והתייעלות אנרגטית הם תחומים קריטיים למשק הישראלי, המהווים חלק בלתי נפרד מההתמודדות עם משבר האקלים ומהבטחת אספקת האנרגיה בשגרה ובחירום. בעת הנוכחית, כאשר ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים בזמן מלחמה, גובר הצורך בהפחתת התלות במקורות חיצוניים לצורך השגת משאבים חיוניים, בהבטחת רציפות אספקת האנרגיה ובחיזוק הכלכלה המקומית.
הדוח מדגיש את הפוטנציאל הטמון בתעשיית חברות ההזנק ובמחקר האקדמי בישראל, ומציג את האתגרים העומדים בפני המשק האנרגטי. ישראל ידועה בחדשנותה הטכנולוגית, נכתב בדוח, ובפרט בפיתוח טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כמו אנרגיה סולארית, מימן ואגירת אנרגיה. לכן, יש לתת כלים נוספים לסיוע למעבר לייצור תעשייתי, לעודד השקעות בטכנולוגיות אנרגיה ירוקה, אגירת אנרגיה ופתרונות חדשניים להפחתת פליטות, ולשלב מנגנוני סיוע לגיוס משקיעים ושימוש בתמריצים פיסקליים וכלכליים לצורך המשך צמיחה. כמו כן, קידום שיתופי פעולה עם חברות סטרטאפ ואקדמיה יכול להוביל לפיתוחים פורצי דרך.
