לשון ארוכה, מקור קטן: חוקרים מצאו מאובן של ציפור, שחיה לפני כ-120 מיליון שנה, בזמן שבכדור הארץ שלטו הדינוזאורים. החוקרים, שמצאו את השלד בצפון-מזרח סין, אמרו כי לציפור הייתה עצם לשון ארוכה ומעוקלת, כמעט באורך של ראש הציפור. מדענים מהמכון לפלאונטולוגיה ופלאואנתרופולוגיה של בעלי חוליות (IVPP) מטעם האקדמיה הסינית למדעים ואוניברסיטת טקסס באוסטין, קראו לציפור בשם Brevirostruavis macrohyoideus, שפירושו "ציפור עם מקור קצר ולשון ארוכה".
3 צפייה בגלריה
הציפור הפרה-היסטורית Brevirostruavis macrohyoideus
(איור: Institute of Vertebrate Paleontology and Paleoanthropology)
החוקרים תהו במאמר, שהתפרסם לאחרונה ב-Journal of Anatomy, בשאלה מדוע הלשון בלטה כלפי חוץ. הם העלו השערה שייתכן שהציפורים השתמשו בתכונה זו כדי לתפוס חרקים, בדומה לכמה ציפורים שעושות זאת היום, שבעזרת הלשון תופסות חרקים מתוך קליפות וענפי עצים. לחלופין, כך על פי המאמר, ייתכן שהציפור הדומה ניזונה מאבקה וצוף של צמחי היער, שהיווה להם את בית הגידול שלהם. יחד עם זאת יש לציין כי לא נמצאו סימנים המעידים על תוכן הקיבה במאובן הציפור הפרה-היסטורית.
ציפור קצרת אף ולשון גדולה זו היא חלק מקבוצת ציפורים נכחדות בשם Enantiornis, שהיו קבוצת הציפורים הנפוצה ביותר (מאובניהן נמצאו במוקדים שונים רחבי העולם) בקרטיקון - התקופה המאוחרת ביותר בעידן המזוזואיקון, שנמשך כ-80 מיליון שנה, מ-145 מיליון שנה לפני זמננו עד ל-66 מיליון שנה לפני זמננו.
3 צפייה בגלריה
איור וצילום של גולגולת הציפור הפרה-היסטורית Brevirostruavis macrohyoideus
(צילום: Institute of Vertebrate Paleontology and Paleoanthropology)
"יש וריאציות רבות בגודל ובצורה של הגולגולות של עופות האננטיאורניתים (Enantiornithes), מה שמשקף כנראה את מגוון המזון שהם אכלו ואת הדרך שבה תפסו את האוכל. אנו יכולים לראות שבין מאובנים משתנה לא רק הגולגולת, אלא גם הלשון", אמר ד"ר וואנג מין, מחבר שותף של המחקר על אודות הציפור המסתורית והקדומה.
כמו כן, חוקרים הראו בעבר שלציפורים הפרה-היסטוריות ישנן גולגולות נוקשות למדי, בדומה לאלה של הדינוזאורים. תכונה זו קבעה כמה מגבלות אבולוציוניות ותפקודיות על הציפורים הללו. "אולי הדרך היחידה שהאבולוציה יכולה לשנות באופן קיצוני את האופן שבו הן תופסות מזון ואת מה שהן אוכלות היא, כמו במקרה הזה, לקצר את הגולגולת ולהפוך את עצם הלשון להרבה יותר ארוכה", אמר המחבר הראשי של המחקר ד"ר לי ז'י הנג.
החוקרים הוסיפו במאמר כי ההתקן ההיואידי הארוך והמעוגל של עופות מאובנים עשוי מעצם הנקראת ceratobranchials. גם לציפורים כיום יש עצמות כאלה בעצם הלשון, אולם בציפורים דוגמת נקרים הלימבוס העליון ארוך ואינו קיים בציפורים מתקופות קדומות. "בעלי חיים מתפתחים מבחינה אבולוציונית עם מה שהם יכולים להשתמש בו. ציפור זו מפתחת לשון ארוכה באמצעות עצמות שהועברו בירושה מהדינוזאורים, וציפורים כיום משתמשות בעצמותיהן כדי לפתח לשון ארוכה. המצב הזה מדגים את כוחה של האבולוציה, וציפורים משתמשות בשני מסלולים אבולוציוניים שונים כדי לפתור את אותה בעיה של הוצאת לשונן הארוכה מהפה שלהן", אמר ד"ר תומאס סטדהאם, שהיה שותף גם הוא בצוות המחקר.
