תגלית יוצאת דופן נחשפה בירושלים: אוסף לוחיות שנהב מימי בית המקדש הראשון - מהיחידים שהתגלו בעולם והראשון מסוגו בירושלים, נחשף בחפירות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, בחפירות המתצעות במימון עמותת אל עיר דוד (אלע"ד).
שנהבים מתקופת בית המקדש הראשון התגלו בירושלים
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
השנהבים, שנחשבו בעולם העתיק לאחד מחומרי הגלם היקרים ביותר - אף יותר מזהב, נמצאו בין הריסות של מבנה שלטוני גדול, שפעל בתקופה בה ירושלים הגיעה לשיא כוחה (המאות ה-8 וה-7 לפני הספירה). להערכת החוקרים, השנהבים המעוטרים שובצו ברהיטי עץ, אשר שימשו את יושבי המבנה - דמויות בעלות אמצעים, השפעה וכוח, ייתכן, שרים או כהנים.
מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, אמרו כי "עד היום הכרנו שנהבים מעוטרים רק מבירות הממלכות הגדולות בימי בית ראשון, כגון נמרוד בירת אשור, או שומרון, שהייתה בירת ממלכת ישראל. כעת, בפעם הראשונה, מצטרפת גם ירושלים לבירות הללו. חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים במרחב בימי הבית הראשון הייתה ידועה לנו כבר בעבר, אולם הממצא החדש, ממחיש לנו עד כמה היא היתה חשובה, וממצב אותה בשורה אחת עם בירות אשור וישראל. חשיפת השנהבים מהווה נדבך נוסף בהבנה של מעמדה המדיני והכלכלי של העיר, כחלק ממערך המנהל והכלכלה העולמי".
בתנ"ך מוזכר השנהב פעמים ספורות, ותמיד בהקשרים של מלכים או עושר רב: תיאור הכיסא שהכין שלמה המלך (מלכים א' י: יח), ציון מגדל השן אשר בנה המלך אחאב בשומרון (מלאכים א' כב: לט), ודברי התוכחה של הנביא עמוס על אצולת ישראל: "השֹכבים על מיטות שן וסרוחים על ערשותם" (עמוס ו: ד).
ברשות העתיקות אמרו כי המבנה המרשים שבתוכו התגלו השנהבים, חרב בשריפה גדולה, ככל הנראה במהלך החורבן הבבלי של ירושלים בשנת 586 לפסה"נ, והשנהבים התגלו כשהם מרוסקים לפיסות זעירות ושרופות. במהלך החפירה, ובמסגרת הסינון הרטוב שנערך לאחריה בגן לאומי עמק צורים, התגלו לא פחות מ- 1,500 רסיסים. רק בתום תהליך רפאות ייחודי, אותו הובילה המשמרת אורנה כהן, יחד עם אילן נאור מרשות העתיקות, הורכבו מחדש הלוחות, ונחשף עושרו של המכלול.
7 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: רלי אבישר, פרופ' יובל גדות וד"ר יפתח שלו עם הממצא הנדיר
(צילום: גיל מזומן, עיר דוד)
"בתום תהליך צירוף ו'איחוי' של מאות הרסיסים, הצלחנו להבין שהאוסף כולל שרידים של לפחות 12 לוחיות רבועות וקטנות (כ-5 ס״מ X 5 ס"מ ובעובי של 0.5 ס"מ לכל היותר), שבמקור היו משובצות בתוך רהיטי העץ", אומרים כהן ונאור.
השנהבים שהתגלו, לא היו פרטי היוקרה היחידים במקום. במבנה נמצאו גם חותם עשוי אגת (אבן חצי יקרה), קנקנים שהיו מלאים ביין מתובל בווניל, טביעת חותם עם השם "נתנמלך עבד המלך", פריטי אבן מעוטרים, ופריטי עץ, שהיו, כנראה, חלק מרהיטים גדולים נוספים.
ברשות העתיקות הוסיפו כי שנהבים מעוטרים הם מהממצאים הבולטים והנדירים ביותר בממצא הארכאולוגי. יוקרתם נעוצה במקורו של השנהב; בדיקה מיקרוסקופית שערך הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה, העלתה שהשנהב שייך לחט של פיל.
"יוקרתו של השנהב קשורה גם במומחיות הרבה הנדרשת לעיבודו ולייצור העיטורים", מסבירים פרופ' גדות וד"ר שלו. "סביר שאוסף השנהבים שהתגלה בעיר דוד מיובא, ושהוא יוצר במקור על-ידי אומנים באשור. ייתכן שהשנהבים הגיעו לירושלים כמתנה שנשלחה מאשור לאצולת ירושלים. לאחר השוואה לחפצים שלמים המופיעים בלוחות קיר בארמון של המלך האשורי סנחריב בנינווה, הצענו לשחזר את לוחיות השנהב מירושלים כמשובצים לתוך מיטת כס, שאפשר לדמיין שניצבה בקומה העליונה של המבנה המפואר.
העיטורים על-גבי מרבית השנהבים אחידים, וכוללים מסגרת, עליה חרוטות ורדות, ובמרכזה עץ מסוגנן. לוחות אחרים עוטרו בפרחי לוטוס ובדגם גאומטרי. לדברי ד"ר עידו קוך ורלי אבישר מאוניברסיטת תל-אביב, שחקרו את ההיצגים, הוורדה והעץ היו סמלים פופולאריים ברפרטואר החזותי במסופוטמיה ובמרכזי תרבות נוספים. פריטי שנהב שעליהם עיטורים דומים, התגלו באוסף השנהבים של שומרון, ובארמונות רחוקים יותר כמו נמרוד וחורסבד, בלב האימפריה האשורית. ברשות העתיקות אמרו כי אימוץ הסמלים הללו על-ידי האליטה ביהודה, התרחש בזמן שהממלכה היתה תחת שלטון האימפריה האשורית (החל מהמחצית ה-2 של המאה ה-8 לפני הספירה).
עוד אמרו ברשות העתיקות ששלושת הסמלים הללו שימשו באותה תקופה ביהודה כסמלים של הממלכה, הן על-גבי פריטי אבן שעיטרו בנייני פאר (כותרות האבן המעוטרות שהתגלו בירושלים, בארמון הנציב, ברמת רחל ובעמק רפאים) והן על חותמות ששימשו במנהל הממלכה (חותמות הוורדה ששימשו להחתמה של קנקנים וסימון תכולתם כשייכת לבית המלוכה). מעניין עוד יותר, לראות שמוטיבים של חיות ודמויות אנוש מיתולוגיות, המופיעים על-גבי פרטי שנהב שהתגלו בשומרון, בנמרוד ובעוד מרכזים, לא קיימים באוסף הירושלמי. "ייתכן שיש לפנינו עדות לבחירה תרבותית מצד האליטה בירושלים אילו סמלים עולמיים לאמץ, ואילו לדחות", אומרים החוקרים.
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, התייחס לממצא הנדיר: "הגילוי של שנהבי ירושלים בעיר דוד, מחבר בין העבר להווה ולעתיד, רשות העתיקות, בשיתוף פעולה של משרד התרבות והספורט ומשרד ירושלים ומורשת והמוסדות האקדמיים, מובילה את הפעילות הארכיאולוגית שמניבה גילויים מרשימים בעיר דוד ובחבלי ארץ נוספים ומצליחה לאתר אוצרות עבר אבודים, ברכות לכל העוסקים בדבר".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "החפירות בעיר דוד לא מפסיקות להפתיע. הפעם, בעזרת מלאכה עדינה ומעוררת השתאות של משמרים וחוקרים, קיבלנו הצצה לחיי היום-יום של אנשים שחיו פה לפני אלפי שנים. התגליות האלה מפיחות חיים באבנים העתיקות. התובנה, שהעושר החומרי שהיה בידי האליטות החברתיות בירושלים בימי הבית הראשון, לא נופל - ואולי אפילו עולה על זה של מרכזי שלטון אחרים במזרח הקדום, מעידה על מעמדה של ירושלים וחשיבותה בעת ההיא".
הפריטים הנדירים יוצגו ביום שלישי הבא, 13/9, בכנס מחקרי עיר דוד ה-23. כמו כן, הממצאים יוצגו בכנס ירושלים של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, שיתקיים בחודש אוקטובר.
