האם מין כריש באזור הארקטי מהווה את המפתח לחיים ארוכים יותר של בני האדם? מחקר פורץ דרך חשף רמז מרתק לאריכות החיים יוצאת הדופן של מין כריש בשם ישנונן גרינלנדי (Somniosus microcephalus), דבר שעשוי לסלול את הדרך לטיפולי אנטי אייג'ינג חדשים.
ישנונן גרינלנדי קיבל אמנם את שמו הודות לשעות השינה הרבות שלו ולאזור שבו הוא חי (צפון האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס הארקטי), אולם הוא גם ידוע בשל ממדי גופו, עם אורך שיכול להגיע ליותר מ-6 מטרים ומשקל של עד 1.4 טונות. יתרה מזו, לישנונן הגרינלנדי יש תוחלת חיים ארוכה במיוחד, שנעה מ-270 ל-500 שנים.
נתון זה עורר את סקרנותם של צוות חוקרים, שרצו להבין אילו התאמות מבצע ישנונן גרינלנדי, שמאפשרות לו לחיות זמן רב כל כך. אם בעבר חשבו שתוחלת החיים הארוכה הזו נובעת מסביבתו הקרה של כריש זה ומתנועתו המינימלית והאיטית, נראה שהגורמים מאחורי אורך החיים הם מורכבים הרבה יותר.
"רוב המינים מתאפיינים בשינויים בחילוף החומרים שלהם ככל שהם מזדקנים", הסביר יואן קמפליסון, דוקטורנט באוניברסיטת מנצ'סטר, שנמנה על צוות המחקר. "לכן רצינו לבדוק האם גם הסימן המסורתי הזה להזדקנות קיים גם בקרב ישנונן גרינלנדי, או שמא חילוף החומרים שלו נותר ללא שינוי לאורך זמן".
על מנת למדוד את חילוף החומרים של הכרישים בעלי הבשר הרעיל - מה שלא מונע את העובדה כי הם ניצודים בשל השומן שבגופם - קמפליסון ועמיתיו ערכו מבחני אנזימים על דגימות רקמת שריר משומרות של ישנונן גרינלנדי. הם מדדו את הפעילות המטבולית של אנזימים אלה עם ספקטרופוטומטר על פני טווח רחב של גילי כרישים שונים וטמפרטורות סביבתיות.
באופן מפתיע, קמפליסון וצוותו לא מצאו שינויים משמעותיים בפעילות המטבולית של השרירים על פני גילים שונים, מה שמרמז על כך שנראה כי חילוף החומרים של מין זה לא יורד או משתנה עם הזמן, דבר שעשוי למלא תפקיד מפתח באריכות חייהם. "זה שונה לגמרי מרוב בעלי החיים שמתאפיינים בשינוי בפעילות האנזימים המטבוליים שלהם כשהם מזדקנים. על כן, נראה כי ממצא המחקר עולים בקנה אחד עם ההשערה כי ישנונן גרינלנדי אינו מראה את אותם סימני הזדקנות מסורתיים כמו בעלי חיים אחרים", מסביר קמפליסון.
עוד עולה מהמחקר, שממצאיו הוצגו בכנס של האגודה לביולוגיה ניסויית שנערך בפראג, כי האנזימים המטבוליים של ישנונן גרינלנדי היו פעילים יותר באופן משמעותי בטמפרטורות גבוהות יותר - ממצא שמצביע על כך שחילוף החומרים בשריר של כריש זה אינו מותאם לסביבת מחייתו, אחרת היו פחות הבדלים הקשורים לטמפרטורה בפעילות.
"נקבת ישנונן גרינלנדי עשויה לא להתבגר מינית עד גיל 150, כך שעם דור כה ארוך, למין יהיה הרבה פחות סיכוי להסתגל לשינויים אנתרופוגניים (השפעות של פעילות האדם על הטבע) בסביבת מחייתו", אומר קמפליסון, שמתכנן לבדוק אנזימים וסוגי רקמות נוספים כדי לקבל הבנה עמוקה יותר על פעילותו המטבולית של מין כריש זה. "המטרה הסופית שלי היא להגן על המינים הללו מפני הכחדה, כשהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להרחיב את הידע אודותיהם", הוסיף החוקר.
למרות שמחקר זה שם זרקור על ישנונן גרינלנדי ואריכות חייו הייחודית, עשויה להיות לו תרומה רבה בכל הנוגע למחלות לב אנושיות. "על ידי חקר ישנונן גרינלנדי וליבו, ייתכן ונוכל להבין טוב יותר את בריאות הלב וכלי הדם שלנו. מדובר בבעיות בריאותיות שהופכות שכיחות וחמורות יותר בהדרגה עם העלייה בגיל, כך שבהחלט ניתן לקשר בין ממצאי המחקר הזה לבין פריצות דרך בהקשר של בריאות האדם", מסכם קמפליסון.
